הצג הכל

החלום

וינסטון צ'רצ'יל

שנתיים וחצי אחרי מלחמת העולם השנייה, כשכבר (ועדיין) לא היה ראש ממשלת בריטניה, כתב צ'רצ'יל סיפור על מפגש עם אביו, הלומד ממנו מה התחדש בעולם ביובל השנים שמאז מותו – ונעל את הסיפור בתיבה תרגם, ביאר וכתב דברי הקדמה: קובי חוברה בסתיו 1947, וינסטון צ'רצ'יל היה בן 73. בשנה ההיא

קרא עוד

המרכז כבן ברית

אלעד נחשון

המרכז הוא מחנה פוליטי יציב, בעל מאפיינים רעיוניים וסוציולוגיים מובהקים והיסטוריה ארוכה. הוא נבדל מהשמאל. אם ימשיך הימין להכחיש את ממשותו של המרכז, במקום לחתור לברית איתו, ההפסד יהיה כולו שלו במהלך

קרא עוד

הסיפור שטרם סופּר על חוק השבות

נתנאל פישר

המיתוס שלפיו חוק השבות נחקק כמראה לחוקי נירנברג חסר שחר מבחינה היסטורית – ומזיק ביותר ליכולת העיצוב של מדיניות שבוּת מושכלת. הגיעה העת להעמיד דברים על דיוקם דיון סוער התקיים בכנסת בקיץ 2020 בעקבות

קרא עוד

המשורר הלא לאומי

דעאל רודריגז גארסיה

שפתו של עם היא ביטוי ייחודי לרוחו, והשירה במיטבה היא ההפעלה העילאית של השפה. התפיסה הפושה בשירה הישראלית כיום, כאילו השפה היא רק כלי שרירותי להעברת "תוכן", משקפת משבר זהות א "שׁוּב פַּעַם הַמּוּזִיקָה

קרא עוד
הצג הכל

ככר ציון

אסון ציוני:ממשלה דו-לאומית

גדעון חזן הוויכוח הפוליטי בתוך החברה הישראלית מניע חלקים מהציבור לטמינת הראש בחול לנוכח המשמעות הרת הסכנות של השותפות הערבית בממשלה שום יהודי שעיניו בראשו לא היה אמור להיות מופתע מהטיפול הכושל של המדינה בהשתוללות שוצפת-השנאה מצד מיעוטים נושאי תעודת זהות כחולה בחודש מאי האחרון. אבל בל נשלה את עצמנו. הבעיה אינה קרא עוד

מי-טו כמאבק פשקווילי

משה שפורר מי שלוקחים את המאבק החשוב נגד הטרדות מיניות אל מחוזות משפטי-השדה נעדרי הפרופורציות, מייצרים כאן דור של גברים אשמים-מראש אני יודע לזהות פחד מהשמצה. ילדותי עברה עליי בצל קירותיה של מאה שערים. אני קרא עוד

בואו נדבר גם על עובדות

נטע ברק-קורן בג"ץ ההפרדה המגדרית באקדמיה מדגים כיצד מחקר עובדתי יכול לסייע בהכרעות חוקתיות ובכך למתן את המתחים הערכיים הנוטים להקצין בהגיעם לבית המשפט העליון. לקראת משפט חוקתי אמפירי האם יש לאפשר הפרדה מגדרית קרא עוד

אל תחכו למכינה

יאיר רוטשילד הנוער נוהר למכינות הקדם-צבאיות כי הן נותנות לו ידע וערכים נצרכים שבתי הספר אמורים, וגם יכולים, לתת להם – וכמעט לא נותנים. אפשר גם אחרת זה כבר זמן מה שפרויקט המכינות הקדם צבאיות בישראל מתקדם מחיל קרא עוד
הצג הכל

עשו היסטוריה

ראשית, רוח ותהום: מאה שנות 'הארץ'

דוד ברוקנר עיתון 'הארץ' עומד על שני עיקרים: המקצועיות והליברליות. בעשורים האחרונים הלך העיקר השני והפך לקו אנטי-ישראלי בוטה, עד כדי הטלת צל כבד גם על העיקר הראשון. קווים לסיפורו של כלי התקשורת הוותיק בישראל בעמוד הראשון של העיתון 'הארץ' מתאריך 13.8.19 מופיעה המודעה הבאה: "עדת כולל חבד באה"ק מקדמת בברכה פני קרא עוד

ההפ-הפ-הפ המודרני

צור ארליך קומה שנייה של סובלנות: על ג'ורג' אליוט ו'ההפ-הפ-הפ המודרני' המסה 'ההפ-הפ-הפ המודרני' היא הפריט החותם את רשימת יצירותיה של הסופרת האנגלייה הדגולה ג'ורג' אליוט. כמובן, אין אדם יודע את יום מותו, וכאשר שלחה קרא עוד

לציונות, לקפיטליזם, לאחוות עמים

יוסי ברנע פרופ' עזרה זהר, מדען והוגה דעות, נשא את מורשת השומר הצעיר והכנעניות גם כשהיה מראשי גוש אמונים וכשניהל מאבק ממושך, דון-קישוטי למראית עין, נגד המבנה הסוציאליסטי של המשק הישראלי. מחווה לחלוץ רופא קרא עוד

וולבק כסופר עברי

אריק גלסנר מישל וולבק, אולי הבולט בסופרי דורנו, משרטט בשיטתיות מתווה הגותי שניצניו נראו דווקא בארץ, אצל סופרים כברנר ושבתאי: התמודדות עם עולם מערבי-חילוני השופט אדם על פי הונו ואונו, ועם הפילוסופיה האנטי-מוסרית קרא עוד

עוד ב'השילוח'

הצג הכל

ביקורת

הי, אתם שם למעלה! / יצחק בר-יוסף
צור ארליך
  יצחק בר-יוסף עם עובד, 2021 | 188 עמ' מוזר שאני צריך להציל את הספר הזה מידי מי שלכאורה ניסה לקדם אותו. לא ברור מה עבר על כותבי הטקסט שבגב ספרו החדש של יצחק בר-יוסף. לא ברור מה עבר על המחבר עצמו כאשר כתב את דבר המחבר שלו המשובץ בתחילת
קרא עוד
הספרים יחרפו נפשם למענו / קריאה שנייה, ספטמבר 2021
אריק גלסנר
בצד היותו "רומן שואה" ראוי לציון, ובזיקה עמוקה לכך, 'מקום' של ניצן ויסמן הוא גם רומן הגותי מעורר למחשבה על ייעודה ועתידה של תרבות הכתב א כשהתחלתי לכתוב ביקורות ספרות, סמוך לתחילת המילניום, נראֶה היה לי שהעיסוק של הספרות היפה בשואה מוצה (ובספרות הישראלית במיוחד). ליתר דיוק, הוא נראָה לי
קרא עוד
נבהלה וקלקלה / קריאה שנייה, נובמבר 2021
אריק גלסנר
לקראת סוף הרומן המרשים והמדובר שלה קלטה כנראה הסופרת טאפי ברודסר-אקנר שהסיפור חורג מהשטאנץ המצופה-פוליטית – וביצעה נסיגה מביכה שהיא פשיטת רגל ספרותית ואידאולוגית ועדות מאלפת על רוח-הזמן   א   'פליישמן בצרות' הוא רומן שנון ואנרגטי בצורה יוצאת דופן שראה אור ב-2019 בארה"ב, קיבל שם תשומת לב רבה (עד
קרא עוד
הצג הכל

קלאסיקה עברית

הנביא האחרון של יהדות מזרח אירופה
אליחן אמיתי
לרגל 150 שנים להולדתו של ר' הלל צייטלין הי"ד הקדמה מאת אליחן אמיתי תולדות חייו של אדם שירי, "תולדות נשמה אחת" (כשם הביוגרפיה שכתב תלמידו, הרב ש"ב אורבאך), נישאות כשירה בפי מעריציו. ר' הלל צייטלין נולד בעיירה קורמה שברוסיה הלבנה, בד' בסיוון תרל"א (1871), לאביו החסיד הלמדן והסוחר, ר' אהרן
קרא עוד
הפוסק שסירב לחתוך: בעל 'שרידי אש' ומדינת ישראל
יוסף יצחק ליפשיץ
הקדמה מאת יוסף יצחק ליפשיץ   הרב יחיאל יעקב וַינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), מגדולי הפוסקים במאה העשרים, היה אדם רב-אנפין, שלרוב התקשו לעכלו. הביוגרפיה שלו והישגיו האינטלקטואליים מלמדים על המורכבות: הרב וינברג היה תלמיד ישיבות סלובודקה ומיר, ונחשב לאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורו. הוא גם היה חוקר מקרא, הוגה דעות ופובליציסט רהוט.
קרא עוד
פך השמן הלא-טהור: זלזול בקודש – או מסירות נפש?
אליעזר פויכטונגר
הקדמה מאת אליעזר פויכטונגר מאה שנים מלאו בסתיו החולף להולדתו של משה שמיר, מענקי הספרות שידעה הרוח העברית. שמיר היה רב-אומן בר-אוריין, שהעמקתו במקורות היהודיים הקדומים, בהזינה את כוח-היוצר שלו, העמידה את תולדות עם ישראל בארצו במראה-חזון חי, חריף ומעורר מחשבה. סיפורו על חג החנוכה הראשון, "פך אחד של שמן",
קרא עוד
הצג הכל

ביטחון ואסטרטגיה

עיצוב גבולות ישראל: הערות לאסטרטגיה לאומית
צביקה האוזר
כמעט יובל שנים אחזה ישראל בפרדיגמה כושלת של 'שטחים תמורת שלום', תוך קידוש הגבולות שנקבעו בעבר הרחוק. התמורות במזרח התיכון מחייבות תפיסה חדשה ארץ ישראל, המקום שבו יממש העם היהודי את ריבונותו בביטחון ויהיה 'אדון לגורלו', עמדה בליבת תכליתה של הציונית המדינית. גבולותיה של הריבונות היהודית היו תמיד נתונים במחלוקת,
קרא עוד
ניצחון משיגים בתמרון יבשתי
עומר דוסטרי
במלחמה עם צבאות הטרור זנח צה"ל את מושג ההכרעה, ועימו גם את השימוש בתמרון היבשתי כאסטרטגיה התקפית ויוזמת לניצחון במערכה. מבחן ההיסטוריה, והמציאות החדשה באזור, מחייבים שיבה למושגים ישנים "פעם נתת לאויב עם נבוט בראש – ואז היו לו אפקטים" (רב-אלוף במילואים דן שומרון, ריאיון לידיעות אחרונות, 5 בינואר 2007). בעשורים האחרונים מתנסות
קרא עוד
משטרת ישראל: להתחיל מחדש
עמיעד כהן
משטרת ישראל סובלת מתרבות ארגונית הרסנית, שתוצאתה לא רק התרסקות האמון הציבורי אלא גם תפקוד כושל באירועי מפתח, ממירון ועד לוד. קווי יסוד לרפורמה עמוקה הנדרשת בדחיפות במהלך החודשים הבודדים שבהם מכהן רב-ניצב קובי שבתאי כמפכ"ל, הספיקה משטרת ישראל להסתבך בשני מחדלים שכמותם לא נראו בישראל זה עשרות בשנים. הראשון,
קרא עוד
הצג הכל

כלכלה וחברה

ילדים זה צמיחה
מייקל אייזנברג
קצב הילודה הגבוה בישראל מעיד על אופטימיות, צמיחה וחדשנות. חשיבה כלכלית מפוכחת צריכה להיות הבסיס למדיניות בתחום שר החקלאות אלון שוסטר אמר לפני כמה חודשים שהילודה בישראל גבוהה מדי ביחס לשטח המדינה ושהדבר עלול לגרום לצפיפות יתר.[i] מבין השורות עלה כי המדינה צריכה לנקוט מדיניות שונה כדי לטפל ב"בעיה". הדבר
קרא עוד
מורים ובוכים: לקראת שיח מיטיב
טל לוריא
סוגיות כגון שכר המורים, ימי החופשות והקביעות, כמו גם התנהלות ארגוני המורים, הן מקור לאי-הבנה ולפגיעה במערכת החינוך. רק כאשר נפסיק להתייחס לכלל עובדי ההוראה כמִקשה אחת נוכל להתקדם לפתרונות בונים אינספור מילים נכתבו על בעיותיה של מערכת החינוך במדינת ישראל, ואינספור פתרונות הוצעו לליקויים השונים שנמצאו בה. אכן, דומה
קרא עוד
העולם כבר אינו ליברלי
יגיל הנקין
בעולם שאימץ תפיסה פרוגרסיבית, מי שמבקשים לשמור על ערכיהם אינם יכולים להסתמך על עקרונות כחופש הדת, חופש הביטוי וחופש המצפון. הללו אינם תופסים עוד בעולם החדש חופש ביטוי, חופש דת ומצפון – מוסדות אלה הם המעניקים לאדם את הביטחון ואת הציפייה כי יהיה חופשי לחיות לאור ערכיו ועל פי מצפונו
קרא עוד
הצג הכל

חוק ומשפט

הסיפור שטרם סופּר על חוק השבות
נתנאל פישר
המיתוס שלפיו חוק השבות נחקק כמראה לחוקי נירנברג חסר שחר מבחינה היסטורית – ומזיק ביותר ליכולת העיצוב של מדיניות שבוּת מושכלת. הגיעה העת להעמיד דברים על דיוקם דיון סוער התקיים בכנסת בקיץ 2020 בעקבות הצעת חוק לצמצום זכאותם של נכדים לא-יהודים לאזרחות ישראלית ולעלייה ארצה במסגרת חוק השבות.[1] חלק מהתגובות
קרא עוד
הרע, המכוער והטוב
אמציה סמקאי
תקציב המדינה וחוק ההסדרים מכילים כמה בשורות חשובות למשק – לצד פופוליזם מאכזב "מדינה ללא תקציב עדיפה על מדינה עם תקציב"; כך סברו כלכלנים שמרנים עד לאחרונה, מתוך מחשבה שבלא תקציב יהיו לשרים ולפקידים פחות אפשרויות לבזבז את כספי המיסים של כולנו. אלא שהנחה זו התרסקה נוכח משבר הקורונה שלימד
קרא עוד
הורות מכוח האופנה
מיכאל פואה
בעוד המחוקק נזהר בהענקת התואר "הורה", המגדיר את הזיקה העמוקה ביותר של האדם, פקידים ושופטים נוהגים בו קלות ראש וקובעים – בלא סמכות – עובדות המערערות על יסודות המשפחה בעשור האחרון, מבלי שאזרחים מן השורה ישימו ליבם לכך, חוללו בתי המשפט בישראל מהפכה של ממש במוסד המשפחה. על גבי המשפחה
קרא עוד
הצג הכל

ציונות והיסטוריה

הרשות הרביעית: על מוסד הנשיאות
ינון גוטל-קליין
השיח הישראלי הורגל לפקפק בנחיצותו של מוסד הנשיאות, לראות בו סמל ריק ולהעלים עין מהשפעתו הרבה על המדינה לאורך השנים. התבוננות בעבר מלמדת אחרת – ומשליכה לעתיד "אני מכיר את מוסד הנשיאות", אמר הנשיא יצחק נבון לחבריו ממפלגת העבודה, "ידעתי למה אני נכנס. ברור לי בהחלט מה לעשות בתקופת נשיאותי.
קרא עוד
המרכז כבן ברית
אלעד נחשון
המרכז הוא מחנה פוליטי יציב, בעל מאפיינים רעיוניים וסוציולוגיים מובהקים והיסטוריה ארוכה. הוא נבדל מהשמאל. אם ימשיך הימין להכחיש את ממשותו של המרכז, במקום לחתור לברית איתו, ההפסד יהיה כולו שלו במהלך רוב שנות קיומה של מדינת ישראל הייתה המערכת הפוליטית שלה רב-מפלגתית, אך ברור היה כי שני מחנות עיקריים
קרא עוד
המשורר הלא לאומי
דעאל רודריגז גארסיה
שפתו של עם היא ביטוי ייחודי לרוחו, והשירה במיטבה היא ההפעלה העילאית של השפה. התפיסה הפושה בשירה הישראלית כיום, כאילו השפה היא רק כלי שרירותי להעברת "תוכן", משקפת משבר זהות א "שׁוּב פַּעַם הַמּוּזִיקָה שֶׁעָזַבְתִּי סְתָם / שׁוּב אֲנִי הוֹלֵךְ וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ / הָעֵצִים וְהָעֲנָנִים / מְחַכִּים רַק לִי. //
קרא עוד
השילוח" – כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, מיסודה של "קרן תקווה" – רואה אור בירושלים מאז ראש השנה תשע"ז. כתב העת מציע שלל מאמרים מעמיקים ורחבי יריעה בתחומים המשתרעים מן השאלות הקונקרטיות של המדיניות הציבורית ועד לשורשים ההגותיים של השיח שאנו שותפים בו. בלי גינוני אקדמיה, קרא עוד

הכותבים ב'השילוח'

יואב שורק העורך הראשי של כתב העת "השילוח"
תמונת כותב_חיים נבון
חיים נבון סופר ופובליציסט, בעל הפודקאסט "אפשר לחשוב"
מייקל אייזנברג שותף-מנהל בקרן הון הסיכון Aleph
עמיעד כהן מנכ"ל קרן תקווה
תמונת כותב_טל לוריא
טל לוריא פעיל חינוכי ובעל הבלוג "יומנו של מורה"
תמונת כותב_עומר דוסטרי
עומר דוסטרי דוקטורנט בתחום צבא וביטחון באוניברסיטת בר-אילן, וחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
שגיא ברמק ראש תוכנית אדם סמית של מכון ארגמן מבית קרן תקווה
תמונת כותב_ד"ר אמציה סמקאי, באדיבות הכותב
אמציה סמקאי מרצה באוניברסיטת בר־אילן, מנהל חברה לייעוץ כלכלי ויו"ר עמותת 'בצדק' למדיניות יהודית.
לכל הכותבים

גליונות

השילוח 27 כסלו תשפ"ב | נובמבר 2021
השילוח 26 תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021
השילוח 25 תמוז תשפ"א | יוני 2021
השילוח 24 ניסן תשפ"א | מרץ 2021
השילוח 23 שבט תשפ"א | ינואר 2021
לכל גליונות השילוח