הצג הכל

המרכז כבן ברית

אלעד נחשון

המרכז הוא מחנה פוליטי יציב, בעל מאפיינים רעיוניים וסוציולוגיים מובהקים והיסטוריה ארוכה. הוא נבדל מהשמאל. אם ימשיך הימין להכחיש את ממשותו של המרכז, במקום לחתור לברית איתו, ההפסד יהיה כולו שלו במהלך רוב שנות קיומה של מדינת ישראל הייתה המערכת הפוליטית שלה רב-מפלגתית, אך ברור היה כי שני מחנות עיקריים

קרא עוד

הסיפור שטרם סופּר על חוק השבות

נתנאל פישר

המיתוס שלפיו חוק השבות נחקק כמראה לחוקי נירנברג חסר שחר מבחינה היסטורית – ומזיק ביותר ליכולת העיצוב של מדיניות שבוּת מושכלת. הגיעה העת להעמיד דברים על דיוקם דיון סוער התקיים בכנסת בקיץ 2020 בעקבות

קרא עוד

המשורר הלא לאומי

דעאל רודריגז גארסיה

שפתו של עם היא ביטוי ייחודי לרוחו, והשירה במיטבה היא ההפעלה העילאית של השפה. התפיסה הפושה בשירה הישראלית כיום, כאילו השפה היא רק כלי שרירותי להעברת "תוכן", משקפת משבר זהות א "שׁוּב פַּעַם הַמּוּזִיקָה

קרא עוד

פרק 5 – במותם ציוו לנו את הלגיטימציה

פודקאסט שיחת השילוח

שיחה עם ד"ר אלעד ליסון פרק 5 | במותם ציוו לנו את הלגיטימציה  להאזנה | לקריאת המאמרבמערב בן זמננו, וגם בישראל, רוֹוֵח מוסר לחימה מפוקפק המשלב פסיביות חסרת אחריות עם אלימות חסרת גבולות. חיים

קרא עוד
הצג הכל

ככר ציון

כשהנעליים גדולות

יואב שורק אחרי מנהיג גדול תבוא תמיד הנהגה חלשה יותר. אבל גם כשלומדים, חיוני לשמור על הנכסים האסטרטגיים שהושגו בהזדמנויות שונות – בין השאר על גבי במה מכובדת זו – הבעתי את העמדה לפיה בנימין נתניהו, ראש הממשלה הוותיק ביותר של ישראל, צריך לסיים את כהונתו. הן מפני שניכר שהוא רואה זהות קרא עוד

לשם שינוי

אלון שלו קבוצות הלחץ מנעו במשך שנים רפורמות חיוניות. הרכבה של הממשלה החדשה עשוי להקל על הבעיה הכרונית הזו, ולפתוח כמה סתימות צנרת ארוכות שנים "סער חתם על תקנות השקיפות באגודות העות'מאניות", קראתי בצילום קרא עוד

אל תחכו למכינה

יאיר רוטשילד הנוער נוהר למכינות הקדם-צבאיות כי הן נותנות לו ידע וערכים נצרכים שבתי הספר אמורים, וגם יכולים, לתת להם – וכמעט לא נותנים. אפשר גם אחרת זה כבר זמן מה שפרויקט המכינות הקדם צבאיות בישראל מתקדם מחיל קרא עוד

מה שוטרים רוצים?

ד"ר רונן שובל המשטרה חיונית לשלום הציבור, והוקרת הציבור כלפי השוטרים היא ההנעה החיונית לפעולתם. לשם כך נחוצות רפורמות במשטרה – וגם באופן הבקרה עליה האדם הוא יצור שנוטה לאכזריות מיותרת. מאז ומעולם לא היסס האדם קרא עוד
הצג הכל

עשו היסטוריה

ראשית, רוח ותהום: מאה שנות 'הארץ'

דוד ברוקנר עיתון 'הארץ' עומד על שני עיקרים: המקצועיות והליברליות. בעשורים האחרונים הלך העיקר השני והפך לקו אנטי-ישראלי בוטה, עד כדי הטלת צל כבד גם על העיקר הראשון. קווים לסיפורו של כלי התקשורת הוותיק בישראל בעמוד הראשון של העיתון 'הארץ' מתאריך 13.8.19 מופיעה המודעה הבאה: "עדת כולל חבד באה"ק מקדמת בברכה פני קרא עוד

ההפ-הפ-הפ המודרני

צור ארליך קומה שנייה של סובלנות: על ג'ורג' אליוט ו'ההפ-הפ-הפ המודרני' המסה 'ההפ-הפ-הפ המודרני' היא הפריט החותם את רשימת יצירותיה של הסופרת האנגלייה הדגולה ג'ורג' אליוט. כמובן, אין אדם יודע את יום מותו, וכאשר שלחה קרא עוד

לציונות, לקפיטליזם, לאחוות עמים

יוסי ברנע פרופ' עזרה זהר, מדען והוגה דעות, נשא את מורשת השומר הצעיר והכנעניות גם כשהיה מראשי גוש אמונים וכשניהל מאבק ממושך, דון-קישוטי למראית עין, נגד המבנה הסוציאליסטי של המשק הישראלי. מחווה לחלוץ רופא קרא עוד

וולבק כסופר עברי

אריק גלסנר מישל וולבק, אולי הבולט בסופרי דורנו, משרטט בשיטתיות מתווה הגותי שניצניו נראו דווקא בארץ, אצל סופרים כברנר ושבתאי: התמודדות עם עולם מערבי-חילוני השופט אדם על פי הונו ואונו, ועם הפילוסופיה האנטי-מוסרית קרא עוד

עוד ב'השילוח'

הצג הכל

ביקורת

מדינה קטנה לעם גדול – יותר יהודית, פחות כופה: הצעה למדינה יהודית רזה / חיים נבון
אלון שלו
חיים נבון ידיעות אחרונות, 2021 | 264 עמ' ספרו האחרון של הרב חיים נבון, ממש כמו המדינה היהודית שהוא שואף אליה, הוא מעט המחזיק את המרובה, ואפילו מרובה מאוד. מכמה בחינות חשובות, מדובר בציון-דרך בשיחה המתמשכת על המדינה היהודית. מדובר בספר עיון (קרי, ספר עיוני המיועד לקהל רחב ולא רק
קרא עוד
הי, אתם שם למעלה! / יצחק בר-יוסף
צור ארליך
  יצחק בר-יוסף עם עובד, 2021 | 188 עמ' מוזר שאני צריך להציל את הספר הזה מידי מי שלכאורה ניסה לקדם אותו. לא ברור מה עבר על כותבי הטקסט שבגב ספרו החדש של יצחק בר-יוסף. לא ברור מה עבר על המחבר עצמו כאשר כתב את דבר המחבר שלו המשובץ בתחילת
קרא עוד
מורכב מנעוריו
יגאל ליברנט
רב-מכר עיוני עולמי, המבקש להוכיח כי במצבם הטבעי בני האדם טובים, נשען על סילופים, עיקופים וחיפופים בכמות שדי בה כדי לגרום לקורא המשכיל לתהיות חדשות על טבע האדם המין האנושי: היסטוריה של תקווה רוטחר ברחמן מאנגלית: אילן פן הוצאת פן, 2020 | 509 עמ' "זהו ספר על רעיון רדיקלי", פותח
קרא עוד
הצג הכל

קלאסיקה עברית

יעשה הרוב כדעתו
ניל רוגצ'בסקי
חוקה ומבולקה: בן-גוריון נגד חוקה כתובה "איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב המייסד, שומר שלטון החוק, עורכה האחרון והקובע של מגילת העצמאות,
קרא עוד
שאלה לוֹהטה
אליעזר בן-יהודה
גם לאב מייסד יש רגע של הולדת: על השאלה הלוהטה של אליעזר בן-יהודה | הקדמה מאת דביר שוורץ "שאלה לוהטה", קרא סטודנט פריזאי לרפואה ושמו אליעזר אוליאנוב למאמר הראשון ששלח לפרסום בעיתונות העברית. השנה היתה 1879 והוא אומנם היה אז רק בן עשרים ואחת, אך כבר הספיק להתנסות בכל תהפוכות
קרא עוד
בין עוז לכישלון
אלון שלו
נפשות יהודיות הומיות: א"א קפלן על י"ח ברנר הקדמה מאת אלון שלו המחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה מן התקופות הרעות שראה ישראל בתולדותיו, אם לא הרעה שבהן. ועם זאת, היא הייתה מן התקופות התוססות והמגוונות מבחינת הזרמים הרעיוניים והאידאולוגיים שרגשו בעם היהודי. השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה ראו את
קרא עוד
הצג הכל

ביטחון ואסטרטגיה

עיצוב גבולות ישראל: הערות לאסטרטגיה לאומית
צביקה האוזר
כמעט יובל שנים אחזה ישראל בפרדיגמה כושלת של 'שטחים תמורת שלום', תוך קידוש הגבולות שנקבעו בעבר הרחוק. התמורות במזרח התיכון מחייבות תפיסה חדשה ארץ ישראל, המקום שבו יממש העם היהודי את ריבונותו בביטחון ויהיה 'אדון לגורלו', עמדה בליבת תכליתה של הציונית המדינית. גבולותיה של הריבונות היהודית היו תמיד נתונים במחלוקת,
קרא עוד
השִׁדרה הכפולה: חזון למאה ה-21
ליאור כוריאל
באמצעות תכנון חכם וכולל המטמיע שלל טכנולוגיות חדשות, יכולה ישראל לכונן ריכוז אוכלוסין תוסס ואטרקטיבי בבקעת הירדן. צעד כזה, ההולם את כל התוכניות המדיניות הישימות, יזניק את הכלכלה, את הפיתוח ואת הרוח הציונית המונח "בין חדרה לגדרה" מציין את התכנסות הליבה האסטרטגית של מדינת ישראל, על מרבית אוכלוסייתה ומרכזי התעסוקה
קרא עוד
הסינים באים? גאופוליטיקה על רקע משבר הקורונה
ניסים אוטמזגין
בעשורים האחרונים הפכה סין לגורם מכריע בכלכלה העולמית ובפוליטיקה הבינלאומית – ונגיף הקורונה שהתפרץ בשטחה לא צפוי לעצור את המשך התעצמותה. בעוד יחסי סין וארצות הברית מאופיינים בשותפות מתוחה, נדרשת ישראל להלֵך בין הטיפות שני העשורים האחרונים התאפיינו בעלייה עצומה בנוכחותן הגלובלית של מדינות אסיה ובראשן סין. מעורבות אסייתית זו
קרא עוד
הצג הכל

כלכלה וחברה

עלייתה ונפילתה של נציבות הדורות הבאים
אהרון אריאל לביא
מוסד נציבות הדורות הבאים בכנסת, שבִּן-לילה היה ובִן-לילה אבד, משקף באופן בהיר אחת מן הסוגיות הבוערות בעולם הדמוקרטי: מקומם של מומחים בעיצוב מדיניות ציבורית משבר הקורונה יצר אי-ודאות כלכלית, פוליטית וחברתית שכמעט איש מאיתנו איננו זוכר – לפחות לא מי שנולדו אחרי מלחמת יום הכיפורים. אלא שמאז ומעולם התמודדה האנושות
קרא עוד
יזמות שמרנית בשירות המדינאות הציונית
ליאור זטלאוי
בשיח הציבורי הישראלי קיים ואקום באשר לחלופות המדיניות בצילו של "פתרון" שתי המדינות. להתנעת השיח נדרשים דפוסי חשיבה חדשים, בהשראת דרכי הפעולה המנחות יזמים טכנולוגיים כלי מרכזי להתמודדותה של מדינת ישראל עם סוגיות קריטיות לקיומה הוא שיח ציבורי ענייני, שנגזרות ממנו פעולות אפקטיביות לביצוע בכל אחת מסוגיות הליבה אשר יכריעו
קרא עוד
על דעת המקומי: הדרך לחירות מתחילה בביזור
תום זיו
בחברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית, הדרך הנכונה למנוע קיטוב, לאפשר לאנשים לחיות על פי אמונתם ולהתוות מדיניות המיטיבה איתם היא להאציל סמכויות פוליטיות לרשויות מקומיות הדיון הפוליטי בן זמננו בנוגע לתפקודו התקין (או הראוי) של משטר נסוב בעיקר סביב שתי שאלות: מה המדינה נוטלת מאיתנו ומה היא נותנת לנו בתמורה
קרא עוד
הצג הכל

חוק ומשפט

מאקטיביזם שיפוטי למהפכה
דניאל פרידמן
אקטיביזם שיפוטי הוא שם כולל לתופעות שיפוטיות רבות, שחלקן הכרחיות ואף מובנות בחקיקה. סקירה שיטתית של תופעה זו על איזוניה השונים מלמדת עד כמה מה שנעשה בישראל בשנים האחרונות הוא רדיקלי אקטיביזם שיפוטי הוא מושג קשה להגדרה, אך התופעה עצמה קלה לזיהוי. השופט אהרן ברק הגדיר שופט אקטיבי כשופט המשנה
קרא עוד
ברשות הפקידים
גיל ברינגר
בבית הספר למדנו, בטעות, שמקור החוקים הוא הכנסת. בחדשות נראה שמקורם בממשלה. אך האמת היא שכיום מנסחי החוקים שלנו הם בעיקר פקידים ומשפטנים יותר מ-300 הצעות חוק ממשלתיות עלו להצבעה במהלך הכנסת העשרים (2015–2019) בישיבותיה השבועיות של ועדת השרים לחקיקה. בקדנציה זו כיהנתי כיועצה של שרת המשפטים דאז, איילת שקד,
קרא עוד
מסילות אל המשילות
ח"כ איילת שקד
הכנסת מבקשת לחוקק את חיינו לדעת, ובית המשפט חורג אל תפקידים לא לו: ההתנהלות של חלק מהרשויות מאיימת יותר ויותר על החירויות שלנו ועל המשילות של נבחרינו. עלינו להשיב בהקדם האפשרי את רכבות המשילות למסילות הראויות להן – מתוך הגדרתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית אחד המושגים שלאחרונה קנו שביתה בשיח
קרא עוד
הצג הכל

ציונות והיסטוריה

יהודה עמיחי ואורות החולין
מתניה מאלי
נסיבות פוליטיות גרמו לחילונים לחשוב שלדתיים אין לבטים, ולדתיים לחשוב שלחילונים אין שׂגב. שירת עמיחי קראה תיגר על שתי השגיאות הללו – אך הן-הן שגרמו לקוראיו להחמיץ את הבשורה שלה יהודה עמיחי (1924–2000) הוא מהמשוררים האהובים והמצוטטים בישראל ביובל השנים האחרונות. הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר, ושירתו עודנה משפיעה על
קרא עוד
במותם ציוו לנו את הלגיטימציה
אלעד ליסון
במערב בן זמננו, וגם בישראל, רוֹוֵח מוסר לחימה מפוקפק המשלב פסיביות חסרת אחריות עם אלימות חסרת גבולות. חיים ומוות ביד המיתוס הנוצרי לפני כחמש שנים נזרק בקבוק תבערה לעבר רכבה של שכנתי בשעה שנסעה בו עם שלושת ילדיה הקטנים סמוך ליישוב תקוע. הרכב החל להתלקח והיא הספיקה, בתושייה מעוררת הערכה,
קרא עוד
היסטוריונים חדשים בכיפה סרוגה
ראובן גפני
בשנים האחרונות רווחות בתוך הציונות הדתית מגמות של ערעור על ההיסטוריוגרפיה הציונית המרכזית, ואימוץ בדיעבד של נראטיבים מתחרים. הסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות, והתוצאות מסוכנות מאמר זה מבקש להצביע באופן ראשוני על שלוש תופעות היסטוריוגרפיות המאפיינות את השיח ההיסטורי הדתי-לאומי, בעיקר בשני העשורים האחרונים, ועל התשתית המחשבתית והתודעתית המקשרת ביניהן. זאת, לא
קרא עוד
השילוח" – כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, מיסודה של "קרן תקווה" – רואה אור בירושלים מאז ראש השנה תשע"ז. כתב העת מציע שלל מאמרים מעמיקים ורחבי יריעה בתחומים המשתרעים מן השאלות הקונקרטיות של המדיניות הציבורית ועד לשורשים ההגותיים של השיח שאנו שותפים בו. בלי גינוני אקדמיה, קרא עוד

הכותבים ב'השילוח'

יואב שורק העורך הראשי של כתב העת "השילוח"
תמונת כותב_חיים נבון
חיים נבון סופר ופובליציסט, בעל הפודקאסט "אפשר לחשוב"
מייקל אייזנברג שותף-מנהל בקרן הון הסיכון Aleph
עמיעד כהן מנכ"ל קרן תקווה
תמונת כותב_טל לוריא
טל לוריא פעיל חינוכי ובעל הבלוג "יומנו של מורה"
תמונת כותב_עומר דוסטרי
עומר דוסטרי דוקטורנט בתחום צבא וביטחון באוניברסיטת בר-אילן, וחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
שגיא ברמק ראש תוכנית אדם סמית של מכון ארגמן מבית קרן תקווה
תמונת כותב_ד"ר אמציה סמקאי, באדיבות הכותב
אמציה סמקאי מרצה באוניברסיטת בר־אילן, מנהל חברה לייעוץ כלכלי ויו"ר עמותת 'בצדק' למדיניות יהודית.
לכל הכותבים

גליונות

השילוח 25 תמוז תשפ"א | יוני 2021
השילוח 24 ניסן תשפ"א | מרץ 2021
השילוח 23 שבט תשפ"א | ינואר 2021
השילוח 22 כסלו תשפ"א | נובמבר 2020
השילוח 21 תשרי תשפ"א | ספטמבר 2020
לכל גליונות השילוח