כוחו של פיכחון

ההגדרה "אמן הסיפור הקצר והקצרצר" לא עומדת על ייחודו של גרשון שופמן. הכּנות נעדרת הרגשנות היא המפתח המיוחד שלו לגילוי צפונות אדם ועולם ולהתמודדות עם סוגיות יסוד מודחקות

'בשרב' הוא אחד מהסיפורים הציניים ביותר שאני מכיר בכלל, ואולי הציני ביותר בספרות העברית (מהסיפורים המוכרים לי, מובן מאליו). זהו סיפור שכולו כיעור מוסרי ורגשי, סיפור הממוקד באנשים המוּנעים על ידי רגשות נמוכים מני נומך, ולבסוף אף מוּנעים למעשים פליליים. בסיפור הזה, כמו בכל סיפוריו של גרשון שוֹפמן (1880–1972) שכונסו בספרים, ניתן לקרוא ברשת בפרויקט בן-יהודה. הפרויקט מרכז את הקלאסיקות של הכתיבה העברית המודרנית, לפחות את אלו שלא חלות עליהן זכויות יוצרים, ומבקש להצילן מן הנשייה. פרויקט מבורך ולמיטב ידיעתי התנדבותי ברובו, שהגיע הזמן שייתמך כהלכה על ידי גוף תרבות רשמי של מדינת ישראל. במקרה של שופמן, אמן הסיפור והמסה

לקריאת המאמר המלא רכשו מנוי

מנוי שנתי מתחדש החל מ-7.4 ש"ח לחודש בלבד

התחברות מנויים