הכרוניקה- חורף 2024

סרטון שהופץ באמצע נובמבר תיעד אספה במאר-א-לאגו, ביתו הפלורידיאני המפורסם של הנשיא הנבחר טראמפ. "איפה ג'ורג' סורוס של הימין?" תבע דובר שהופיע בפני הקבוצה. אילון מאסק, שנכח במקום, הרים את ידו. "אלוהים יברך אותך, אילון", אמר הדובר ברגש. "אנחנו כל כך, כך כך אסירי תודה".

בעקבות פרסום הווידיאו, מאסק צייץ ב-X שהוא מתכוון להיות "ג'ורג' סורוס של המרכז". אולי הוא עצמו מאמין בכך, אבל כל היתר רואים בו בשלב זה דמות מזוהה לחלוטין עם טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. שום גורם עסקי אמריקני לא עשה יותר למען בחירתו של טראמפ: מאסק תרם כמעט 119 מיליון דולר לוועדת פעולה פוליטית שהקים כדי לתמוך בטראמפ, הופיע עם טראמפ בעצרות וערך ראיון עימו ב-X.

כמובן, מבחינות רבות עצם רכישת טוויטר/X על ידי מאסק הייתה תרומה ענקית לקמפיין של טראמפ. לא רק שמאסק החזיר את חשבונו המושעה של הנשיא לשעבר, גם מדיניות התוכן שדחף מאסק, המתעדפת חופש ביטוי, אפשרה הפצה נרחבת ומהירה של מה שמתנגדיו מכנים "דיסאינפורמציה" ותומכיו מכנים "מידע אמין יותר ממה שקיבלנו בימים שטוויטר מנעה את פרסום מעלליו של האנטר ביידן".

מאסק קטף מהר מאוד דיבידנד ראשון על ההשקעה שלו בטראמפ. בתוך ימים לאחר הבחירות, מחירה של מניית טסלה נסק מ-251.5 דולר ל-320. בהתחשב בכך שמאסק מחזיק ב-715 מיליון מניות, משמעות הדבר היא שהונו עלה בחמישים מיליארד דולר. הרווח העצום הזה עולה בהרבה על מה שהשקיע בקמפיין של טראמפ, ומכסה אפילו את 44 מיליארד הדולרים שהוא שילם על טוויטר בשנת 2022.

למאסק, עם זאת, יש ציפיות לדיבידנדים חשובים יותר. השלב הבא שטסלה שבבעלותו חולמת להגיע אליו הוא כלי רכב אוטונומיים לחלוטין. השווקים מאמינים כי ניצחונו של טראמפ יזרז את השגת האישור הרגולטורי על טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של החברה. התכונות הקיימות של טסלה, המאפשרות נהיגה-עצמית מפוקחת בלבד, מתמודדות כיום עם בדיקות של גופי בטיחות פדרליים אחרי סדרה של תאונות. למרות כל מחאותיו של מאסק על כך שטסלות נהוגות עצמאית בטוחות פי כמה מאלה הנהוגות על ידי בשר ודם, הצפי היה שהמשך החקירות הללו יאט את קבלת האישור לטסלות אוטונומיות לחלוטין.

גם בגזרת SpaceX למאסק יש ציפיות מטראמפ. הממשל הפדרלי משתמש זה מכבר בחברתו של מאסק כדי לשלוח אסטרונאוטים לחלל, לספֵּק אינטרנט לווייני לפעילות צבאית ברחבי העולם, ולקדם תוכניות לנחיתה חוזרת על הירח. נאס"א אף שכרה את SpaceX כדי לפתח גרסה של Starship, הרקטה הגדולה ביותר שלה עד כה, לשם הנחתת אסטרונאוטים על פני הירח עד סוף העשור. הרקטה הזאת אמורה גם לשמש להגשמת חלומות המאדים של מאסק. אבל מאסק רוצה יותר. SpaceX מעוניינת להעלות את קצב טיסות המבחן שלה מחמש בשנה ל-25 – ומנהל התעופה הפדרלי מונע זאת ממנה. בחסות טראמפ, התומך בהתלהבות בחקר חלל ומסע למאדים, מאסק מקווה שהפיתוח יתפוס תאוצה.

אין להסיק מכך שמאסק תומך בטראמפ אך ורק לתועלת הכיס שלו ותוכניותיו הגרנדיוזיות. התזוזה שלו למרכז הייתה ברורה לעין עוד בטרם רכש את X. בנושאים שונים הוא מתבטא באופן שיכול למצוא מקום רק באוהל הרפובליקני הנוכחי – כמו התנגדותו לטיפולי שינוי מגדר אצל קטינים, בעקבות התנסות אישית שלו עם אחד מילדיו. לא ברור, עם זאת, עד כמה הוא יוכל לקדם נושאים הנמצאים מחוץ לספֵרה העסקית. בשבועות הראשונים אחרי בחירת טראמפ הוא כבר הספיק להפגין אינסטנקטים פוליטיים גרועים כשתמך, למשל, בקמפיין חסר-הסיכוי של ריק סקוט למנהיג הרוב בסנאט.

דבר אחד ברור: לסיטואציה שבה האיש העשיר בעולם צועד בגלוי יד ביד עם נשיא המעצמה החזקה בעולם אין תקדים. למעורבות אישית שלו בממשל, כולל בניהול "המחלקה ליעילות ממשלתית" החדשה שהקים טראמפ, תהיה השפעה שקשה לצפות כרגע. אי אפשר לדעת כמה זמן תשרוד מערכת היחסים שלו עם טראמפ; אבל כל עוד היא מתקיימת, עליית ערכן של מניות טסלה כנראה לא תהיה ההשלכה היחידה שלה.

**

בעבור רוב מדינות אירופה, בחירתו של טראמפ לנשיאות היא חדשה מדאיגה, המסמנת את הצורך הדחוף של אירופה להישען יותר על עצמה ופחות על ארצות הברית.

בקדנציה הראשונה שלו, טראמפ מתח ביקורת גלויה על חבֵרוֹת אירופיות בברית נאט"ו שאינן עומדות בהתחייבות שלהן להקצות 2 אחוז מהתמ"ג להוצאות צבאיות. במהלך הקמפיין הנוכחי שלו, טראמפ התבטא כי אם רוסיה תרצה לכבוש חברה בנאט"ו שאינה עומדת במחויבות הזאת, הוא "יניח לה לעשות כרצונה".

באירופה נעשו צעדים מסוימים להשגת היעד הזה. כ-23 מדינות מתוך 32 החברות בברית צפויות לעמוד השנה ביעד של הקצתאת 2 אחוז מהתמ"ג לצורכי הגנה. עם זאת, אירופה עדיין מפגרת אחרי ארה"ב במונחים אבסולוטיים, גם בשל כלכלתה המתכווצת. כדי למלא את צורכי ההגנה המודרניים, ממשלות אירופה מזרימות את הכספים לבנייה מחודשת ולמודרניזציה של נכסים צבאיים קיימים, אולם הן עדיין תלויות לחלוטין בארה"ב בתחומים קריטיים כמו הגנה אווירית וטכנולוגיות צבאיות מתקדמות.

מאז סיום המלחמה הקרה, מדינות אירופה קיצצו במידה דרסטית את תקציבי ההגנה שלהן ואת גודל צבאותיהן. מול האיום של פוטין והמלחמה הקרקעית הראשונה בין שתי מדינות על אדמת אירופה מאז 1945, המגמה הזאת לא התהפכה לגמרי. בבריטניה, למשל, הקיצוצים בצבא נמשכים ובשנה הבאה הוא צפוי למנות 73 אלף חיילים בלבד – המספר הנמוך ביותר של חיילים מאז המלחמות הנפוליאוניות בראשית המאה התשע-עשרה. צרפת צפויה להפחית את מספר חייליה לכדי 200 אלף בלבד. הכיווצים הצבאיים האלה בשני הצבאות הנחשבים לטובים ביבשת מתרחשים בזמן שרוסיה מתכננת להגדיל את צבאה לכדי 1.5 מיליון חיילים, דבר שיהפוך אותו לצבא השני בגודלו בעולם אחרי הצבא הסיני.

לא כולם מזילים דמעה לנוכח הדרישות האגרסיביות של טראמפ מהשותפות בברית לתרום לה יותר ("בנות הברית שלנו ניצלו אותנו יותר מהאויבים שלנו", אמר לאחרונה בריאיון לבלומברג). במדינות הבלטיות, למשל, המאוימות במיוחד על ידי רוסיה, אפשר למצוא שביעות רצון מהכורח שנכפה על האירופים לחשב מסלול מחדש כדי לשפר את מוכנותם הצבאית. חלק מהגנרלים האירופים מצביעים על בחירת טראמפ כסיבה לחדש גיוס חובה ולעבות את הכוחות הצבאים הקיימים. וכמובן, מנהיגים כמו ויקטור אורבן, שטיפח קשר חם וקרוב עם טראמפ, מקווים שהשפעתו תזרז את סיום המלחמה ותכפה הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה (שיכלול בוודאי ויתורים טריטוריאליים מצד אוקראינה).

עדיין, טראמפ וההתעקשות שלו לדבר במונחים קונקרטיים במקום בעקרונות ובאידאלים מכריחים את האירופים להתעמת עם עובדות לא נעימות. למשל, העובדה שגם הצבאות הקיימים שלהם לא בהכרח מאומנים מספיק או מחזיקים בחימוש מספיק; ההיסטוריה הלא מוצלחת שלהם ברכש צבאי; ויותר מכול – החשש שגם עמידה ביעד של 2 אחוזים מהתמ"ג לא תספיק להוצאות ההגנה הגדלות והולכות של אירופה.

שר ההגנה של האיחוד האירופי, אנדריוס קוביליוס הליטאי, הצהיר במהלך השימוע שלו בפרלמנט האירופי לקראת מינויו: "אנו צריכים לדון, או לבקש מנאט"ו לדון, בשאלה אם היעד של שני אחוזים הוא מספיק. לדעתי הוא לא מספיק". ואם זה לא מספיק לדעתו של שר ההגנה של האיחוד האירופי, אפשר להניח שנשמע בקרוב שזה לא מספיק גם לדעתו של דונלד טראמפ.

**

המינויים שעליהם הכריז טראמפ בשבועות שאחרי בחירתו זכו למגוון של תגובות. היו שגררו התלהבות, היו שעוררו הרמת גבות קלה, והיו גם מינויים של "מה לעזאזל". המינוי של רוברט פ' קנדי ג'וניור לעמוד בראש מחלקת הבריאות הפדרלית (HHS) נכלל ללא ספק בקטגוריה האחרונה. אף שצפוי היה שטראמפ יפצה את קנדי במינוי כלשהו על פרישתו מהמרוץ הנשיאותי לטובת תמיכה בו, מעטים חשבו שטראמפ ירחיק לכת עד כדי הצבת מי שנחשב לאחד ממפיצי הקונספירציות המובילים באמריקה בראש משרד חשוב כל כך.

לא מעט גורמי ימין, יש לומר, מתחו ביקורת חריפה על הבחירה בקנדי. לקנדי יש רקורד של עשרות שנים בהפצת פסוודו-מדע נגד חיסונים. הוא מתעקש לטעון שהם גורמים לאוטיזם, חרף שורה ארוכה של מחקרים שהזימו את הטיעון הזה. בעבר, התמיכה שלו בקבוצה מתנגדת לחיסונים בסמואה תדלקה גל של הימנעות מחיסונים שבעקבותיו פרצה ב-2019 מגפת חצבת שהרגה 83 בני אדם.

אבל לקנדי יש גם דעות שהאדם הממוצע, ואפילו כזה המקפיד על כל החיסונים המומלצים, מוכן בהחלט להקשיב להן. הוא למשל מתנגד לפלואוריד במים – התנגדות שכזכור אפיינה גם את יעל גרמן מיש עתיד בשבתה כשרת בריאות (אם לא ידעתם, מאז ועד היום ההפלרה לא חזרה למים בישראל), ומצביע על סיכונים אפשריים בשימוש יתר בתרופות נגד דיכאון.

בחלק מדבריו קנדי מיושר לחלוטין עם מדענים מובילים. הוא מצביע על הקשר בין שכיחות מחלות כרוניות באמריקה לבין המזון המעובד שרוב האמריקנים צורכים, והוא מתלונן על שחיתות וניגודי עניינים בתהליך אישור התרופות שמנהל המזון והתרופות (FDA) המעניק יחס מועדף לחברות פארמה חזקות.

למרות זאת, לפני חמש שנים הייתם מתקשים למצוא בארה"ב אדם שפוי שיעז לדמיין את קנדי כשר בריאות – גם מטעם נשיא לא קונבנציונלי כמו טראמפ. אלא שמאז התחוללה מגפת הקורונה, ואיתה משבר אמון חריף בממסד הרפואי והמדעי. אמריקנים שאיימו עליהם בפיטורים אם לא יחוסנו, או כאלה שאולצו לכסות את פני הפעוטות בני השנתיים שלהם בכל מקום, נוטים כיום להקשיב הרבה פחות להמלצות של גופים רשמיים כמו המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) של משרד הבריאות האמריקני.

אדם כמו קנדי, שאומר שהמערכת מושחתת, סדרי העדיפויות גרועים וצריך להיות חשדנים הרבה יותר כלפי חיסונים ותרופות, זוכה כעת בקלות באוזניים אוהדות – ולא רק בקרב הימין: שעה קלה אחרי שהתפרסם דבר מינוי פרסם מושל קולורדו הדמוקרטי, ג'ארד פוליס, פוסט ברכה נלהב למזכיר הבריאות החדש. "הוא לא לוביסט של חברות התרופות!". פוליס נחשב לפוליטיקאי עם יד על הדופק, והוא זיהה ככל הנראה שבאווירה הציבורית הנוכחית, גם מצביעים דמוקרטים מוכנים לשינוי במדיניות הבריאות.

אבל לא כולם התברכו בחושים של פוליס. קצת אחרי ההודעה על בחירתו של קנדי, הניו-יורק טיימס פרסם "בדיקת עובדות" כדי להוכיח את אי אמינותו של המזכיר החדש. "מר קנדי ציין במיוחד את פְֿרוּט לוּפּס כמוצר עם יותר מדי רכיבים מלאכותיים, ושאל מדוע בגרסה הקנדית יש פחות רכיבים כאלה. אבל הוא טועה. רשימות הרכיבים כמעט זהות, אם כי במוצר הקנדי יש צבעים טבעיים מאוכמניות וגזרים, בעוד המוצר האמריקני מכיל צבע אדום 40, צבע צהוב 5, צבע כחול 1, וכן BHT, כימיקל שמיוצר במעבדה ונועד לשמור על טריות".

עם בדיקות עובדות כזאת, לא נותר אלא לשאול: מי צריך עובדות?