The Star and the Scepter

The Star and the Scepter

A Diplomatic History of Israel

Emmanuel Navon

University of Nebraska and Jewish Publication Society, 2020 | 508 pp.

דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל (דברים כ"ד, יז). פסוק זה, המופיע בהקשר ברכותיו של בלעם לעם ישראל, הוא ההשראה לשם ספרו החדש של עמנואל נבון, שבעברית שיעורו "הכוכב והשבט": חיבור ראשון מסוגו העוסק באופן מקיף בהיסטוריה הדיפלומטית של ישראל. שם זה נבחר משום שהוא מסמל, בעיני נבון, את האופי הכפול של הדיפלומטיה הישראלית, המיזוג בין שני קטבים שהוא גם סוד הצלחתה: הכוכב – האידיאל המזין את הנחישות, אורך הרוח וההתמדה, ועם זאת מציב את היעדים ואת הקווים האדומים; והשבט, במובן של מטה מלכים – העוצמה, העורמה והנכונות להפעיל כוח בעת הצורך, אשר בלעדיהם אי אפשר לשרוד כאן, על קרקע המציאות. זהו, לתפיסת נבון, פן אחד של הכפילות המאפיינת את העם היהודי באופן רחב, המופיע גם הוא בפסוק והמסומל בידי כפל שמותיו: יעקב, איש הרוח יושב האוהלים, וישראל, איש המעש והכוח המתייצב אל מול האיומים על האוהל ויושביו.

סיפורו של עם ישראל לא מתחיל עם היווסדה של מדינת ישראל, ובהתאם, גם ספרו של נבון על ההיסטוריה הדיפלומטית של עם עתיק זה איננו מתחיל בשנת 1948. לספר ארבעה שערים. השער הראשון מכסה את תקופת התנ"ך, ומברר כיצד התודעה הישראלית מבוטאת ומתעצבת באמצעות הטקסט הקנוני של היהדות. השער השני עוסק בדיפלומטיה יהודית למן העת העתיקה ועד תקופת המנדט הבריטי, במובן המרחיב ביותר של המושג דיפלומטיה. כאן נמצא עיסוק בדיפלומטיה של ישויות מדיניות יהודיות בארץ ישראל, בדמות ממלכות בית דוד, ישראל וממלכות החסות של האימפריות היוונית והרומאית; כמו גם דיפלומטיה של ישויות יהודיות בגולה דוגמת האוטונומיה היהודית קצרת הימים בבבל, הפרק היהודי של הממלכה הכוזרית במרכז אסיה, והממלכה היהודית שהתקיימה בלב אתיופיה. לצד זאת ישנם דיונים על דיפלומטיה יהודית בהיעדר ישות מדינית, בדמותם של שתדלנים שפעלו במדינות העולם לטובת קהילותיהם ויהודים אחרים ברחבי העולם, כגון מנשה בן-ישראל ומשפחת רוטשילד, וכן דיפלומטים יהודים שפעלו בזירה הכללית הלאו-דווקא יהודית, הבולט שבהם ראש ממשלת בריטניה בנימין ד'יזראלי. לבסוף עוסק חלק זה בדיפלומטיה של התנועה היהודית המודרנית, הציונות, מייסודה ועד הקמת המדינה. שערים אלה מוסיפים עומק ורקע מתבקש לדיונים שבהמשך הספר, והקורא עשוי לפגוש בהם תופעות מרתקות ומוכרות פחות בהיסטוריה היהודית, כמו גם זוויות הסתכלות לא שגרתיות ופרספקטיבה מעשירה על המוכּר.

השערים השלישי והרביעי עוסקים בהיסטוריה הדיפלומטית הישראלית והם עיקר נפחו ותוכנו של החיבור. השער השלישי עוסק ביחסי ישראל-ערב, ומעמיד אותם בהקשר פורה; אך עיקר חידושו ותרומתו של הספר ניכרים בשער הרביעי, הארוך ביותר בספר, העוסק ביחסי ישראל ויתר מדינות העולם למעצמותיהן ולגושיהן. כאן גם בולטת ביותר לעין אופייה של הדיפלומטיה הישראלית וניכרות תוצאותיה המרשימות. מדובר בתהליך מרתק, הנדמה כמעין מיקרוקוסמוס של מיתוס המהגר היהודי, זה הנוחת חסר כול במקום חדש, קונה בפרוטתו האחרונה מעט סחורה למכור בפינת הרחוב, וכעבור כמה עשורים הוא כבר סוחר ענק בעל הון עצום. נבון מוליך אותנו לאורך סיפורה של מדינה שברירית וכמעט מצורעת שבעזרת הרבה תושייה, יצירתיות ועיקשות הופכת למיני-מעצמה מחוזרת מכל עבר.

ספרו של נבון גדוש אך לא עמוס לעייפה, כתוב בצורה קולחת ושווה לכל נפש ומצייר תמונה רחבה ובהירה של הנושא בו הוא דן. תרגום עברי של החיבור כבר נמצא בהכנה (כמו גם תרגום לסינית), ומי שהקריאה באנגלית אינה נוחה לו מומלץ לצפות לצאתו.