תולדות הימין הכלכלי החרדי
שינויים בחברה החרדית הפנימית והקצנתו של השיח הסוציאליסטי עתידים לערער את שילוב האינטרסים הקיים בין השמאל החברתי לחרדים. השמרנות, כתפיסת עולם מגובשת, קיימת כבר מאות
ערפל עדיין
שינויים בתורת הלחימה הם הכרחיים, אך כללי הלחימה הבסיסים עדיין בתוקף. הטכנולוגיה לעולם לא תחליף את האסטרטגיה. לצבאות יש תדמית, לפעמים מוצדקת, של מערכות שמרניות
נאמנות כערך מוביל
מעגלי הזהות המותקפים כיום כאויבי החירות הם המעניקים לאדם משמעות. כדי לבסס אותם מחדש עלינו לקדם בשיח הציבורי את ערך הנאמנות אחת הטענות הפופולריות נגד
דרושה מסורת
חזרה לכתבי המסורת היהודית היא הדרך היחידה לביסוס השמרנות בישראל – ואת תכניה צריך לגבש מתוכה וברוחה, בבית מדרש ישראלי אין כיום שמרנות ישראלית. שתי
חינוך: לשחרר את האתוס
שרי חינוך מימין ומשמאל מנסים להנחיל ערכים באמצעות המערכת הריכוזית, ונכשלים. המכינות הקדם–צבאיות מצליחות בכך, מכוח יוזמה חופשית ומקומית בשיח הציבורי רוֹוְחים שני טיעונים עיקריים בעד מחויבותה
המהפכה המתונה
המסורת הכלכלית הסוציאליסטית עדיין מבוססת היטב בישראל. אימוץ מודל המהפכה השמרנית הבריטית שהובילה מרגרט תאצ’ר עשוי לשנות את פני הדברים לישראל מסורת סוציאליסטית ארוכה שהתבססה עוד טרם
יחידים בדורם
בחלוף הפוליטיקה הזמנית מתגלה כי הגותו של זאב ז׳בוטינסקי, מייסד המחנה השמרני בישראל, אינה כה שונה מזו של יריבו האידיאולוגי ישעיה ברלין "…ברור שהיה מבריק, מוכשר להפליא,
שמרנות נוסח ישראל
קווים לדמותה של תנועת־נגד אינטלקטואלית ששמה לה למטרה לבלום את השפעת השמאל הישראלי החדש על הציבור הרחב בשנים האחרונות אנו עדים לעלייתה של השמרנות הישראלית החדשה,
למען הדורות הבאים: חוק יסוד להגבלת הגירעון
התנהלות תקציבית גירעונית מובילה בעל כורחה לחוסר אחריות פיננסי, גם בקרב הטובים שבנבחרי הציבור. חובתנו המוסרית היא לרסן את החוב הלאומי, וניתן לעשות זאת באמצעות
לשמור על האינטרס הישראלי
לנוכח מדיניות ישראלית לא מעודכנת, הפלסטינים מנהלים מערכה שיטתית לכרסום המשילות הישראלית בשטחי סי של יהודה ושומרון, באופן היוצר נזק אסטרטגי לישראל ופגיעה מתמשכת במרחב
יזמיים, מפוכחים וקהילתיים
'אומת הסטארט-אפ' נשענת על יזמות וחדשנות, אך בה במידה גם על מציאותיות, היענות לצורכי השוק וקהילתיות. לא-במקרה היא צומחת מתוך חברה שמרנית מקובל לומר שהציבור
לתת עומק לערכים שלנו
אחרי שנים של מאבק קיומי, הישראלים מתפנים לבירור הדרך לחברה אזרחית משגשגת. נוכל לצעוד להישגים רבים אם נכיר בערכים השמרניים המביאים לנו טוב – ונבסס
מלמטה למעלה
לנוכח תפיסות פרוגרסיביות הרואות את המוסדות החברתיים כדכאניים ומסוכנים, על השמרנות הישראלית להעמיד חזון מלהיב משלה. המשפחה כמקור של חום, זהות ושייכות יכולה לשמש כערך
סודה המביך של אוטופיית המסורת
בתגובה ל"בלי בג"ץ, בלי בד"ץ ובלי שוטרים" מאת משה קופל-גיליון 12 במאמרו הראשון בסדרה על גיבוריו הדמיוניים שימען והיידי, בגיליון 8, טען משה קופל
מגזֵרה לתקווה: מחשבות יהודיות על תחלואיה של החברה הבריטית
מה"גטו" אל כלכלה חופשית: הרב הראשי שהגן על גברת הברזל האם היהדות מצדדת במדיניות כלכלית קפיטליסטית או סוציאליסטית? האם ראוי שרבנים ואנשי דת אחרים יביעו
ליברל לאומי בעידן מעמדי
בימים שבהם הלכה הציונות שלובת זרוע עם סוציאליזם, ראה זאב ז'בוטינסקי את יסוד הכול ביחיד ובחירותו. תמיכתו של ז'בוטינסקי ברשת ביטחון כלכלית שתספק המדינה התבססה
יצירתיות בחלל חינוכי
גישת 'הילד במרכז' והחינוך ליצירתיות הפכו לעקרונות מנחים במערכת החינוך הישראלית. התוצאות לא מרשימות במיוחד: את מקום הידע והמסורת התרבותית החליפו תועלתנות כלכלית וריקנות ערכית.
שאלה של זהות
החיבור בין ישראלים מסורתיים לעמדות ה'שמרניות' הוא טבעי ומתבקש. במאבק הגדול בין הפרוגרסיביות מבוססת-היחיד לבין המתינות של התפיסה המארגית, המסורת והישראליות בוחרות, אינטואיטיבית וערכית, בעמדה
על השמרנות: הדרך לטוב האפשרי
בעולם מורכב ורווי אי-ודאות, אין לו לאדם אלא לאחוז בענווה ולתמוך בשינוי מושכל ומתון המכבד את המציאות ואת גבולותיה. מסה קצרה ומזוקקת על יסודות
להשיב את הצדק למלחמה
בניגוד למקובל בדוקטרינה העל-לאומית, מלחמה עשויה להיות צודקת גם כשהיא איננה הגנתית-גרידא. לקביעה זו בסיס הגותי נרחב, והיא חיונית במיוחד לנוכח חולשת האו"ם ומוסדותיו האפשרות
הטוב שבממשל
ממשל המחזק את האחריות של האזרחים – בניגוד לממשל המכרית אותה – הוא מפתח למימוש החירות האנושית, גם כאשר הוא מטיל עליה מגבלות. על
מוסר של אחריות הדדית
בתגובה ל"אחווה ואחריות: מבט יהודי על שוק חופשי", מאת חיים נבון, גיליון 10 במאמרו של הרב חיים נבון נערכה השוואה בין מוסר האגואיזם הרציונלי,
ונהפוך-היא: מאבק כפול בשושן
מגילת אסתר קושרת בעבותות-לשון בין עלילתה העיקרית, המאבק בגזֵרה נגד היהודים, לבין חוט העלילה המשני השזור בה, המאבק נגד שעבוד הנשים. יחדיו הם מכוננים מערכה
הנציב שאיש לא מינה
הרחק מעיני הציבור, וללא כל החלטה של הרשויות הנבחרות, מקדמים במשרד מבקר המדינה תפיסה שלפיה המבקר יהיה ל"נציב זכויות האדם". כמו במהפכה החוקתית, גם כאן