מאמרים

דינה ברזילי המדומיינת, מן השיר של להקת הנח"ל על חיילי השלישות, חזרה בגדול כדינה זלבירי, או משהו כזה, ועל כנפי התיקים והניירת יצאה לכבוש את

אחד עשר מתפללים נרצחו בטבח הגזעני-אנטישמי בפיטסבורג, בתפילה שקראו בה על העקדה ועל מהפכת סדום ועמורה. אחד עשר בני שתי משפחות שלמות נספו בשתי תאונות

למה מטביעים לנו את האוכל במלח, לאן נעלמו הממלחות, מה עושה מלח לחילזון, מי מלח הארץ שזרה לנו מלח על הפצע, ואיך כל זה מתחרז

הלבבות שבשמאל החזה שוב פועמים בחרדה משותפת: היינתן לנשיאת הסניף של הארגון האנטישמי האלים לממש את זכותה ללמוד באוניברסיטה העברית? אוּנִיבֶרְסִיטָה עִבְרִית מְגַוֶּנֶת בַּתַּפְרִיט: מְקַבֶּלֶת

הצנזורה המוטלת כיום במערב על המחקר המדעי, ומענישה חוקרים שממצאיהם אינם מאשרים את תיאוריות המגדר והפוסט-קולוניאליזם האופנתיות, היא המשכה הרעיוני והמעשי של ההכוונה המרקסיסטית של

במקום להתייחס לאלכוהול כסם מסוכן, מתייחסים לסמים כאל אלכוהול משעשע. אולי הרוגי הנהגים השיכורים ומסיבת הטבע בימים האחרונים ישנו את דעתנו אוֹמְרִים: הַשּׁוֹתֶה מְבֻשָּׂם. אַךְ

הפלגת-דמיון של אורי צבי גרינברג בשירו "באוזני ילד אספר" הייתה למציאות בהירצחו של ארי פולד, שרדף בנשימותיו האחרונות אחר רוצחו אִלּוּ קָמוּ עָלָיו בְּסַכִּין וְתָקְעוּ

התשובה והסליחה, האמון באדם שחטא והחליט לשנות את מעשיו, הם המצאה ישראלית עתיקה. איך קרה אם כן שהזירה הציבורית בישראל איבדה אותה לחלוטין? הִכָּנְסוּ לְוִיקִיפֶּדְיָה

איך נזכור את שנת תשע"ח? אולי כשנה של מגפות חברתיות ואחרות. נקרא לזה מגרפות לִי זֶה קַל: בְּתַשְׁעָ"ח בִּקַּרְתִּי בְּתשֶׁעחְיָה. אַךְ זֶה לֹא מְעַנְיֵן אֶת

חוזרים ללימודים אחרי חופש עמוס. סיכום ומסקנות במעט מילים והרבה חרוזים בַּסָּלוֹן כְּבָר זָלוֹל זָלַלְנוּ. בַּמָּלוֹן כְּבָר הַכֹּל כָּלַלְנוּ. וְגָלַלְנוּ עַד סוֹף הַסְנַפְּצֶ'ט. וְצָלַלְנוּ עַד

מחירי הווניל בעולם האמירו בגלל סופה במקום גידולו, מדגסקר – וזה מעורר כמובן את השאלה איך הגבר הלבן הזה שניכס תרבות שחורה מעז עוד לדבר,

מגפת העכברת היא לא דבר מצחיק בכלל. אבל יש כמה מגפות-עכברת אחרות הֲיוּכְלוּ מְחַבֵּר הַמַּחְבֶּרֶת הַשְּׁבוּעִית הַלָּזוֹ, הֲיוּכְלוּ שְׁאָר כּוֹתְבִים עַל דְּבָרִים שֶׁעַל-פֶּרֶק, הִתְעַלֵּם מִפִּתּוּי

האם כשמוותרים על הציונות צריך לוותר גם על המחויבות הבסיסית לאמת: המתקפות על חוק הלאום מלמדות שכן. השיר השבועי ; דִּיּוּן צִבּוּרִי, דַּיִ"ץ, דִּיּוּן צִבּוּרִי

נפרדנו מט"ו באב בליל שבת של ליקוי לבנה מלא. כולם ראו מחזה אחד, וכל אחד ראה בו מחזה אחר בִּזְלִילָה לֵילִית שָׁמַיִם שֶׁל שַׁבָּת קָמוּ