בתגובה ל"תנ"ך בקרן זווית" מאת רחל בורובסקי ול"פוסט-ציונות בבית הספר" מאת נעמה אבידן, גיליון 44 אני מבקש להציע פרספקטיבה נוספת על זו שהוצעה במאמרים, ואפתח בעיקר. מטרת לימוד תחומי הדעת מעצבי הזהות – תנ"ך, היסטוריה, ספרות, אזרחות, מחשבת-ישראל וכדומה – היא בירור ועיצוב זהותי-ערכי-רעיוני. בלימוד תחומים אלו, המפגש עם הטקסטים ותוכני הלימוד אמור להעלות שאלות ודילמות רעיוניות וערכיות שביחס אליהן התלמיד יגבש את סולם ערכיו והשקפת עולמו – וזאת בצורה דיאלוגית המכבדת את האוטונומיה של התלמיד, ולא בצורה אינדוקטרינרית. כדי לאפשר את הדבר יש לתת את הדעת לשלושה מישורים שונים: תוכנית הלימודים צריכה ליצור תודעה של רצף היסטורי ולוגי-התפתחותי. בלימודי