מרוץ החימוש של המאה ה-21

באוקטובר 2023, חודש לפני פטירתו בגיל 100, נתן מזכיר המדינה האמריקני לשעבר הנרי קיסינג'ר את הריאיון האחרון בחייו. הריאיון עסק בילדותו של קיסינג'ר בגרמניה ערב עליית הנאצים, בסדר העולמי בימינו אנו, במתרחש במזרח התיכון, בארצות הברית, ברוסיה ובסין; אך כשנשאל קיסינג'ר מהו הנושא המדיר שינה מעיניו, תשובתו הייתה חד משמעית: בינה מלאכותית.

בינה מלאכותית היא תחום מדע חלוצי המוקדש לעיצוב מערכות מחשוב המחקות פעולות קוגניטיביות אנושיות כגון חשיבה אסוציאטיבית, זיהוי חזותי ותכנון אסטרטגי, ואשר נשענות על שימוש בכמויות עצומות של נתונים. תחום זה, אשר העסיק את קיסינג'ר ביתר שאת בשנותיו האחרונות,[1] חדר לתודעה הציבורית בנובמבר 2022, כאשר חברת הבינה המלאכותית OpenAI השיקה את ChatGPT, מערכת שיחה מתקדמת מונחית בינה מלאכותית.

אך השפעתה של הבינה המלאכותית חורגת הרבה מעבר לחדשנות במיזם בודד. מומחים מסכימים כי היא בעלת פוטנציאל לחולל מהפכה של ממש בתחומים מגוונים, כגון חינוך בריאות – ובהקשר של מאמר זה, בתחום היחסים הבין-לאומיים ומאזן הכוחות הגאופוליטי. לישראל, הבינה המלאכותית היא הזדמנות לחיזוק מעמדה העולמי ולביסוס מקומה כמעצמה טכנולוגית; אבל יש לנו גם מה להפסיד. ישראל אינה ניצבת לבדה: שילובה של הבינה המלאכותית בשלל תחומים, ובתוכם השדה הביטחוני, מתקדם בקצב מעריכי, ומרבית המדינות המפותחות משקיעות משאבים אדירים במרוץ אל פסגת הטכנולוגיה – מרוץ שכבר החל, ושישראל מפגרת בו מאחור.

ההשפעה הגאופוליטית של טכנולוגיות חדשות

כמה הוגים מודרניים מתחום היחסים הבין-לאומיים הדגישו את הקשר בין טכנולוגיות חדשות לבין עוצמה לאומית. בספרו פוליטיקה בין האומות (1948), מדען המדינה המשפיע הנס מורגנתאו טען כי עוצמה לאומית היא שילוב של גורמים יציבים כמו גאוגרפיה, גודל אוכלוסייה ומשאבים טבעיים, וגורמים משתנים כגון יכולת תעשייתית וקִדמה טכנולוגית – כאשר קִדמה טכנולוגית, ועליונות טכנולוגית, הפכו למדד מרכזי של עוצמה בעידן המודרני. פול קנדי, היסטוריון בריטי, השלים את ניתוחו של מורגנתאו בספרו עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות (1987) כאשר בחן כיצד צמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ועוצמה צבאית הניעו שינויים בעוצמתן ובמעמדן של אומות מאז שנת 1500. קנדי טען כי יחס הכוחות בין מעצמות העולם משתנה תדיר, בעיקר לאור פערים בקצב הצמיחה ובגין פריצות דרך טכנולוגיות וארגוניות המעניקות יתרונות למדינות מסוימות על פני מדינות אחרות.[2]

השפעתן של טכנולוגיות חדשות על מאזן הכוחות בולטת במיוחד כאשר מדובר ב"טכנולוגיות לשימוש כללי" – כלומר פריצות דרך המובילות לשינויים חיוביים בכלכלה כולה, על כל ענפיה ומגזריה. חשבו למשל על הגלגל, מכבש הדפוס, מנוע הקיטור, החשמל והאינטרנט – ועל השינויים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והצבאיים שהמצאות ותגליות אלו הביאו עימן.

נסקור כעת בקצרה שתי פריצות דרך כאלו מהעידן המודרני: המצאת מנוע הקיטור בראשית המאה ה-19, שהזניקה את בריטניה למעמדה כאימפריה הגדולה בתבל, ורתימת החשמל לשימוש האדם בראשית המאה ה-20, שהפכה את גרמניה, ואף יותר מכך את ארצות הברית, לענקיות תעשייה חסרות מתחרים.

מנוע הקיטור והמהפכה התעשייתית הראשונה

מנוע הקיטור הומצא ושופר בבריטניה על ידי המהנדס הסקוטי ג'יימס ואט סביב שנת 1776. אימוץ מהיר של הטכנולוגיה הוביל לעלייה דרמטית בפריון העובדים הבריטים. מכונת הטווייה המוּנעת בקיטור, למשל, סיפקה תפוקה גדולה פי 200 מזו של גלגל הטווייה המסורתי. זינוקי תפוקה דומים בשלל תחומים התלכדו לכדי המהפכה התעשייתית הראשונה בבריטניה, שהתרחשה בין השנים 1780 ל-1830, שהפכה את בריטניה ל"סדנת הייצור של העולם". עם הופעת רכבות הקיטור התרחבו גם נתיבי הסחר והתקשורת הפנימיים באירופה ובבריטניה.

מנוע הקיטור אומנם התחיל כהמצאה מסחרית, אך בתוך כמה עשורים הייתה לו השפעה מכרעת על יכולות צבאיות, בעיקר דרך פיתוח ספינות מלחמה מונעות קיטור על ידי הצי הבריטי. עד 1839 פיתחו הבריטים את ספינת הקיטור הראשונה עם גוף מברזל, ה'נמסיס', שתוכננה במיוחד לפעולות במים רדודים והייתה מסוגלת להפליג למרחק רב. תוך שימוש בספינות תותחים מונעות קיטור כמוה, הבריטים הרחיבו את השפעתם באפריקה, באסיה ובמזרח התיכון. בריטניה, כמאמצת מוקדמת של הקיטור, ניצלה את הקִדמה הטכנולוגית הזאת לביצור עוצמתה הלאומית ושינוי המערכת הכלכלית והצבאית של המאה ה-19. מדינות אירופיות נוספות, וצרפת בפרט, הלכו בעקבות בריטניה באימוץ הטכנולוגיה החדשה, והפער בין "המדינות התעשייתיות" לבין שאר אומות העולם גדל והלך.

חשמל ותעשייה בראשית המאה ה-20

מהפכת החשמל, שהתרחשה בין 1880 ל-1930, אפשרה מעבר מתעשיות מבוססות קיטור ופחם לתעשיות המבוססות על חשמל ושמן והחלה את "המהפכה התעשייתית השנייה". החשמל ייעל את פסי הייצור והפחית את עלות תפעולם באופן שבא לידי ביטוי, לדוגמה, במפעליו של יצרן הרכב האמריקני הנרי פורד.

כמו טכנולוגיית הקיטור בזמנה, גם מהפכת החשמל החלה בעולם המסחרי ושינתה עד מהרה גם את העולם הצבאי. ארצות הברית וגרמניה, שאימצו את הטכנולוגיה החדשה אימוץ מהיר ומקיף יותר מכל אומה אחרת, ביססו את עליונותן בתעשייה וביכולות הייצור הצבאי בראשית המאה ה-20, בעוד מדינות כמו בריטניה, שהגיבו באיטיות בגלל בירוקרטיה וחסמים מקומיים, נפלו מאחור במרוץ התעשייתי. השימוש בחשמל אפשר לארצות הברית להוביל במאבק התעשייתי בזמן מלחמת העולם השנייה, לייצר במהירות רבה כלי נשק ולהפעיל בתי חרושת מסביב לשעון. בשיאה של המלחמה ייצרו מפעלי הרכב של הנרי פורד מטוס מפציץ (B-24) חדש בכל שעה עגולה. בכך ניתן תוקף להצהרתו של הנשיא האמריקני פרנקלין רוזוולט בדצמבר 1940 כי ארה"ב תהיה "מחסן הנשק של הדמוקרטיה".

התפתחות המחשוב ועלייתה של הבינה המלאכותית

כבר במלחמת העולם השנייה, בה בעת שהמפעלים המחושמלים של דטרויט הובילו את בעלות הברית לניצחון על מדינות הציר, הונחו היסודות לפריצת הדרך הטכנולוגית בתחום המחשוב. את ראשית תחום הבינה המלאכותית נהוג לתארך לשנות ה-40 של המאה הקודמת, כאשר המדען הבריטי אלן טיורינג הוביל פרויקט מחשוב חלוצי לפיצוח הצופן הנאצי 'אניגמה'. באוקטובר 1950 פרסם טיורינג מאמר מכונן בירחון לפסיכולוגיה ופילוסופיה הנפתח בשאלה "האם מכונות יכולות לחשוב?". במאמר דן טיורינג בתנאים שבהם נוכל לקבוע אם מכונה "חושבת" באופן דומה לבן אנוש, ואף בלתי ניתן להבחנה מחשיבה אנושית (מבחן אשר לימים ייקרא "מבחן טיורינג").[3]

בקיץ 1956 התכנסו חוקרים באוניברסיטת דארטמות שבצפון מזרח ארה"ב לפרויקט מחקר ראשוני בתחום "בינה מלאכותית". למרות התלהבות ראשונית בשנות ה-60, ומימון ממשלתי שזרם לפרויקטים של בינה מלאכותית בכמה אוניברסיטאות עילית, תוצרי המחקר היו מאכזבים, בין היתר עקב בוסריות תשתיות המחשוב. המימון הממשלתי הופנה לתחומי מדע אחרים, ושנות ה-70 וה-80 נחשבות ל"חורף הבינה המלאכותית".

אבל תשתיות המחשוב השתפרו והלכו. ב-1965 חזה המהנדס (ולימים מייסד חברת אינטל) גורדון מוּר כי יכולות המחשוב מחד גיסא, וירידת עלות המחשוב מאידך גיסא, יתקדמו בעשורים הבאים באופן מעריכי – תחזית שהתאמתה וזכתה לכינוי "חוק מוּר". משנות ה-90 ואילך, תאגידי טכנולוגיה כמו IBM וגוגל הובילו כמה פריצות דרך ביכולות הבינה המלאכותית לחקות חשיבה אנושית בסימולציות של משחקי אסטרטגיה (הדוגמה המוכרת לכך היא הניצחון בשחמט של תוכנת "כחול עמוק" של IBM  על אלוף העולם גרי קספרוב ב-1997).

בעשר השנים האחרונות חלה קפיצה ניכרת בתחום הבינה המלאכותית, והיא הגיעה לשיאה בתחילת העשור הנוכחי למאה ה-21 עם הופעתם של מחוללי "בינה מלאכותית גנרטיבית" (Generative AI): מודלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית, המסוגלים ללמוד כמויות טקסט אדירות ולייצר על בסיסן תוכן חדש המדמה שפה אנושית. מודלים אלה נחשבים לדוגמאות של "בינה מלאכותית צרה", דהיינו בינה מלאכותית המסוגלת לבצע משימה אחת, תחומה ומוגדרת – אך קצב ההתקדמות המהיר בתחום הוביל מומחים שונים לחזות את פיתוחה של "בינה מלאכותית כללית" (Artificial General Intelligence), שתוכל להשתוות ליכולות האנושיות בכלל המשימות הקוגניטיביות ואף לעלות עליהן. יש המעריכים כי פריצת דרך היסטורית זאת תוכל לקרות לפני שנת 2030.[4]

ישנו שלב נוסף, היפותטי גם הוא – נכון לעכשיו – המכונה בינת-על (Superintelligence). בשלב זה תעקוף הבינה המלאכותית בהרבה את היכולות הקוגניטיביות של בני האדם. קפיצה זו עשויה להוביל ל"מפץ אינטליגנציה" שבו בינת העל תייעל ותאיץ את התפתחותה שלה בכוחות עצמה, ותהפוך במהירות את הבינה המלאכותית הכללית לארכאית. אבל – עוד חזון למועד. בינתיים, מעבדות הבינה המלאכותית המובילות, לרבות OpenAI, Anthropic, גוגל, מטא, אמזון, ו-xAI, מתחרות ביניהן מי תהיה הראשונה לפתח מודל שאפשר יהיה לסווג כבינה מלאכותית כללית.

על כל פנים, בשנים הקרובות תמשיך הבינה המלאכותית להתפתח ולהשתלב בעוד ועוד תחומים מחיי היום-יום. השקתם של "סוכני בינה מלאכותית" (AI Agents) בעלי זיכרון, אשר מכירים אותנו לעומק ומסוגלים לתכנן, להרהר ולבצע תהליכי עבודה מורכבים עם מינימום פיקוח אנושי, צפויה כבר בשנה הבאה.[5] בשלב הבא, שילוביות בין מודלים תאפשר לסוכני בינה מלאכותית המתמחים בסוגי משימות בתחומים שונים (שיווק, פיננסים, תכנות, משפטים) לעבוד זה עם זה כ"צוות". כל התקדמות כזאת תביא עימה שאלות משפטיות וחברתיות ותיצור אתגרים חדשים בתחומי הרגולציה והאתיקה.

בינה מלאכותית כמחוללת של עוצמה לאומית

בשנת 2023, כחמישית מחברות ההזנק בעולם אשר שוויין עולה על מיליארד דולר ("חדי קרן") היו חברות בינה מלאכותית. נתח זה צפוי לגדול בשנים הקרובות, וחברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי מעריכה כי בשנים הקרובות תוסיף הבינה המלאכותית הגנרטיבית  בין 2.6 ל-4.4 טריליון דולר לכלכלה העולמית בשנה (לשם השוואה, התמ"ג של בריטניה כולה ב-2021 עמד על 3.1 טריליון דולר).[6]

למרות יתרונות כלכליים אלה, בינה מלאכותית יוצרת גם "מנצחים" ו"מפסידים" בתוך הכלכלה. מגזרים הקשורים לתשתיות ויישומי בינה מלאכותית צפויים להרוויח, בעוד מגזרים שלא ינצלו את הטכנולוגיה החדשה יישארו מאחור. כך גם לגבי אזורים גאוגרפיים ומדינות. בינה מלאכותית כללית תזדקק לתשתיות מחשוב ואנרגיה העולות בהרבה על היכולות הקיימות היום, וישנן בעולם מעט מאוד מדינות המסוגלות להחזיק ולממן תשתיות מחשוב אלו. למעשה, כ-70% מהתועלת הכלכלית של הבינה המלאכותית צפויים להגיע לשתי מדינות בלבד – ארה"ב וסין.[7]

הבינה המלאכותית צפויה לשנות גם את עוצמתן הצבאית של מדינות שיוכלו לאמץ אותה ראשונות. בתחום המודיעין, למשל, בינה מלאכותית עשויה לשמש כלי רב עוצמה לאיסוף ולניתוח כמויות אדירות של נתונים,[8] ואף להציע תובנות עצמאיות משלה שיאתגרו את עמדותיהם של אנליסטים אנושיים. בכך היא תספק סוג חדש של "איפכא מסתברא" מודיעיני. בתחום לוחמת הסייבר, בינה מלאכותית תוכל לפעול ללא הפסקה, ובעוצמה חישובית שתגדל ותלך, בניסיון למצוא פרצות במערכות הגנה יריבות ולתכנן מתקפות שינצלו את הפרצות הללו. צבאות עם מערכות הגנה מיושנות עלולים להיות חשופים יותר מאי פעם לחדירות מודיעיניות ולמתקפות ממוחשבות אחרות. מהצד הפחות נוצץ, גם הלוגיסטיקה הצבאית תוכל להתייעל בזכות אוטומציה של מטלות תפעול ותחזוקה של, למשל, מטוסי תדלוק ורחפני מודיעין.

עם זאת, ההתפתחות החשובה ביותר של בינה מלאכותית בעולם המלחמה קשורה לשימוש גובר במערכות נשק – כולל טילים, מטוסי קרב ורחפנים – חצי אוטונומיות או אוטונומיות לחלוטין (מה שנקרא "אדם מחוץ לחוּג" –Human out of the loop). מערכות אלו מוגדרות כמערכות היכולות לזהות מטרות, לבחור אותן ולירות לעברן ללא צורך בהתערבות מפעיל אנושי. כבר היום, מערכות נשק מאוישות מרחוק, עם יכולות מסוימות של זיהוי מטרות אוטונומי (מערכות אלה זכו לכינוי המאיים "Killer Robots"), נהפכו לחלק משדה הקרב, כפי שאפשר לראות במלחמת רוסיה-אוקראינה. אחד היתרונות של כלים אלה נוגע לחישובי עלות-תועלת: בקרבות באוקראינה כבר הוכח כי כטב"מים שעלותם כ-5,000 דולר מסוגלים להשבית טנקים שעלותם נאמדת בפי אלף מכך, וכל זאת מבלי לסכן כוחות הפועלים בשטח. בפברואר 2024, רחפנים ימיים אוקראינים מאוישים מרחוק הצליחו אף להטביע ספינת מלחמה רוסית בים השחור, שעלותה כ-70 מיליון דולר. הממשל האוקראיני הודיע על תוכניתו לייצר בשנת 2024 כמיליון כטב"מים, בהם גם כטב"מים אוטונומיים עם חומרי נפץ ייעודיים לתקיפה.[9]

היקף היכולות האוטונומיות של הכלים הללו צפוי להתרחב, וטרם נחשפנו להתפתחויות המאיימות ביותר. סביר להניח, למשל, כי בקרוב תושג טכנולוגיית בינה מלאכותית הנקראת "אינטליגנציית נחיל", אשר תאפשר למאות או אלפי רחפנים לפעול כרשת תקיפה בעלת תיאום מושלם כמעט. דמיינו את תבניות התנועה של להקות ציפורים או דגים, אשר נעים בתיאום כה רב עד שנדמה שמדובר לא באלפי פריטים, אלא בגוף חי יחיד ועצום ממדים. נחיל דומה של אלפי כטב"מי נפץ מתאבדים יוכל לגרום לנזקים אדירים, השקולים אולי לאלו של פצצות גרעין. נחילים כאלו יעמידו אתגר מיוחד בפני מערכות הגנה, שהרי גם יירוט של 90% מהנחיל משמעותו מאות כטב"מים שיפגעו במטרתם, כל זאת בעלות נמוכה יחסית לתוקף, ובעלות גבוהה מאוד לצד המתגונן – לפחות כאשר ההתגוננות היא באמצעים הזמינים כיום. לגבי התפתחות זו, מפקד כוחות נאט"ו לשעבר טען כי מרוץ החימוש העתידי בין צבאות לא יהיה ביחס למערכות נשק, אלא ביחס להשגת עליונות טכנולוגית של המערכות האוטונומיות המפעילות אותן.[10]

לבסוף, קיים חשש שמהפכת הבינה המלאכותית תפגע ביציבות הגרעינית. לדוגמה, זינוק ביכולות המודיעין בזכות שילוב בינה מלאכותית עשוי לשפר את היכולת לאתר יכולות גרעין שכיום קשה לאתרן (כגון צוללות נושאות טילים גרעיניים) ולפגוע בהן – מה שעלול לנטרל את יכולת "המכה השנייה" של מדינות, הנחשבת מאז ימי המלחמה הקרה לאחת מאבני היסוד של מאזן האימה הגרעיני. ישנו גם חשש משילוב בינה מלאכותית במערכות השליטה והפיקוד הגרעיניות. שימוש בחישובי בינה מלאכותית בתהליכי קבלת ההחלטות בזמן משברים גרעיניים (חשבו על גרסאות משופרות של הבינות המלאכותיות שהביסו את יריביהן האנושיים במשחקי שחמט וגוֹ) הן נושא שהאנושות עוד בוודאי תידרש אליו.

אם תושג בינה מלאכותית כללית בעתיד הנראה לעין, לאור פוטנציאל ההרס שלה ובשל יכולתה הפוטנציאלית לשיפור עצמי בלתי-מבוקר, ניתן להניח כי ממשלות יבקשו לשלוט על הגישה אליה ואל תשתיות המחשוב הדרושות להפעלתה. מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט העריך כי בעתיד, חוות השרתים והמחשוב המפעילות את הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר בארה"ב ובסין יהיו מוגנות בבסיסים צבאיים סגורים כאשר הן מופעלות על ידי מקור אנרגיה גרעיני ומוקפות בתת-מקלעים.[11] אישים מסוימים בתעשייה קוראים לממשל האמריקני להכריז כבר היום על המחקר המתקדם הנעשה במעבדות בינה מלאכותית פרטיות כ"פרויקט של ביטחון לאומי", בדומה לפרויקט מנהטן לפיתוח הגרעין בשנות ה-50, כדי למנוע זליגת סודות טכנולוגיים לסין ולהפחית את הסיכונים של "התפוצצות בינה" בלתי-מבוקרת.

תחרות גאופוליטית בעידן הבינה המלאכותית

ככל שהבינה המלאכותית הופכת משאב אסטרטגי חיוני, כך מתפתחת תחרות בין מדינות שעשויה להזכיר את ימי המלחמה הקרה. אז, שתי מעצמות העל התחרו זו בזו תחרות אידאולוגית, גאופוליטית וגם טכנולוגית-כלכלית. כיום נדמה שהטכנולוגיה שהמעצמות השונות מציבות במרכז האסטרטגיה הלאומית שלהן היא הבינה המלאכותית. אפשר להסיק זאת מאמירות של מנהיגים,[12] וגם מצעדים הננקטים בשטח.

קנדה הייתה המדינה הראשונה שהגדירה אסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית ב-2017, ומאז עשו זאת 75 מדינות נוספות. ארה"ב וסין הן המתחרות כיום על ההובלה בתחום, עם השקעות גדולות במחקר ופיתוח. השאלה מי משתי המדינות מובילה ביכולות בינה מלאכותית מעסיקה חוקרים ואסטרטגים רבים בשתי המדינות. לפי דו"ח של ארגון הקניין הרוחני העולמי, סין מובילה בנפח פרסומי המחקר בנושא בינה מלאכותית גנרטיבית בעשור האחרון,[13] אך יש מי שטוענים שהפרסומים המשפיעים והחדשניים ביותר מגיעים דווקא מארה"ב. נוסף על כך, יותר ממחצית הסטארט-אפים העוסקים בבינה מלאכותית גנרטיבית ממוקמים בארה"ב, והם מושכים כ-70% מההשקעות הפרטיות הגלובליות.

התחרות בין ארה"ב לסין כוללת גם תחרות על גישה לנתונים. המגבלות שהטיל לאחרונה הבית הלבן על הרשת החברתית הסינית טיק-טוֹק, למשל, נבעו בעיקר מחשש שלמפלגה הקומוניסטית הסינית תהיה גישה, דרך טיק-טוק, לנתונים של מיליוני אזרחים אמריקנים. עוד ב-2022 הטיל ממשל ביידן מגבלות ייצוא על טכנולוגיות מתקדמות כדי לרסן את התקדמותה של סין ולשמר את היתרון הטכנולוגי של ארה"ב, דבר שגרם לסין להגביר את ההשקעה המקומית, למשל בענקית ייצור השבבים SMIC, הנמצאת בבעלות חלקית של הממשלה. סין המשיכה להתקדם חרף המגבלות, והצליחה לייצר שבבים דומים לדגמים המתקדמים של חברת אֶנבידיה. בספטמבר 2024, חברה סינית (עלי-באבא) אף הפתיעה את תעשיית הטכנולוגיה כאשר השיקה מחולל בינה מלאכותית גנרטיבית המשתווה ביכולותיו למודלים המובילים בארה"ב.

המרוץ הטכנולוגי בין ארה״ב לסין צפוי להמשיך להניע את האסטרטגיות הכלכליות בשתי המדינות. לדוגמה, השקעה במיזמים של בינה מלאכותית במגזר הציבורי בארה"ב זינקה מ-355 מיליון דולר בתקופה שהסתיימה באוגוסט 2022, ל-4.6 מיליארד דולר בתקופה שהסתיימה באוגוסט 2023, בעיקר בעקבות מיזמים של משרד ההגנה האמריקני. משרד זה אף פרסם בנובמבר 2023 מסמך "אסטרטגיית אימוץ בינה מלאכותית" ששם לו למטרה "להאיץ את האימוץ של יכולות בינה מלאכותית מתקדמות כדי להבטיח שלוחמים אמריקנים ישמרו על עליונות קבלת החלטות בשדה הקרב בשנים הבאות", כאשר המניע להאצה בהשקעה הטכנולוגית היא היריבות הטכנולוגית-צבאית עם סין.[14]

אך שתי מעצמות העל אינן היחידות אשר פועלות במרץ כדי להתכונן לעידן הבינה המלאכותית. אלה הן כמה מן המדינות והישויות המשתתפות במרוץ הטכנולוגי – מיצירת רגולציה ייעודית ועד השקעות מסיביות במחקר ופיתוח:

מדינות האיחוד האירופי אינן נהנות מתעשיית בינה מלאכותית חזקה כמו זו של ארה"ב או סין, אך האיחוד מנסה להשיג לעצמו מנופי השפעה על התחום דרך התמקדות בסוגיות אסדרה (רגולציה), אתיקה ובטיחות בשימוש בבינה מלאכותית. לאחרונה השלים האיחוד האירופי את חקיקת "חוק הבינה המלאכותית" (AI Act) שנכנס לתוקף באוגוסט 2024. אסדרה זו מתוארת כחוק המקיף הראשון בעולם לבינה מלאכותית. היא תחול על 450 מיליון תושבי האיחוד האירופי, והיא עשויה לעצב את פיתוח הבינה המלאכותית בעולם ולהשפיע על אזורים נוספים לאמץ רגולציות דומות.

בריטניה מובילה אסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית משנת 2021, בשאיפה – שהתחזקה אחרי יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי –  לחזק את תעשיית הבינה המלאכותית המקומית ולהציב את הממלכה המאוחדת כמובילה באסדרה של  בטיחות בינה מלאכותית. דוגמאות לפעילויות הנובעות מאסטרטגיה זו הן "פסגת בטיחות הבינה המלאכותית" שהתקיימה בבריטניה בשנת 2023 בהשתתפות 29 מדינות לרבות סין וארה"ב, ומחקר היוצא מאוניברסיטאות עילית כגון אוקספורד וקיימברידג'. הממשלה בלונדון גם הודיעה על השקעה עתידית של 1.3 מיליארד דולר במחשוב-על ובמחקר בינה מלאכותית, נוסף על 2.8 מיליארד דולר שכבר הושקעו בתחום בעבר.

צרפת משקיעה רבות במחקר ופיתוח, בהקמת מרכזי מצוינות לאומיים ובמשיכת השקעות של ענקיות טכנולוגיה בין-לאומיות, ואכן, בשנים האחרונות קמו כמה חברות בינה מלאכותית צרפתיות מצליחות דוגמת Mistral, אשר השיקה מודל שפה גדול המתחרה ב-OpenAI.

איחוד האמירויות השיקה ב-2017 את האסטרטגיה הלאומית שלה לבינה מלאכותית, שמטרתה להפוך את המדינה למובילה עולמית בתחום עד שנת 2031. האסטרטגיה כוללת השקעה של כספים רבים במחקר ופיתוח; הקמה של אוניברסיטה לבינה מלאכותית בשותפות עם אוניברסיטת אוקספורד; גיוס הון אנושי מישראל, אינדונזיה, סין וסינגפור; והשקעה של מיליארדי דולרים בפיתוח מודלי שפה גדולים בשפה הערבית כגון 'פאלקון', שהצליח להתברג לרשימת המודלים המובילים בעולם.

ערב הסעודית השיקה את האסטרטגיה הלאומית שלה לבינה מלאכותית כחלק מ'חזון 2030', שמטרתו להפוך את הכלכלה של הממלכה לתלויה יותר בטכנולוגיות מתקדמות ופחות בנפט. היא הקימה את 'החברה הסעודית לבינה מלאכותית', וב-2024 הכריזה על קרן השקעות של 100 מיליארד דולר לבניית מרכז הובלה עולמי של בינה מלאכותית, שיכלול השקעות בחוות שרתים, פיתוח מוליכים למחצה, גיוס הון אנושי ועוד.

דרום קוריאה, יפן, טאיוואן והולנד מהוות מרכזים עולמיים לייצור ותכנון של מוליכים למחצה. טאיוואן היא המובילה בתחום, והיא אחראית ל-68% מייצור המוליכים למחצה בעולם ו-90% מהשבבים הנדרשים ליישומי בינה מלאכותית מתקדמים.

תחום נוסף שהתחרות בו תגדל בשנים הקרובות נוגע לצורך האדיר ביכולות מחשוב ותשתיות אנרגיה הדרושות להפעלת מחוללי הבינה המלאכותית העתידיים. מדינות שאינן נמצאות בחוד החנית של הפיתוח הטכנולוגי, אך הינן בעלות משקי אנרגיה גדולים ושטחים נרחבים די הצורך כדי לאפשר בנייה של חוות שרתים עצומות ממדים, יזכו גם הן להזדמנות לצבור עוצמה גאופוליטית. מדינות כמו קנדה, הודו ואומות סקנדינביה מוזכרות כספקיות פוטנציאליות של המשאבים הללו לארצות הברית, בין השאר בשל הקִרבה הדיפלומטית ביניהן.

דרושה אסטרטגיית-על לבינה מלאכותית בישראל

ישראל אינה שונה ממדינות אחרות: עוצמתה הלאומית במאה ה-21 תיקבע במידה רבה על פי יכולתה לאמץ את מהפכת הבינה המלאכותית בהקדם האפשרי. ישראל נהנית מכמה יתרונות יחסיים בתחום ומנקודת פתיחה טובה, לאחר שנים של התבססות כמעצמת היי-טק; עם זאת, התמהמהות בהפנמת הצורך במעבר מ"אומת הסטארט-אפ" ל"אומת בינה מלאכותית", ובהתמודדות עם אתגרי ההסתגלות לטכנולוגיה החדשה, גורמת כבר עתה להידרדרות של ישראל במרוץ הבין-לאומי.

נכון לכתיבת שורות אלה, מיקומה של ישראל במרוץ איננו רע. מדד הבינה המלאכותית העולמי של אתר החדשות הבריטי Tortoise מדרג את ישראל במקום התשיעי מתוך 83 מדינות, נכון ל-2024, ומציין לטובה את ההון האנושי ואת התרבות היזמית הקיימת במדינה.[15] לפי דו"ח של מכון המחקר RISE Israel וגוגל שפורסם במאי 2024, בישראל כ-2,300 חברות בתחום הבינה המלאכותית, המהוות כרבע מכלל תעשיית ההיי-טק המקומית. כמחצית מחברות ההזנק שהוקמו בישראל בשנת 2023 מדווחות על שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית (כלומר שילוב הטכנולוגיה בפיתוח המוצר או בתהליכי עבודה), ומבין החברות שנוסדו בחמש השנים האחרונות, יותר משליש פועלות בתחום זה. בישראל פועלות נוסף על כך כמה מעבדות בינה מלאכותית, והבולטת שבהן, AI21 Labs, השיקה כמה מודלי שפה גדולים המבקשים להתחרות במודלים מובילים בתחום.[16]

עם זאת, הדירוג של ישראל במקום התשיעי מהווה ירידה מהמקום החמישי שבו מוקמה ישראל בשנים 2020 עד 2022, ומהמקום השביעי שבו מוקמה ב-2023; כל זאת בזמן שמדינות כמו צרפת וסינגפור מזנקות מעלה בדירוג ודוחקות את ישראל מראש הרשימה. בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית – פלח השוק המושך אליו כיום את מרב ההשקעות מצד תאגידי ענק וממשלות – דורגה ישראל ב-2023 במקום נמוך עוד יותר – העשירי – בכל הנוגע לפרסום מאמרים אקדמיים, רישום פטנטים וגיוס השקעות פרטיות; במקום הראשון מדורגת ארה"ב, ואחריה סין ובריטניה.[17]

כדי להמשיך להתחרות על הובלה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, על ישראל להגדיר ולהוציא לפועל אסטרטגיה לאומית בעלת יעד שאפתני אך ריאלי: להפוך את ישראל לאחת מחמש מעצמות הבינה המלאכותית העולמיות עד 2030. אם ישראל לא תקדם אסטרטגיית על בנושא זה, היא תידרדר אחורה, אל מתחת למדינות אחרות המשקיעות כבר עתה מאמצים כבירים בתחום. למזלנו, לישראל יש כמה יתרונות יחסיים: ריכוז גאוגרפי צפוף של הון אנושי, תרבות יזמית, חוזקה במחקר ופיתוח בפרט בתחומי ביטחון, סייבר ורפואה, וקִרבה דיפלומטית לארה"ב. נדגים בקצרה כיצד עקרונות כלליים אלו יכולים להתממש במספר תחומי ליבה.

הקמת תשתיות מחשוב ואנרגיה – ספקי טכנולוגיית ענן מובילים כמו אמזון וגוגל כבר הקימו בשנים האחרונות מרכזי נתונים ותשתיות בישראל כחלק ממיזם "נימבוס", שמטרתו העברת המחשוב הממשלתי בישראל לתשתיות ענן. תשתיות אלו צפויות לתת מענה ראשוני גם לצורכי המחשוב של מודלי שפה. במדינות דוגמת ארה"ב, יפן ובריטניה קיימות יוזמות של הקמת מחשב-על לאומי שיספק את מלוא יכולות המחשוב שיידרשו למחקרים ופיתוחים טכנולוגיים בעשור הקרוב. בישראל, ועדה בראשות ד"ר ארנה ברי המליצה כבר ב-2020 על הקמת מחשב-על לאומי בעלות של כמיליארד דולר, אך תוכנית זאת טרם יצאה לפועל, ובינתיים התקציב לתחום קוצץ לכרבע מהתקציב המקורי.[18] רק בסוף 2024 פתחה רשות החדשנות מכרז לרכישת מחשב-על מאחת מספקיות הענן של ממשלת ישראל.[19]

זהו אפוא צעד בכיוון הנכון, אך הוא נעשה באיחור, ובהשקעה כספית שאינה מרשימה ביחס לאלו של מדינות אחרות. נוסף על כך, עלינו לצפות מראש את העלייה הדרמטית בצריכת האנרגית שתידרש כדי לאפשר אימון של מודלי בינה מלאכותית לאומיים. הבית הלבן, למשל, בשיתוף עם חברות הטכנולוגיה האמריקניות המובילות, הקים בספטמבר 2024 קבוצת עבודה שנועדה לזרז הקמה של תשתיות מתקדמות בגבולות ארה״ב. בישראל טרם נעשו מאמצים דומים. בשנה האחרונה החלו חברות הענן הגדולות לרבות מיקרוסופט, אמזון וגוגל להשקיע בתוכניות לייצור חשמל לחוות שרתים באמצעות כורים גרעיניים קטנים, מה שמעיד על כך שבחינה של מקורות אנרגיה חלופיים גם היא דרושה כדי לספק מענה לצורכי המחשוב העתידיים.

שילוב בינה מלאכותית בממשל ורגולציה – מבחינת הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי, מדד Tortoise מציב את ישראל במקום נמוך במיוחד – מקום 47 מתוך 62 מדינות. כדי לשפר זאת, מעבר להכפפת הנושא לדרג הממשלתי הביצועי הגבוה ביותר (בדומה ל"מטה הסייבר הלאומי", שהיה אחראי על קידום מדיניות הסייבר הלאומית של ישראל בעשור הקודם), יש להגדיר יעדים ברורים של חדשנות, יעילות וחיסכון שאנו רוצים להשיג בעזרת הטמעת בינה מלאכותית, ולגזור מהם לאחור את העבודה הנדרשת. לשם השוואה, ערב הסעודית הגדירה כיעד חיסכון של עשרות מיליארדי דולרים מהתקציב הממשלתי באמצעות הטמעת יישומי בינה מלאכותית. ארה"ב, מצידה, מקימה בימים אלה את "המשרד ליעילות ממשלתית" בראשות שני יזמים שאחד מהם, אילון מאסק, הוא מומחה עולמי לבינה מלאכותית.

מעבר לכך, יש לאמן מודלי שפה לאומיים בשפות העברית והערבית, לרבות אימון שלהם על ידע מקומי ורזי התרבות הישראלית. כן יש לעסוק בהדרכה ובהטמעה של השימוש בטכנולוגיה. במשרדי הממשלה אין ידע מוקדם בתחום בינה מלאכותית ואין הון אנושי רלוונטי. הקמת "מרכזי מצוינות" (כפי שנעשה בשוק הפרטי) שיכללו מומחים לתחום ויובילו מיזמי "פיילוט" עם משרדי הממשלה (למשל, אימון מודל ייעודי עבור מערכת בתי המשפט, משרד הפנים, מערכת הבריאות וכו׳) תסייע בזירוז ההטמעה. לבסוף, יש לבחון אסדרה של התחום ויצירת סביבה רגולטורית מעודדת חדשנות, שאינה מתעלמת מסוגיות של ניהול סיכונים, אתיקה והגנה על פרטיות ונתונים.

הון אנושי, משיכת השקעות, ותמריצים – לפי כמה דו"חות, כולל זה הנזכר לעיל של RISE Israel, לישראל מחסור חמור בכוח אדם בעבור תפקידי בינה מלאכותית. תפקידים אלה נשענים בעיקר על בעלי תארים מתקדמים במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה. בישראל מצטרפים לשוק העבודה בכל שנה פחות מ-700 בוגרי תואר שני בתחומים אלו ורק כמאה בוגרי תואר שלישי, וחלק לא מבוטל מבעלי מקצועות נחשקים אלה עוזב את ישראל למדינות אחרות. על הגופים האקדמיים בישראל לפעול למשיכתם והחזרתם של חוקרי בינה מלאכותית המועסקים באוניברסיטאות מעבר לים. יש להקצות לשם כך משאבי מדינה, כולל כספים לחלוקת מענקים ומלגות.

תרומות פרטיות יכולות להועיל גם הן להקמת מוסדות הכשרה בתחום. המיליארדר היהודי-אמריקני סטיבן שוורצמן, מייסד 'בלקסטון', אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם, תרם 350 מיליון דולר להקמת קמפוס חדשני למחשוב ובינה מלאכותית באוניברסיטת MIT שבארה"ב, ו-150 מיליון פאונד להקמת מרכז מחקר רב-תחומי לבינה מלאכותית ומדעי הרוח באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. מדינת ישראל יכולה לקדם יוזמות דומות בשיתוף יהדות התפוצות ומוסדות המחקר המובילים בישראל.

ההשקעות הפרטיות בחברות ההזנק בתחום הבינה המלאכותית בישראל אומנם הוכפלו בין השנים 2020 ו-2023, אך באירופה ובארה"ב הן גדלו באותן שנים פי שלושה ופי תשעה, בהתאמה.[20] כלומר, שוק הבינה המלאכותית הישראלי מושך אליו פחות השקעות משווקים מתחרים, מגמה אשר יש להניח כי תמשיך בשנה הקרובה לאור אי-הוודאות הכללית והכלכלית שיוצרת המלחמה הנוכחית. צעדים ממשלתיים כגון הקלה במיסוי והענקת תמריצים שונים יסייעו למשוך משקיעים זרים שבעיניהם רמת הסיכון בהשקעה בישראל עלתה. תחום שלישראל חוזקה מסוימת בו הוא פיתוח מוליכים למחצה – טכנולוגיה חיונית לקיומה של בינה מלאכותית. חברות כמו אמזון ואנבידיה כבר הקימו מרכזי פיתוח עולמיים של הטכנולוגיה בישראל, ויהיה זה חכם להקדיש מחשבה ומשאבים ממשלתיים כדי להמשיך לתמרץ את התחום, שחשיבותו תגדל בעתיד הקרוב.

בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביטחוניות – השוק לפתרונות בינה מלאכותית ביטחוניים צפוי לצמוח ל-18 מיליארד דולר עד שנת 2028.[21] מאז מתקפת 7 באוקטובר, חרף המחדל ההתחלתי, הצליחה מערכת הביטחון הישראלית להשיג לעצמה יוקרה בין-לאומית מחודשת ולשקם את שמה כמובילה בטכנולוגיות ביטחוניות. כמדינה שלא רק מפתחת טכנולוגיות חדישות, אלא גם "זוכה" לבחון אותן בתנאי שטח, לישראל פוטנציאל למצב את עצמה כיצואנית של פתרונות להטמעת בינה מלאכותית במערכות ביטחוניות, למשל בתחום הסייבר, בתכנון רחפנים אוטונומיים (כולל פיתוח אינטליגנציית נחיל) ובהתגוננות מפניהם. ניצול מיטבי של יתרון יחסי זה דורש, כמובן, הקצאת משאבים ותעדוף על פני מיזמים אחרים. ישנה גם חשיבות להרחבת ההכשרה הטכנולוגית של היחידות המתקדמות בצה"ל, כדי להבטיח עליונות בין-לאומית בהתמודדות עם האתגרים שתציב הטכנולוגיה החדשה. יש לחשוב על הקמת תוכנית ייעודית להכשרת חוקרי בינה מלאכותית למערכת הביטחון, למשל כהתאמה של "תוכנית תלפיות" הקיימת או כתוכנית מקבילה.

מיתוג לאומי ודיפלומטיה של בינה מלאכותית – מיתוגה של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ" היה חשוב למשיכת השקעות זרות לישראל בשנות ה-2000 וביסוס שמה של תעשיית ההיי-טק הישראלית בשווקים בחו"ל. אבל זמנים השתנו, עולם ההיי-טק אץ קדימה, והכינוי הנוצץ של אתמול עלול להפוך מחר לסמל לקיפאון. בעשור השלישי של המאה ה-21 עלינו להתחיל לחדד את תדמיתה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית באמצעות קמפיין שיווק דומה לזה שנעשה בעשורים הקודמים. על ישראל להציג לראווה את הישגיה בתחום, כפי שבעבר הציגה את הישגיה בתחומים כגון טכנולוגיות פרסום, פיננסים, סייבר וביו-טק. מ"אומת הסטארט-אפ" ל"מעצמת-על של בינה מלאכותית" (ובאנגלית קליטה – AI Superpower – והרי האנגלית חשובה יותר בהקשר זה).

אלו חלק מהרעיונות הראויים לדיון ובחינה על ידי מתכנני המדיניות הישראליים.

***

בימינו, ראשית המאה ה-21, נראה כי מתפתח מועדון מצומצם של מדינות המשכילות לאמץ את הטכנולוגיה המהפכנית של הבינה המלאכותית. מדינות אלו, ובראשן ארה"ב, סין, בריטניה, איחוד האמירויות וחלק ממדינות האיחוד האירופי, עשויות ליהנות מיתרונות שיזכירו את אלה שקנו לעצמן מעצמות כמו בריטניה, ארה"ב וגרמניה, כאשר השכילו לאמץ מבעוד מועד את המהפכות הטכנולוגיות של ימים עברו.

מהפכת הבינה המלאכותית היא מהפכה שמדינת ישראל איננה יכולה להישאר אדישה אליה. כדי להישאר במרוץ הטכנולוגי, עליה לגבש אסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית מקיפה. ישראל חייבת להתמקד בפיתוח ושילוב מערכות בינה מלאכותית במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי תוך הקפדה על אתיקה ובטיחות, הקמת מרכזי מצוינות אקדמיים, והשקעה בתשתיות מחשוב ואנרגיה מתקדמות. כן יש לעודד שיתופי פעולה בין-לאומיים ולקדם מדיניות רגולטורית שתתמוך בצמיחה וההתקדמות בתחום.

לפני כעשור זיהתה ממשלת ישראל את הפוטנציאל הטמון בענף הסייבר, שבו הייתה לישראל חוזקה טבעית עקב ההשקעה הממשלתית הגבוהה בשירותי הביטחון והמודיעין הישראליים. באסטרטגיה לאומית ממוקדת הקימה הממשלה גוף ייעודי לתחום זה, והוא חולל מהפכת סייבר אזרחית שמיצבה את ישראל כאחת ממעצמות הסייבר העולמיות. כעת  את מקומו של ענף הסייבר תופסת מהפכת הבינה המלאכותית. נכון לכתיבת שורות אלה, ישראל מפגרת במרוץ לאימוץ המהפכה החדשה, אך בעזרת נחישות וניצול מושכל של יתרונותיה היחסיים תוכל ישראל לגבש אסטרטגיה לאומית שתסייע לה להתברג בין המדינות שיגיחו כמעצמות הטכנולוגיות של המאה ה-21.

אופיר זיגלמן הוא מנהל בכיר בחטיבת הענן של חברת אמזון העולמית וחוקר אורח של בינה מלאכותית במרכז לגאופוליטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. המאמר משקף את דעותיו האישיות.

תמונה: Jernej Furman, באדיבות ויקימדיה

[1] Henry Kissinger, Eric Schmidt, Daniel P. Huttenlocher, The Age of AI: And Our Human Future, New York: Little Brown and Company, 2021.

[2] Paul M. Kennedy, The Rise and Fall of the Great Powers: Economic Change and Military Conflict from 1500 to 2000, New York: Vintage Books, 1989, xv.

[3] Alan M. Turing, “Computing Machinery and Intelligence”, Mind LIX, no. 236 (October 1950): 433-460.

[4] היזם אילון מאסק, למשל, חוזה כי היא תתרחש עד שנת 2026. ראו “Tesla’s Musk Predicts AI Will Be Smarter than the Smartest Human next Year”, Reuters, April 8, 2024.

[5] Ryan Browne, “Autonomous AI Workers That Talk to Each Other Will Arrive in 2025, Capgemini Predicts”, CNBC, July 22, 2024.

[6]“The economic potential of generative AI: The next productivity frontier”, McKinsey, June 14, 2023.

[7] “PwC’s Global Artificial Intelligence Study: Sizing the Prize”, PwC.

[8] אף שטמונים בכך גם סיכונים. על הסכנות שבהסתמכות יתר על טכנולוגיה במסגרת העשייה המודיעינית ראו במאמרו של אל"מ במיל' רועי תמיר, "אמ"ן – קווים לדמותו של השבר", אשר פורסם בבימה זו בגיליון 38.

[9] Paul Mozur and Adam Satariano, “A.I. Begins Ushering in an Age of Killer Robots”, The New York Times, July 2, 2024.

[10]James Stavridis and Elliot Ackerman, “Drone Swarms Are About to Change the Balance of Military Power”, WSJ, March 14, 2024.

[11] Eric Schmidt, “Mapping AI’s Rapid Advance”, May 21, 2024.

[12] בשנת 2017 אמר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ש"בינה מלאכותית היא העתיד לא רק של רוסיה, אלא של כל האנושות". חמש שנים מאוחר יותר הצהיר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של סין שי ג'ינפינג: "נתמקד בצרכים האסטרטגיים הלאומיים, נרכז כוחות לביצוע מחקר מדעי וטכנולוגי עצמאי ומוביל, וננצח בנחישות את הקרב בטכנולוגיות ליבה". בשנת 2023 טען נשיא ארה"ב דאז, ג'ו ביידן: "אנחנו נראה יותר שינוי טכנולוגי בעשר השנים הבאות – אולי אפילו בחמש השנים הבאות – מכפי ראינו בחמישים השנים האחרונות … הבינה המלאכותית מאיצה את השינוי הזה".

[13] “China-Based Inventors Filing Most GenAI Patents, WIPO Data Shows”, WIPO, July 3, 2024.

[14] Will Henshall, “U.S. Military Spending on AI Surges”, TIME, March 27, 2024.

[15] “The Global AI Index 2024”, Tortoise Media.

[16]  עינב ארליך, טיגיסט מקונן, "מעמדה של ישראל במרוץ הבינה המלאכותית", RISE Israel, מאי 2024.

[17] Alexi Mostrous, Joe White, Serena Cesareo, “The Global Artificial Intelligence Index”, Tortoise Media, June 28, 2023.

[18] גלובס, "העולם נכנס לעידן ה-ChatGPT, איך יכול להיות שלישראל אין מחשב על?", 20.5.2024.

[19] גלובס, ״בעיכוב של שנתיים: מחשב העל של ישראל יוצא לדרך״, 11.11.2024.

[20]  עינב ארליך, טיגיסט מקונן, "מעמדה של ישראל במירוץ הבינה המלאכותית".

[21] “Artificial Intelligence in Military Global Market Report 2024”, The Business Research Company, October 2024.