היהודים נשבו בקסמי ההבטחות של הלאומיות המלאכותית, עד פתח הכבשנים, תוך שהם ממשיכים להתכחש ללאומיות הטבעית שלהם עצמם. הפרדוקס של המאה ה-20 ממשיך אל השיח של המאה ה-21, ומערער על קיומנו      (מימין) מהתנ"ך ועד מדינת היהודים / אסף מלאך, משכל – ידיעות ספרים, 2019 | 407 עמ' (משמאל) פטריוטים

  שאלות יסוד בלימוד תורה שבעל פה ידיעות ספרים, 2020 | 486 עמ' גלגולו המודרני של רעיון השמיטה – שנת השבתון של מורים ומרצים – מוכח כרעיון רב-תועלת ציבורית במקרהו של הרב אמנון בזק. שנות השבתון שלו מישיבת הר-עציון מוקדשות לכתיבת ספרים שיטתיים על עצם הדיסציפלינה של תחומי התמחותו, התורה

תחלואי האקדמיה נמנים בידי עוז ותמר אלמוג באורח מקיף מאוד ורציני, אך התחזית שלהם להיעלמותה מרחיקת לכת: כוחה של הבסטיליה המסורבלת במותניה כל שקרי האקדמיה מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו עוז ותמר אלמוג ידיעות ספרים, 2020, 672 עמ' בני הזוג פרופ' עוז וד"ר תמר אלמוג אינם מסוג האנשים

בעשורים האחרונים הפכה סין לגורם מכריע בכלכלה העולמית ובפוליטיקה הבינלאומית – ונגיף הקורונה שהתפרץ בשטחה לא צפוי לעצור את המשך התעצמותה. בעוד יחסי סין וארצות הברית מאופיינים בשותפות מתוחה, נדרשת ישראל להלֵך בין הטיפות שני העשורים האחרונים התאפיינו בעלייה עצומה בנוכחותן הגלובלית של מדינות אסיה ובראשן סין. מעורבות אסייתית זו

מבחינת עקרונות היסוד המעשיים, אוסלו ב' טובה לישראל מתוכנית טראמפ. אבל מוטב לישראל לחתור לתוכנית שלישית כצפוי, מיד עם פרסומה חוללה תוכנית המאה של דונלד טראמפ סערה, אף שרק עיקריה הוצגו בתקשורת. תוכנית זו הוצגה על ידי מחולליה כמפנה היסטורי, אף שספק רב אם יש לכך הצדקה. מטרתה של רשימה

העיר אלעד הייתה בגל הראשון ממוקדי ההדבקה החמורים בישראל, אך באמצעות פעולות נחרצות היא הצליחה לחזור לשגרה (עד הגל השני). מניסיון הטיפול במקרה הזה אפשר ללמוד כיצד יש להיערך מבחינה לאומית למצבי חירום בלתי צפויים בתקופת משבר הקורונה שב העולם ולמד את משמעות המושג ״ברבור שחור״, שאותו טבע ד״ר נסים

עיתון 'הארץ' עומד על שני עיקרים: המקצועיות והליברליות. בעשורים האחרונים הלך העיקר השני והפך לקו אנטי-ישראלי בוטה, עד כדי הטלת צל כבד גם על העיקר הראשון. קווים לסיפורו של כלי התקשורת הוותיק בישראל בעמוד הראשון של העיתון 'הארץ' מתאריך 13.8.19 מופיעה המודעה הבאה: "עדת כולל חבד באה"ק מקדמת בברכה פני

שחרור משלם המיסים מהעול המיותר של החזקת מיליה אקדמי מכונס בעצמו עשוי להביא להבראת מדעי הרוח זה עשרות שנים שהסגל האקדמי בישראל וברחבי העולם זועק את המשבר במדעי הרוח. משבר אשר עיקרו בריחת סטודנטים מהתחום, סגירת מסלולי מצטיינים, צמצום תוכניות לימודים וירידה חדה בתקני הוראה .רבים מנסים לעמוד על שורשו

מדינת הרווחה השבדית אינה עוד ניסוי בתיאוריה כלכלית, אלא ביטוי מעשי להלך רוח הנובע מן התרבות המקומית, אשר מתפורר עתה לנוכח אתגרי ההגירה. הרהורים ביקורתיים של ישראלית בשבדיה שבוע לפני שהגענו לשבדיה קיבלנו הודעת דוא"ל מהגן שבננו, אז בן שנתיים, עתיד היה להיכנס אליו בשבוע הבא: לפי ההודעה, כיוון שיש

האשמת ישראל בפורומים הבינלאומיים נעשית בלי כל זיקה לאמות מידה מוסריות. אנו עושים מעט מדי כדי להילחם בכך אין מנוס מלהודות שלמשפט הבינלאומי יש יופי אינטואיטיבי. מדובר בקונספט שעל פי שמו הוא מוסרי, צודק ומאחד. אלא שלמרבה הצער, הדברים שמתחת לפני השטח אינם כה פשוטים – ואולי הינם הפוכים. בדברים שלהלן

כל נושא חשוב ראוי לשיח ציבורי שמושגיו בהירים ושאינו כלוא בסד של תקינות פוליטית. אך כשמדובר במשטר שלנו ובחירויות שלנו אנו רחוקים מכך מאוד – כפי שמלמדת השוואה לשיח של דורות קודמים על דמוקרטיה, חירות ומה שביניהם בדורנו נוצר מבלי משים יחס מיוחד, אולי חסר תקדים, למילה "דמוקרטיה". בניגוד לעבר,

הכנסת מבקשת לחוקק את חיינו לדעת, ובית המשפט חורג אל תפקידים לא לו: ההתנהלות של חלק מהרשויות מאיימת יותר ויותר על החירויות שלנו ועל המשילות של נבחרינו. עלינו להשיב בהקדם האפשרי את רכבות המשילות למסילות הראויות להן – מתוך הגדרתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית אחד המושגים שלאחרונה קנו שביתה בשיח

ממוֹקד של נחשלוּת רפואית וסוציאלית הפך היישוב העברי למופת עולמי בתחומים אלה, ואף בתחום קידום הנשים. מסע בעקבות הנרייטה סאלד, שנדחקה לשולי ההיסטוריוגרפיה הציונית במחקרי האחרון על אודות מפעלן יוצא-הדופן של נשות המקצוע (ה"פרופסיונאליות") העבריות בשנות המנדט הבריטי,[1] הזדקרה לנגד עיניי עשייתה המשמעותית והמגוונת של הנרייטה סאלד (1860–1945) למען היישוב

בעיר שחוברה לה יחדיו מיושם חזון אזרחי רענן, המאפשר לאבנים העתיקות ללבוש אופי של עיר תוססת ואטרקטיבית: ממשל לא פטרנליסטי, המתייחס לתושביו כלקוחות א גדלתי בירושלים בבית ששכן במחנה אלנבי לשעבר, קרוב מאוד לשטח המפורז בגבול הירדני. כשנפלו הפגזים על בתי השכונה במלחמת ששת הימים, הסתתרנו אחי אלי ואני מתחת

פרופ' עזרה זהר, מדען והוגה דעות, נשא את מורשת השומר הצעיר והכנעניות גם כשהיה מראשי גוש אמונים וכשניהל מאבק ממושך, דון-קישוטי למראית עין, נגד המבנה הסוציאליסטי של המשק הישראלי. מחווה לחלוץ רופא בכיר ומנהל מחלקה, חוקר אקלים ופיזיולוגיה ואיש צבא – ועם זאת פעיל פוליטי והוגה דעות בעל השקפות מקוריות