תנ"ך קורן: הסיפור המצויר

תנ"ך קורן: הסיפור המצויר

ספר יונה

דוד סאקס וג'ורדן ב' גורפינקל

קורן, 2024 | 117 עמ'

ספרות קודש לילדים, בדמותם של ספרים מאוירים ובפרט ספרי קומיקס, היא סוגה חדשה למדי ומתפתחת במהירות. בעולם החרדי מצויים כיום מאות ספרים, שהבולטים בהם הם פרי עטם של המאיירים גדי פולק ונח רובין. במגזר הדתי-לאומי ניתן למנות את סדרת הספרים 'הגיע הזמן' של נתנאל ובת-אל אפשטיין ואת ספרי 'בבא' מאת שי צ'רקה, הנותנים הצצה ויזואלית לעולם התנ"ך וחז"ל. אולם למרות השפע הרב, נדמה שברוב הספרים בתחום חסרים נדבכים מקצועיים נחוצים.

החיסרון לא מורגש בעלילה עצמה. אדרבה, התרבות היהודית מגישה למאייר על מגש של כסף מגוון סיפורים מרתקים ומרגשים בתנ"ך, בספרות חז"ל ובסיפורי צדיקים, שאפשר אפילו להגישם בלי צורך בעבודה תסריטאית נוספת. אלא שכדי להציג לקורא את הסיפור בצורה מרשימה ומרגשת נדרשת עבודת תכנון מקדימה, וגם כישרון ציור מעולה אינו מייתר אותה. וכך, הסיפור מוצג לקורא הצעיר בצורה שיכולה להיות אסתטית ממנה. מערך הדף (לֵייאאוט בעגה המקצועית) עמוס בטקסט, מקובע וחסר מרווחים לנשימה; וזוויות הראייה שמהן משקיף הקורא על הסיפור כמעט זהות, דבר היוצר קיבעון וחוסר דינמיות לאורך כל העלילה. גם השפה המילולית לעיתים גבוהה מדי.

מבחינה זו, סדרת הספרים 'התנ"ך המאויר' – שהספר הנוכחי הוא השלישי בא, לאחר ספרים על מגילת אסתר והגדה של פסח – היא בשורה חדשה לעולם ספרות הקודש לילדים. דומה כי הצוות העמל עליה נבנה במיוחד לשם כך. בראשו הועמד ג'ורדן ב' גורפינקל, עורך לשעבר של סדרת הקומיקס 'באטמן' בחברת 'די-סי קומיקס'. זוכה פרס האמי דוד סאקס ('משפחת סימפסון') תכנן את הספר וכתב אותו, והמאיירים הם הישראלים לריסה קרסנר ואבי בלייר. ניסיונם מתעשיית הקולנוע, האיור והקומיקס משתקף בבירור על דפי הספר. עוד ניכר חותמו של תחקיר היסטורי וארכאולוגי, שהנחה את המאיירים.

הספר בנוי כך שבכל כפולת עמודים יש עמוד של פסוקים ועמוד של איורים מלאי רגש. מלבד טקסט הפסוקים, האיורים עצמם מלווים בעברית עכשווית המסייעת להנגיש מעט לקורא את שפת התנ"ך. הנגשה זו נוטה להמעיט במילים מעל דפי הקומיקס, החלטה שתגרום לחלק מהקוראים להרגיש חסר בתוכן בגוף העלילון. נראה שהקימוץ הזה נועד לתת הבכורה לפסוקים שבצד. ואכן, הפסוקים הם המובילים: הספר מחולק לפי סדר הפרקים שבספר יונה, ומאויר כך שכל רכיב ויזואלי בדף משרת את הפסוק שהוא שייך אליו. כשהאיור מצליח להציג לקורא את כל המידע הנחוץ להבנת הסיפור, כל בועת טקסט מיותרת.