הצג הכל

מאמרים

שמרנות בניחוח צרפתי: מבט להגותו של טוקוויל

עמנואל נבון אלקסי דה-טוקוויל, בן האצילים הצרפתי, הסתכל על המסורת האמריקנית בהשתאות ובביקורת, והציע לה גרסה חלופית ומשוכללת המאמצת את הדמוקרטיה, מתגעגעת לאצוּלה, מוקירה את הדת ומזהה מאה שנה מראש את שורשי הטוטליטריות בספרו 'אמיל, או על החינוך' תהה ז'אן-ז'אק רוסו מדוע אין ליהודים מדינה חופשית משלהם עם בתי ספר ואוניברסיטאות שבהם קרא עוד

ממגזר לעם: החברה החרדית לנוכח משבר הקורונה

יהושע פפר מוקדי ההתפרצות החמורים ביותר של נגיף הקורונה היו בערים החרדיות. האוטונומיה הקהילתית המתבדלת תרמה חלק משמעותי ביצירת משבר בריאותי, כלכלי ורוחני חריף. אימוץ חשיבה אסטרטגית יסלול את הדרך לפתרון התשתית קרא עוד

פתרון הדירקטוריון: מבנה חדש לממשלה

תומר מוסקוביץ הפיכת שרי הממשלה למעין מועצת-מנהלים, ללא חלוקת תיקים, עשויה להקל את המתחים בין נבחרי הציבור לבין הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, ולאפשר קביעת מדיניות ראויה ויישום מקצועי וענייני המחלוקת בשאלת הפרדת קרא עוד

ניהול משבר הקורונה בישראל

גיורא איילנד נגיף הקורונה חולל מגֵפה עולמית ומשבר כלכלי אדיר ממדים – שעודם נמשכים. כיצד יכולה הייתה מדינת ישראל לטפל במשבר בצורה מיטבית, תוך ניצול יתרונותיה, ומדוע לא עשתה כן? הקורונה בעולם ובישראל נגיף הקורונה קרא עוד
הצג הכל

ככר ציון

עונת הנקניקיות

אלון שלו תפקידה המסורתי של התקשורת חיוני לחברה, אך כיום קשה לבטוח בה שתמלא אותו. עלינו להחזירה למסלול, או למצוא מקורות אחרים שיתווכו בעבורנו את המציאות מפורסמת האמירה, המיוחסת בטעות לביסמארק, שיש שני דברים שמוטב לא לראות כיצד מייצרים אותם: נקניקיות וחוקים. האנלוגיה פשוטה: לו ראו אנשים אילו דברים עוברים במטחנת הבשר קרא עוד

משטרה ראויה אינה מותרות

יואב שורק לנוכח מחדלים מתמשכים וחוסר אמון ציבורי, ישראל אינה יכולה להמשיך לחמוק מטיפול מעמיק בכינונה של משטרה טובה ימים ספורים אחרי המרדף המשטרתי של ימ"ר ש"י, שהוביל למותו הטראגי של אהוביה סנדק בן ה-16, נפצעו קרא עוד

הכרוניקה, ינואר 2021

יהודה יפרח הכרעת הדין במשפטו של שכּיב עלי נפרשׂה על פני קרוב ל-70 עמודים, וגזר הדין – על 20 עמודים נוספים. // כתב האישום הוגש בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה, אחַר שהלה בנה לעצמו בית מגורים עצום ממדים, המשתרע קרא עוד

מערבה מכאן

ניצן דוד פוקס במימיו החמימים של הים התיכון מתנהלים מאבקים אסטרטגיים בין מעצמות אזוריות. ישראל יכולה וצריכה לבנות ציר משלה, עם יוון וקפריסין אגן הים התיכון, שישראל נמצאת בקצהו המזרחי, מעניק לישראל הזדמנות אסטרטגית קרא עוד
הצג הכל

הסכם האמירויות: רב השיח של מגזין מוזאיק

פוליטיקה של אינטרסים משותפים: היסטוריה ישראלית-ערבית

דורי גולד זה זמן רב שישראל מממשת את המכנה המשותף שלה עם קורבנות התוקפנות במזרח התיכון. עכשיו יוצאת התופעה לאור החדשות בדבר הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות מגלמות פריצת דרך כבירה, אך אין זה סוד ששתי המדינות מקיימות מגעים זה שנים רבות. מגעים אלה התקיימו עוד לפני שיתוף הפעולה המדובר בין ישראל קרא עוד

ג'ארד קושנר: גישתנו היא למצוא היכן יש לצדדים אינטרס משותף – ושם להתקדם

ג'ון סילבר ראיון בהסכת השבועי של מוזאיק עם יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ על החשיבה שמאחורי העסקה, ועל תפקידה של ארה"ב במזרח התיכון אף כי התקדמות ממשית לקראת שלום במזרח התיכון היא אירוע נדיר ביותר, יעד זה נחשב קרא עוד

תוכנית הריבונות סיפקה לאמירויות את ההזדמנות להציע נורמליזציה

ג'ון סילבר שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר בראיון להסכת השבועי של 'מוזאיק' על התובנה האסטרטגית שהובילה להסכם ועל חזונו לעתיד רון דרמר, אורח שיחה זאת, משמש שגריר ישראל בארה"ב מאז 2013. כהונתו היא מן הארוכות בתולדות קרא עוד

ההסכם – ומה הלאה

עמוס ידלין הבנות עם האמירויות מנעו את הסיפוח והנחיתו מהלומה על הווטו הפלסטיני הוותיק על יחסים בין ישראל למדינות אחרות. יש בהן הבטחה להרבה יותר, אבל לשם כך נדרשת עבודה קשה   "הפתעת אוקטובר" של השנה הגיעה כמה קרא עוד

עוד ב'השילוח'

הצג הכל

ביקורת

האומה
צור ארליך
עורך: יוסי אחימאיר גיליון 220, חשוון תשפ"א, נובמבר 2020 | 152 עמ' מקרי אך סמלי ואופייני הוא צירוף המספרים המופיע בשער הגיליון הנוכחי של כתב העת 'האומה'. הכותרת היא "ז'בו: 140 להולדתו, 80 לפטירתו". ז'בו הוא זאב ז'בוטינסקי, גיבור האומה ו'האומה' גם בגיליונות מן המניין. והנה, סכום המספרים הללו, 220,
קרא עוד
המדריכה למהפכה: צעד אחר צעד לשינוי חברתי בישראל
אלון שלו
  רחל עזריה כנרת-זמורה-דביר, 2020 | 220 עמ' "פעיל חברתי". בעבור רבים, זהו כינוי למי שבחר במשלח-היד הנאצל עלי אדמות, משהו דומה לאביר הימי-ביניימי בדמיונם של סופרי העת החדשה. בעבור רבים אחרים, מדובר בעיקר במכבסת מילים שנועדה להאדיר טיפוס מסוים, המקדם מטרות מסוג מסוים (כמעט תמיד מצד מסוים של המפה
קרא עוד
תולדות השיגעון ואובדן התבונה
דני אורבך
ספר חדש ממפה, בהגינות אך בביקורתיות, את עולם "התיאוריה הביקורתית". הוא מצביע על שלושה גלים בהתפתחותו, שהפכו אותו בהדרגה לקנאי ואלים – אך חושש להציע לו מענה ההולם זאת   Cynical Theories How Activist Scholarship Made Everything about Race, Gender and Identity – and Why This Harms Everybody Helen Pluckrose,
קרא עוד
הצג הכל

קלאסיקה עברית

עת לדת ברווזות עיתונאיות
שלומי ליס
מול הצהוב המרעיל: נחום סוקולוב על תפקיד העיתונות נחום סוקולוב (1859–1936) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר, חוקר ומחלוצי העיתונות העברית. כילד וכנער צעיר בפלוצק שבפולין נודע כלמדן ועילוי, ומוריו צפו לו גדולות ונצורות בשדה הרבנות – אולם הוא פנה למסלול אחר, וכבר בגיל
קרא עוד
שאלה לוֹהטה
אליעזר בן-יהודה
גם לאב מייסד יש רגע של הולדת: על השאלה הלוהטה של אליעזר בן-יהודה | הקדמה מאת דביר שוורץ "שאלה לוהטה", קרא סטודנט פריזאי לרפואה ושמו אליעזר אוליאנוב למאמר הראשון ששלח לפרסום בעיתונות העברית. השנה היתה 1879 והוא אומנם היה אז רק בן עשרים ואחת, אך כבר הספיק להתנסות בכל תהפוכות
קרא עוד
בין עוז לכישלון
אלון שלו
נפשות יהודיות הומיות: א"א קפלן על י"ח ברנר הקדמה מאת אלון שלו המחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה מן התקופות הרעות שראה ישראל בתולדותיו, אם לא הרעה שבהן. ועם זאת, היא הייתה מן התקופות התוססות והמגוונות מבחינת הזרמים הרעיוניים והאידאולוגיים שרגשו בעם היהודי. השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה ראו את
קרא עוד
הצג הכל

ביטחון ואסטרטגיה

אל תשכחו את קלאוזביץ
אריאל וישנה
ההוגה הצבאי הקלאסי אבחן שלושה יסודות שיישארו תמיד בעימותים אלימים: כוח המקרה, האופי האנושי, והיות המלחמה חלק ממדיניות בעלת תכלית. כל הניסיונות בזמננו להתעלם מאחד מהשלושה חוללו תבוסות ואסונות מיוליוס קיסר וסון טסו בימי קדם עד ג'ון פרדריק פולר, באזיל לידל הארט והיינץ גודריאן במאה העשרים, דברי הימים ודברי העמים
קרא עוד
השִׁדרה הכפולה: חזון למאה ה-21
ליאור כוריאל
באמצעות תכנון חכם וכולל המטמיע שלל טכנולוגיות חדשות, יכולה ישראל לכונן ריכוז אוכלוסין תוסס ואטרקטיבי בבקעת הירדן. צעד כזה, ההולם את כל התוכניות המדיניות הישימות, יזניק את הכלכלה, את הפיתוח ואת הרוח הציונית המונח "בין חדרה לגדרה" מציין את התכנסות הליבה האסטרטגית של מדינת ישראל, על מרבית אוכלוסייתה ומרכזי התעסוקה
קרא עוד
הסינים באים? גאופוליטיקה על רקע משבר הקורונה
ניסים אוטמזגין
בעשורים האחרונים הפכה סין לגורם מכריע בכלכלה העולמית ובפוליטיקה הבינלאומית – ונגיף הקורונה שהתפרץ בשטחה לא צפוי לעצור את המשך התעצמותה. בעוד יחסי סין וארצות הברית מאופיינים בשותפות מתוחה, נדרשת ישראל להלֵך בין הטיפות שני העשורים האחרונים התאפיינו בעלייה עצומה בנוכחותן הגלובלית של מדינות אסיה ובראשן סין. מעורבות אסייתית זו
קרא עוד
הצג הכל

כלכלה וחברה

אפשרי והכרחי: תוכנית חירום כלכלית
הודיה למפרט
משבר הקורונה מביא את כלכלת ישראל אל פתחו של בור כלכלי עמוק ומסוכן. כדי להציל את המשק נדרשים צעדים אמיצים ומרחיקי ראות – שהניסיון כבר הוכיח את תועלתם לכלל משבר הקורונה יצר מציאות שאין לה אח ורֵע במאת השנים האחרונות. תכונותיו של נגיף הקורונה והשפעותיו, במעגלים השונים, הן כה חריגות
קרא עוד
אסֵפות עם לסוגיות חוקתיות
רבקי דב"ש
לא פחות מהצורך בהסדרים חוקתיים מועילים, זקוקה מדינת ישראל כי הסדרים אלה ייהנו מאמון הציבור. כינוס אספת עם – במודל מודרני – הוא דרך המלך לערב את האזרחים בתהליך שיפור שיטת המשטר "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוֵי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראהּ, איש את רעהו חיים בְּלָעוֹ".[1] שלוש
קרא עוד
על דעת המקומי: הדרך לחירות מתחילה בביזור
תום זיו
בחברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית, הדרך הנכונה למנוע קיטוב, לאפשר לאנשים לחיות על פי אמונתם ולהתוות מדיניות המיטיבה איתם היא להאציל סמכויות פוליטיות לרשויות מקומיות הדיון הפוליטי בן זמננו בנוגע לתפקודו התקין (או הראוי) של משטר נסוב בעיקר סביב שתי שאלות: מה המדינה נוטלת מאיתנו ומה היא נותנת לנו בתמורה
קרא עוד
הצג הכל

חוק ומשפט

לא צדק ולא יעילות: כך חוטאת מערכת המשפט לתפקידה
כרמל הורוביץ
על מערכת המשפט הישראלית, העמוסה לעייפה, מופעל לחץ בלתי פוסק להתייעל. אלא שמערכת הערכים המנחה אותה, והתמריצים המפעילים את שופטיה, דוחקים בה להתייעל על חשבון עשיית צדק. על השינוי להתחיל בדין האזרחי למערכת המשפט במדינה דמוקרטית כמה תפקידים. שניים מהם, המושכים תשומת לב רבה ונמצאים בלב הדיון הציבורי, הם אכיפת
קרא עוד
הנציב שאיש לא מינה
מתנאל בראלי
הרחק מעיני הציבור, וללא כל החלטה של הרשויות הנבחרות, מקדמים במשרד מבקר המדינה תפיסה שלפיה המבקר יהיה ל"נציב זכויות האדם". כמו במהפכה החוקתית, גם כאן צומח בשקט גורם שיערער את האיזונים של המשטר הימין בישראל עוד מנהל קרב מאסף נגד המהפכה החוקתית ורעידות המשנה שלה, אך אדריכלי המהפכה כבר סימנו
קרא עוד
מסילות אל המשילות
ח"כ איילת שקד
הכנסת מבקשת לחוקק את חיינו לדעת, ובית המשפט חורג אל תפקידים לא לו: ההתנהלות של חלק מהרשויות מאיימת יותר ויותר על החירויות שלנו ועל המשילות של נבחרינו. עלינו להשיב בהקדם האפשרי את רכבות המשילות למסילות הראויות להן – מתוך הגדרתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית אחד המושגים שלאחרונה קנו שביתה בשיח
קרא עוד
הצג הכל

ציונות והיסטוריה

ממלכתיות בעת הזאת
ידידיה שטרן
בעידן הנוכחי, "ממלכתיות" צריכה להתפרש כהכלת המחלוקות והמגוון בחברה באופן שיאפשר את אחדותה. יש לתבוע אותה מראשי שלוש הרשויות ומבעלי השפעה ציבורית על מגרש המסדרים הצה"לי בגליל העליון עמדו כמאתיים חיילות וחיילים במסדר סיום של קורס המיועד לחיילים עולים. אלה הם צעירים יהודים שגדלו בחו"ל והחליטו לשרת בצה"ל, איש ואישה
קרא עוד
לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות
יואב רימר
מדינה יהודית אינה רק מדינה שבה חיים יהודים רבים אלא גם מדינה המגשימה את ייעודו של העם היהודי. כדי לעצב את מדינת היהודים לאור ערכי החירות, הצדק והשלום המקראיים, ברוחה של מגילת העצמאות, נדרשת התגייסות משותפת לנוכח גוניה המרובים של החברה הישראלית, ולנוכח השסעים ההולכים-ומתעמקים ביניהם, נשמעים כיום קולות רבים
קרא עוד
לציונות, לקפיטליזם, לאחוות עמים
יוסי ברנע
פרופ' עזרה זהר, מדען והוגה דעות, נשא את מורשת השומר הצעיר והכנעניות גם כשהיה מראשי גוש אמונים וכשניהל מאבק ממושך, דון-קישוטי למראית עין, נגד המבנה הסוציאליסטי של המשק הישראלי. מחווה לחלוץ רופא בכיר ומנהל מחלקה, חוקר אקלים ופיזיולוגיה ואיש צבא – ועם זאת פעיל פוליטי והוגה דעות בעל השקפות מקוריות
קרא עוד
השילוח" – כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, מיסודה של "קרן תקווה" – רואה אור בירושלים מאז ראש השנה תשע"ז. כתב העת מציע שלל מאמרים מעמיקים ורחבי יריעה בתחומים המשתרעים מן השאלות הקונקרטיות של המדיניות הציבורית ועד לשורשים ההגותיים של השיח שאנו שותפים בו. בלי גינוני אקדמיה, קרא עוד

הכותבים ב'השילוח'

יואב שורק העורך הראשי של כתב העת "השילוח"
יורם חזוני פילוסוף ישראלי, חוקר תנ"ך ותיאורטיקן פוליטי.
ריקי ממן עמיתת מחקר בפורום קהלת
עמיעד כהן מנכ"ל קרן תקווה
רות וייס פרופסור לספרות יידיש באוניברסיטת הרווארד
משה קופל יו"ר פורום קהלת
הדס לנציאנו מסטרנטית בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב
עינת רמון מרצה בכירה למחשבת ישראל וללימודי מגדר ופמיניזם
לכל הכותבים

גליונות

השילוח 23 שבט תשפ"א | ינואר 2021
השילוח 22 כסלו תשפ"א | נובמבר 2019
השילוח 21 תשרי תשפ"א | ספטמבר 2020
גיליון קורונה תשרי תשפ"א | ספטמבר 2020
השילוח 20 יוני 2020
לכל גליונות השילוח