הצג הכל

השיבה אל הבורגנות

שגיא ברמק

אבי הנאו-שמרנות, אירווינג קריסטול, הבין שהחברה המערבית שברירית הרבה מכפי שהיא נראית. כתרופה למוסר הליברלי החותר תחת יסודותיה, הוא הציע שיבה לאתוס הבורגני ולעמוד התווך שלו – הדבקות הדתית א שלושת עמודי התווך של השמרנות המודרנית הם הדת, הלאומיות והצמיחה הכלכלית. מבין אלה הדת היא בבירור החשובה ביותר, משום שהיא

קרא עוד

משטרת ישראל: להתחיל מחדש

עמיעד כהן

משטרת ישראל סובלת מתרבות ארגונית הרסנית, שתוצאתה לא רק התרסקות האמון הציבורי אלא גם תפקוד כושל באירועי מפתח, ממירון ועד לוד. קווי יסוד לרפורמה עמוקה הנדרשת בדחיפות במהלך החודשים הבודדים שבהם מכהן

קרא עוד

הורות מכוח האופנה

מיכאל פואה

בעוד המחוקק נזהר בהענקת התואר "הורה", המגדיר את הזיקה העמוקה ביותר של האדם, פקידים ושופטים נוהגים בו קלות ראש וקובעים – בלא סמכות – עובדות המערערות על יסודות המשפחה בעשור האחרון, מבלי שאזרחים מן

קרא עוד

פרק 5 – במותם ציוו לנו את הלגיטימציה

פודקאסט שיחת השילוח

במערב בן זמננו, וגם בישראל, רוֹוֵח מוסר לחימה מפוקפק המשלב פסיביות חסרת אחריות עם אלימות חסרת גבולות. חיים ומוות ביד המיתוס הנוצרי. במילים אלו פותח ד"ר אלעד ליסון את מאמרו 'במותם ציוו לנו את הלגיטימציה'

קרא עוד
הצג הכל

ככר ציון

פרוטקשן: הקריסה

יואב שורק מעזה ועד ירושלים, מיפו ועד עכו, התנפצה על פנינו התולדה האכזרית של התנהלות רבת שנים של ממשלות ישראל שבחרו לקנות שקט בחנופה. שינוי הפרדיגמה הכרחי, אך הוא מחייב נכונות לשלם מחירים ואומץ ציבורי עצום א לפני שני גיליונות פרסמנו ב'השילוח' מאמר על סוגיית הבדווים בנגב. מדובר, ללא ספק, באחת הבעיות קרא עוד

עולם חדש ומופלא?

יצחק בר-זאב החתירה לשוויון של להט"בים מובילה, כמעט בבלי דעת, לפיתוחה של תפיסת הורות חדשה – המערערת אחד מעמודי התווך של התרבות שלנו דמיינו עולם מקביל שבו לכל אחד יש יותר משני הורים. ובכלל, עולם שבו ההורות היא קרא עוד

ילדים זה צמיחה

מייקל אייזנברג קצב הילודה הגבוה בישראל מעיד על אופטימיות, צמיחה וחדשנות. חשיבה כלכלית מפוכחת צריכה להיות הבסיס למדיניות בתחום שר החקלאות אלון שוסטר אמר לפני כמה חודשים שהילודה בישראל גבוהה מדי ביחס לשטח המדינה קרא עוד

הכרוניקה, יוני 2021

יהודה יפרח האסון במירון, וגם משברי שנת הקורונה שקדמה לו, הפנו את הזרקורים של השיח הציבורי אל החברה החרדית. // בחודש שעבר פרסם ד"ר שוקי פרידמן מחקר פסימי במיוחד בנושא זה, תחת הכותרת "ישראל והחברה החרדית" (בהוצאת קרא עוד
הצג הכל

עשו היסטוריה

בזכות אישה אחת

פרופ' מרגלית שילה ממוֹקד של נחשלוּת רפואית וסוציאלית הפך היישוב העברי למופת עולמי בתחומים אלה, ואף בתחום קידום הנשים. מסע בעקבות הנרייטה סאלד, שנדחקה לשולי ההיסטוריוגרפיה הציונית במחקרי האחרון על אודות מפעלן יוצא-הדופן של נשות המקצוע (ה"פרופסיונאליות") העבריות בשנות המנדט הבריטי,[1] הזדקרה לנגד עיניי עשייתה המשמעותית והמגוונת של הנרייטה סאלד (1860–1945) למען היישוב קרא עוד

ממלכתיות בעת הזאת

ידידיה שטרן בעידן הנוכחי, "ממלכתיות" צריכה להתפרש כהכלת המחלוקות והמגוון בחברה באופן שיאפשר את אחדותה. יש לתבוע אותה מראשי שלוש הרשויות ומבעלי השפעה ציבורית על מגרש המסדרים הצה"לי בגליל העליון עמדו כמאתיים קרא עוד

לציונות, לקפיטליזם, לאחוות עמים

יוסי ברנע פרופ' עזרה זהר, מדען והוגה דעות, נשא את מורשת השומר הצעיר והכנעניות גם כשהיה מראשי גוש אמונים וכשניהל מאבק ממושך, דון-קישוטי למראית עין, נגד המבנה הסוציאליסטי של המשק הישראלי. מחווה לחלוץ רופא קרא עוד

וולבק כסופר עברי

אריק גלסנר מישל וולבק, אולי הבולט בסופרי דורנו, משרטט בשיטתיות מתווה הגותי שניצניו נראו דווקא בארץ, אצל סופרים כברנר ושבתאי: התמודדות עם עולם מערבי-חילוני השופט אדם על פי הונו ואונו, ועם הפילוסופיה האנטי-מוסרית קרא עוד

עוד ב'השילוח'

הצג הכל

ביקורת

שבויה בדימויה: קיצור תולדותיה וקווים לדמותה של מדינת תל אביב / מעוז עזריהו
צור ארליך
מעוז עזריהו ישראלים, תשפ"א | 236 עמ' תל-אביב היא דימוי לא פחות ממה שהיא עיר. הביטוי "הבועה התל-אביבית", ויותר מזה "מדינת תל-אביב", כומסים משהו מהמתח הטמון בדימוי זה: עיר הנתפסת בעת ובעונה אחת כראש החץ של הישראליות וכישות בדלנית הבזה לישראליות. ראש העיר רון חולדאי אמר ב-2018 שתל-אביב אינה בועה
קרא עוד
מורה הנבוכים (ג' כרכים): מהדורה חדשה מונגשת של ספרו ההגותי של הרמב"ם / יוחאי מקבילי והלל גרשוני
אלון שלו
עורך ומבאר ראשי: יוחאי מקבילי, מתרגם: הלל גרשוני מפעל משנה תורה, 2018–2021 שתי מהדורות עבריות מודרניות של ספר מורה נבוכים מונחות על מדף הספרים שלי זה מכבר. הן מהוות, במובן מסוים, מעין גנאלוגיה של שנות העיסוק המוקדמות שלי בהגות יהודית. האחת, מהדורתו של הרב יוסף קאפח, זכר לימי לימודיי בישיבה
קרא עוד
תמיד נשאר אני / קריאה שנייה, יוני 2021
אריק גלסנר
ביצירתו החדשה, המתרחשת בגלות, משחק א"ב יהושע כדרכו בזהויות מפוצלות ובהתחפשות – אך מכריע, ברמיזה מהדהדת, בעד קיומו של גרעין פנימי יציב של זהות, שבמקרה היהודי עשוי לדעתו להתממש רק בישראל   א הנובלה החדשה של א"ב יהושע, 'הבת היחידה', מציעה לקורא בה חוויית קריאה אינטליגנטית, מרגשת ומהנה. לא מדובר
קרא עוד
הצג הכל

קלאסיקה עברית

יעשה הרוב כדעתו
ניל רוגצ'בסקי
חוקה ומבולקה: בן-גוריון נגד חוקה כתובה "איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב המייסד, שומר שלטון החוק, עורכה האחרון והקובע של מגילת העצמאות,
קרא עוד
שאלה לוֹהטה
אליעזר בן-יהודה
גם לאב מייסד יש רגע של הולדת: על השאלה הלוהטה של אליעזר בן-יהודה | הקדמה מאת דביר שוורץ "שאלה לוהטה", קרא סטודנט פריזאי לרפואה ושמו אליעזר אוליאנוב למאמר הראשון ששלח לפרסום בעיתונות העברית. השנה היתה 1879 והוא אומנם היה אז רק בן עשרים ואחת, אך כבר הספיק להתנסות בכל תהפוכות
קרא עוד
בין עוז לכישלון
אלון שלו
נפשות יהודיות הומיות: א"א קפלן על י"ח ברנר הקדמה מאת אלון שלו המחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה מן התקופות הרעות שראה ישראל בתולדותיו, אם לא הרעה שבהן. ועם זאת, היא הייתה מן התקופות התוססות והמגוונות מבחינת הזרמים הרעיוניים והאידאולוגיים שרגשו בעם היהודי. השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה ראו את
קרא עוד
הצג הכל

ביטחון ואסטרטגיה

עיצוב גבולות ישראל: הערות לאסטרטגיה לאומית
צביקה האוזר
כמעט יובל שנים אחזה ישראל בפרדיגמה כושלת של 'שטחים תמורת שלום', תוך קידוש הגבולות שנקבעו בעבר הרחוק. התמורות במזרח התיכון מחייבות תפיסה חדשה ארץ ישראל, המקום שבו יממש העם היהודי את ריבונותו בביטחון ויהיה 'אדון לגורלו', עמדה בליבת תכליתה של הציונית המדינית. גבולותיה של הריבונות היהודית היו תמיד נתונים במחלוקת,
קרא עוד
השִׁדרה הכפולה: חזון למאה ה-21
ליאור כוריאל
באמצעות תכנון חכם וכולל המטמיע שלל טכנולוגיות חדשות, יכולה ישראל לכונן ריכוז אוכלוסין תוסס ואטרקטיבי בבקעת הירדן. צעד כזה, ההולם את כל התוכניות המדיניות הישימות, יזניק את הכלכלה, את הפיתוח ואת הרוח הציונית המונח "בין חדרה לגדרה" מציין את התכנסות הליבה האסטרטגית של מדינת ישראל, על מרבית אוכלוסייתה ומרכזי התעסוקה
קרא עוד
הסינים באים? גאופוליטיקה על רקע משבר הקורונה
ניסים אוטמזגין
בעשורים האחרונים הפכה סין לגורם מכריע בכלכלה העולמית ובפוליטיקה הבינלאומית – ונגיף הקורונה שהתפרץ בשטחה לא צפוי לעצור את המשך התעצמותה. בעוד יחסי סין וארצות הברית מאופיינים בשותפות מתוחה, נדרשת ישראל להלֵך בין הטיפות שני העשורים האחרונים התאפיינו בעלייה עצומה בנוכחותן הגלובלית של מדינות אסיה ובראשן סין. מעורבות אסייתית זו
קרא עוד
הצג הכל

כלכלה וחברה

עלייתה ונפילתה של נציבות הדורות הבאים
אהרון אריאל לביא
מוסד נציבות הדורות הבאים בכנסת, שבִּן-לילה היה ובִן-לילה אבד, משקף באופן בהיר אחת מן הסוגיות הבוערות בעולם הדמוקרטי: מקומם של מומחים בעיצוב מדיניות ציבורית משבר הקורונה יצר אי-ודאות כלכלית, פוליטית וחברתית שכמעט איש מאיתנו איננו זוכר – לפחות לא מי שנולדו אחרי מלחמת יום הכיפורים. אלא שמאז ומעולם התמודדה האנושות
קרא עוד
יזמות שמרנית בשירות המדינאות הציונית
ליאור זטלאוי
בשיח הציבורי הישראלי קיים ואקום באשר לחלופות המדיניות בצילו של "פתרון" שתי המדינות. להתנעת השיח נדרשים דפוסי חשיבה חדשים, בהשראת דרכי הפעולה המנחות יזמים טכנולוגיים כלי מרכזי להתמודדותה של מדינת ישראל עם סוגיות קריטיות לקיומה הוא שיח ציבורי ענייני, שנגזרות ממנו פעולות אפקטיביות לביצוע בכל אחת מסוגיות הליבה אשר יכריעו
קרא עוד
על דעת המקומי: הדרך לחירות מתחילה בביזור
תום זיו
בחברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית, הדרך הנכונה למנוע קיטוב, לאפשר לאנשים לחיות על פי אמונתם ולהתוות מדיניות המיטיבה איתם היא להאציל סמכויות פוליטיות לרשויות מקומיות הדיון הפוליטי בן זמננו בנוגע לתפקודו התקין (או הראוי) של משטר נסוב בעיקר סביב שתי שאלות: מה המדינה נוטלת מאיתנו ומה היא נותנת לנו בתמורה
קרא עוד
הצג הכל

חוק ומשפט

מאקטיביזם שיפוטי למהפכה
דניאל פרידמן
אקטיביזם שיפוטי הוא שם כולל לתופעות שיפוטיות רבות, שחלקן הכרחיות ואף מובנות בחקיקה. סקירה שיטתית של תופעה זו על איזוניה השונים מלמדת עד כמה מה שנעשה בישראל בשנים האחרונות הוא רדיקלי אקטיביזם שיפוטי הוא מושג קשה להגדרה, אך התופעה עצמה קלה לזיהוי. השופט אהרן ברק הגדיר שופט אקטיבי כשופט המשנה
קרא עוד
ברשות הפקידים
גיל ברינגר
בבית הספר למדנו, בטעות, שמקור החוקים הוא הכנסת. בחדשות נראה שמקורם בממשלה. אך האמת היא שכיום מנסחי החוקים שלנו הם בעיקר פקידים ומשפטנים יותר מ-300 הצעות חוק ממשלתיות עלו להצבעה במהלך הכנסת העשרים (2015–2019) בישיבותיה השבועיות של ועדת השרים לחקיקה. בקדנציה זו כיהנתי כיועצה של שרת המשפטים דאז, איילת שקד,
קרא עוד
מסילות אל המשילות
ח"כ איילת שקד
הכנסת מבקשת לחוקק את חיינו לדעת, ובית המשפט חורג אל תפקידים לא לו: ההתנהלות של חלק מהרשויות מאיימת יותר ויותר על החירויות שלנו ועל המשילות של נבחרינו. עלינו להשיב בהקדם האפשרי את רכבות המשילות למסילות הראויות להן – מתוך הגדרתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית אחד המושגים שלאחרונה קנו שביתה בשיח
קרא עוד
הצג הכל

ציונות והיסטוריה

יהודה עמיחי ואורות החולין
מתניה מאלי
נסיבות פוליטיות גרמו לחילונים לחשוב שלדתיים אין לבטים, ולדתיים לחשוב שלחילונים אין שׂגב. שירת עמיחי קראה תיגר על שתי השגיאות הללו – אך הן-הן שגרמו לקוראיו להחמיץ את הבשורה שלה יהודה עמיחי (1924–2000) הוא מהמשוררים האהובים והמצוטטים בישראל ביובל השנים האחרונות. הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר, ושירתו עודנה משפיעה על
קרא עוד
במותם ציוו לנו את הלגיטימציה
אלעד ליסון
במערב בן זמננו, וגם בישראל, רוֹוֵח מוסר לחימה מפוקפק המשלב פסיביות חסרת אחריות עם אלימות חסרת גבולות. חיים ומוות ביד המיתוס הנוצרי לפני כחמש שנים נזרק בקבוק תבערה לעבר רכבה של שכנתי בשעה שנסעה בו עם שלושת ילדיה הקטנים סמוך ליישוב תקוע. הרכב החל להתלקח והיא הספיקה, בתושייה מעוררת הערכה,
קרא עוד
היסטוריונים חדשים בכיפה סרוגה
ראובן גפני
בשנים האחרונות רווחות בתוך הציונות הדתית מגמות של ערעור על ההיסטוריוגרפיה הציונית המרכזית, ואימוץ בדיעבד של נראטיבים מתחרים. הסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות, והתוצאות מסוכנות מאמר זה מבקש להצביע באופן ראשוני על שלוש תופעות היסטוריוגרפיות המאפיינות את השיח ההיסטורי הדתי-לאומי, בעיקר בשני העשורים האחרונים, ועל התשתית המחשבתית והתודעתית המקשרת ביניהן. זאת, לא
קרא עוד
השילוח" – כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, מיסודה של "קרן תקווה" – רואה אור בירושלים מאז ראש השנה תשע"ז. כתב העת מציע שלל מאמרים מעמיקים ורחבי יריעה בתחומים המשתרעים מן השאלות הקונקרטיות של המדיניות הציבורית ועד לשורשים ההגותיים של השיח שאנו שותפים בו. בלי גינוני אקדמיה, קרא עוד

הכותבים ב'השילוח'

יואב שורק העורך הראשי של כתב העת "השילוח"
יורם חזוני פילוסוף ישראלי, חוקר תנ"ך ותיאורטיקן פוליטי.
ריקי ממן עמיתת מחקר בפורום קהלת
עמיעד כהן מנכ"ל קרן תקווה
רות וייס פרופסור לספרות יידיש באוניברסיטת הרווארד
תמונת כותב_משה קופל
משה קופל יו"ר פורום קהלת
הדס לנציאנו מסטרנטית בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב
עינת רמון מרצה בכירה למחשבת ישראל וללימודי מגדר ופמיניזם
לכל הכותבים

גליונות

השילוח 25 תמוז תשפ"א | יוני 2021
השילוח 24 ניסן תשפ"א | מרץ 2021
השילוח 23 שבט תשפ"א | ינואר 2021
השילוח 22 כסלו תשפ"א | נובמבר 2019
השילוח 21 תשרי תשפ"א | ספטמבר 2020
לכל גליונות השילוח