תִּיק מִסְפָּר אַחַת
בין תיקים מנופחי מספרים וסערות ציבוריות בכוסות רוח, אולי מישהו גם מצליח להתעסק בתיק מספר אחת, האיום הקיומי בגבול הגולן תִּיק אֶלֶף בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, כְּבוֹדוֹ
מיהו אנטישמי
מדוע ידידי ישראל בעולם מוקעים בפי השמאל הישראלי כאנטישמים? מאותה סיבה שגם רעיון הקמתו של יישוב יהודי הוא גזעני בעיניו עִם הַיָּד הַשְּׂמָאלִית עַל הַלֵּב,
מַלְכוּת הַחֶלְמוֹן
ההיסטוריה עוד לא הכריעה לאן פניה בזמננו, אבל אם יורדים מרומו של עולם אפשר לגלות מאפיין אחד ברור: צבע חדש כבש בסערה את חוצות ישראל
פוסטמודרניזם טוב ליהודים
ההגות הפוסטמודרנית מצטיירת, במבט הרווח והפשטני, כאויבתן המרה של השמרנות והמסורת, אולם למעשה דווקא היא זו המחלצת אותן מהאתגרים שהציבה בפניהן המודרנה. האמת הרכה
סוריה ורמת הגולן: עת לאסטרטגיה לאומית
כמעט ארבעה עשורים לאחר החלת חוק רמת הגולן, מדינת ישראל ממשיכה להתייחס לחבל ארץ זה כפיקדון. בשעה שהמרחב שמצפון-מזרח לישראל מתארגן כולו מחדש נדרשת
סוֹד הַגַּנְץ הַנֶּעֱלָם
הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ הוא המושיע התורן של מחנה השמאל. התורנות כרגיל תהיה קצרה קָם הַשְּׂמֹאל לְעוֹד אֶתְמוֹל. לְאָן? לְאָנְץ? לַגַּנְץ! גַּנְץ, רָמַטְכָּ"ל וְלֹא רַק
מוּל הַשָּׁחוֹר הַזֶּה
שריפת מערב הנגב והניסיון השיטתי לרצח תושביו, ובעיקר ההבנה שהדבר מתקבל בה לעומת האשמתה של ישראל המבליגה, יכולים להוציא אדם מדעתו. או להוציא ממנו שיר
על אחווה ואחריות: מבט יהודי על שוק חופשי
על אחווה ואחריות: מבט יהודי על שוק חופשי יהודים הם רחמנים וגומלי חסדים, והתורה ראשיתה וסופה בחסד. אך משמעות הדבר אינה אימוץ תפיסת עולם
סייג לחוכמה שתיקה
ארגון "שוברים שתיקה" מציג עצמו כמי שחרד למוסר הלחימה הישראלי, וגובה עדויות כדי לעורר מודעות ל"מחיר הכיבוש". עיון שיטתי בעדויות עצמן מצביע על כשלים
בנתיב האהבות
בבוקר הפינוי בנתיב האבות השבוע פעלו כולם בחריקת שן, גם כוח הפינוי – והבוז השקט להחלטה השרירותית היה קול מחאה גדולה. שיר-רפורטז'ה מהשטח גַּם לַשּׁוֹטְרִים
בַּל תַּשְׁחִית
הרס הבתים בגוש עציון בשבוע הבא, הרס למען הרס, יהיה השלמת מלאכתם של מחבלי העפיפונים מָה עוֹשִׂים עִם טֵרוֹר הַשְּׂרֵפוֹת הַמּוּטָס? יֵשׁ כִּפָּה? יֵשׁ
ליבי בדרום מערב
בשלווה האביבית של השבוע הזה קשה היה לדמיין את החיים באדום בעוטף עזה. צור ארליך פונה לשם כך מן ההר אל שירת העבר לִבִּי בִּדְרוֹם
צַו לַצַּר
שר החוץ האמריקני העמיד בפני האיראנים 12 דרישות. אם הוא לא בחר במספר, המספר בחר בו פּוֹמְפֵּיאוֹ – ווֹשִׁינְגְטוֹן שִׁבְתּוֹ; שִׁבְתּוֹ יְנַחֲמֵנִי, כִּי הוּא אֵינוֹ
יָמִים כְּנֵפִים
הקצב המסחרר של ההצלחות והתשועות בשלהי אייר תשע"ח מזכיר את אותם ימים בשנת תשכ"ז, 1967. צור ארליך רושם לכם כפית אופוריה יָמִים כְּנֵפִים הֵם.. אֲשֶׁר
שיגעון של אביב
האביב בארץ דווקא ארוך, ובעיקר קופצני. והאביב הביטחוני – עוד יותר. על סופות האביב בצפון ומתקפת האביבונים בדרום לֹא נָעִים מִגְרוֹסְמַן אָז אֶשְׁקֹל מִלִּים
קליפת ביצה
אירועים כגון מבצעי חיל האוויר בסוריה והמוסד באיראן מזכירים לנו מפעם לפעם כמה דקה ושבירה הקרקע שאנו דורכים עליה. וגם – תזכורת לכבוד חוק הלאום:
הורה התגברות
גם אם לא ייצא כלום ממהומת פסקת ההתגברות, לפחות נרוויח מילים חדשות להורה נח"לאית משנות החמישים. בואו לרקוד ולהתגבר אִם בַּקַּיִץ חָטַפְתָּ בַּגֶּצֶת וּבַחֹרֶף חָטַפְתָּ
האתגר ההגותי של המכינות
בתגובה ל"מנהיגות ציונית: ההבטחה של המכינות" מאת יניב מזומן המאמר של יניב מזומן מספק סקירה היסטורית ורעיונית תמציתית ואיכותית על מפעל המכינות הקדם-צבאיות ומהווה שער
חצי שנה, חברה שלמה
בתגובה ל"מנהיגות ציונית: ההבטחה של המכינות" מאת יניב מזומן במאמרו המקיף על עולם המכינות מציג יניב מזומן את שני ההישגים המשמעותיים של המכינות, לשיטתו: משב
תש"ח ועוד ע'
שבעים גלויות, שבעים פנים, שבעים שנה. על הע' שתשע"ח מוסיפה לתש"ח, בלי עין הרע שִׂימוּ עַיִן עַל תַּשַׁ"ח וְתִרְאוּ אֵיךְ זֶה נִמְשָׁךְ וְנִמְשָׁךְ גַּם בְּתַשְׁעַ"ח.
אנחנו ואנחנו: זהות יהודית בתפוצות ובישראל
הממהרים להספיד את יהדות התפוצות ואת יחסיה עם ישראל תקועים בפרספקטיבה צרה, המונעת מהם לראות את התמונה הגדולה ואת ההזדמנויות הטמונות בה. דרושה פרדיגמה חדשה
ממציאה לאבדה: קניין אישי ואחריות חברתית במשנה
עיון ספרותי ותוכני בשני הפרקים הראשונים של מסכת בבא־מציעא פורש בפנינו, בדרכים גלויות וסמויות, תפיסת עולם מרתקת באשר ליחסים שבין אדם לרכושו ובין אלה לבין
לַצַּלָּף צָלָ"שׁ וְלַצַּלָּם צָלָ"ג
שר הביטחון סיכם את שערוריית הסרטון התורנית במכתם נאה, אבל לשפר תמיד אפשר "לַצַּלָּף צָלָ"שׁ וְלַצַּלָּם טָרָ"שׁ": לִיבֶּרְמַן אָמַר כָּךְ, וְנָאֶה דָּרַשׁ. אַךְ הַפּוֹטֶנְצְיָאל פֹּה
ההיסטוריה לצד היידי
בתגובה ל"על שטריימל, שפת הזכויות ועתיד החברה" מאת משה קופל במאמרו המעניין מנגיד פרופ' משה קופל, מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, בין השמרנות מן הזן