הצג הכל

מרוקאי, תוניסאי ואלג'יראי: בין צרפת לישראל

בנימין לאשקר

באליטות האקדמיות, המשפטיות, הכלכליות והתרבותיות בישראל מצויים רק מעטים מבין יוצאי צפון אפריקה – בניגוד בולט למצב בארץ הגירתם החלופית, צרפת. עובדות וכיווני מחשבה בקיץ 1994, שנתיים לפני שעליתי לארץ, למדתי בתוכנית הקיץ של האוניברסיטה העברית בשפה הצרפתית. במהלך הלימודים שם נחשפתי במקרה לרשימה ארוכה של פרופסורים בכירים של האוניברסיטה.

קרא עוד

להוציא את הרעיון הקדוש ממחשבה למעשה

יואב שורק

מסע ומעש: מכתבי ויסוצקי מארץ ישראל הקדמה מאת יואב שורק בקיץ 1897, בימיה האחרונים של שנת תרנ"ז, התכנס בבאזל הקונגרס הציוני הראשון ביוזמתו ובהנהגתו של תיאודור הרצל. מכאן ואילך נישא שמה של 'הציונות' בפי

קרא עוד

ברשות הפקידים

גיל ברינגר

בבית הספר למדנו, בטעות, שמקור החוקים הוא הכנסת. בחדשות נראה שמקורם בממשלה. אך האמת היא שכיום מנסחי החוקים שלנו הם בעיקר פקידים ומשפטנים יותר מ-300 הצעות חוק ממשלתיות עלו להצבעה במהלך הכנסת העשרים

קרא עוד

עיצוב גבולות ישראל: הערות לאסטרטגיה לאומית

צביקה האוזר

כמעט יובל שנים אחזה ישראל בפרדיגמה כושלת של 'שטחים תמורת שלום', תוך קידוש הגבולות שנקבעו בעבר הרחוק. התמורות במזרח התיכון מחייבות תפיסה חדשה ארץ ישראל, המקום שבו יממש העם היהודי את ריבונותו בביטחון

קרא עוד
הצג הכל

ככר ציון

אין בין שנאת ישראל לשנאת מדינתו

דרור אידר לא מדובר בביקורת על מדיניות ישראל אלא באובססיה, שבבסיסה התנגדות לעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אין מילה אחרת: זוהי אנטישמיות במאי 2016 אימצה הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, IHRA (International Holocaust Remembrance Alliance), הגדרת עבודה עדכנית לאנטישמיות. הגדרת העבודה סיפקה לממשלות ולארגונים שאימצו אותה כלים לזיהוי, לבדיקה ולהתמודדות מוסרית קרא עוד

נורמת הזכויות – וזכות הנורמה

ליאת נטוביץ-קושיצקי בין שלל הזכויות הצצות חדשות לבקרים, זו הדורשת שלא לשלם שום מחיר על בחירות אישיות היא המופרכת ביותר כשמתנגדי חיסונים טוענים ש"זכותם לא להתחסן ואסור להתערב לאדם בהחלטותיו הרפואיות הפרטיות", הם אינם קרא עוד

שבת ישראלית מקומית

יואב שורק שר התרבות מוביל מהלך שתרומתו ליהדות הישראלית רבה. אבל יש לתת את הדעת למשמעותו המעשית, הבעייתית לאחרונה הכריז משרד התרבות על "שבת ישראלית", שכלשון ההכרזה הינה "מיזם חדש לחיזוק התרבות הישראלית במסגרתו קרא עוד

מלכודת ה"מאמינ/ה לך"

ישי שנרב הפקפוק בקיומה של אמת שאפשר להוכיחה הוא נמר שאפשר לרכוב עליו – אבל לא כדאי ליפול מהגב שלו. תשאלו את משפחת עוז, או את נעלבי אבישי בן-חיים מאז פרסמה גליה עוז את ספרה 'דבר שמתחפש לאהבה', המתאר מסכת של קרא עוד
הצג הכל

הסכם האמירויות: רב השיח של מגזין מוזאיק

חלוציות השלום של האמירויות אינה מקרה

אד חוסיין איחוד האמירויות הוא מן הצעירות במדינות ערב. ריחוקה מההיסטוריה של מלחמות ישראל-ערב משחרר את המחשבה של מנהיגיה מדוע אני, מוסלמי בריטי, כותב שורות אלו למגזין יהודי אמריקני רב השפעה? כי אני משוכנע שבגורלות עמינו שזורים הרעיונות שהולידו את השלום החדש בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. הסכם השלום הזה אין עניינו קרא עוד

ההסכם מחלץ את הערבים מהאנטישמיות

חוסיין אבו-בכר הערבים מבינים סוף סוף שעליהם להתקדם ולנטוש את המסורות המרעילות של הלאומיות הערבית ושל האסלאמיזם – כלומר, להפסיק לעסוק גם במיתולוגיה של פלסטין הסכם השלום והנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל קרא עוד

ברית איתנה של אינטרסים

מנחם (ממי) לביא בתגובה ל"שלום יכול לחיות עם ערכים" מאת גיטה חזני-מלכיאור "הסכם השלום עם האמירויות", טענה גיטה חזני-מלכיאור בגיליון הקודם, "הוא 'דיל' תועלתני שבו ישראל נתפסת כמי שסוחרת בערכיה". לדבריה, "ההיבטים הערכיים קרא עוד

ג'ארד קושנר: גישתנו היא למצוא היכן יש לצדדים אינטרס משותף – ושם להתקדם

ג'ון סילבר ראיון בהסכת השבועי של מוזאיק עם יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ על החשיבה שמאחורי העסקה, ועל תפקידה של ארה"ב במזרח התיכון אף כי התקדמות ממשית לקראת שלום במזרח התיכון היא אירוע נדיר ביותר, יעד זה נחשב קרא עוד

עוד ב'השילוח'

הצג הכל

ביקורת

הסדנה להנדסת תודעה
ליאת נטוביץ-קושיצקי
  6 הדרכים של התקשורת הישראלית לעבוד עליכם חנן עמיאור סלע מאיר, 2020 | 223 עמ' חנן עמיאור עורך זה שנים את אתר ביקורת התקשורת 'פרספקטיבה'. בספרו החדש ריכז מאות אנקדוטות מרגיזות ואף מקוממות כדי להדגים כיצד התקשורת הישראלית מעלה בתפקידה, הפסיקה לדווח על המציאות והחלה לנסות לייצר אותה על
קרא עוד
פרשת לוקאצ'ב
צור ארליך
אמנון לורד א' אורן, 2020 | 253 עמ' להיות קומוניסט וציוני גם יחד בארץ ישראל – זו תמיד הייתה אומנות של הליכה על חוט דק שלפעמים פשוט נקרע. האנטי-לאומיות המוצהרת של הקומוניזם, והאנטי-ישראליות והאנטישמיות שהמשטרים הקומוניסטיים נהגו בפועל, הותירו לשוחרי הזיווג בין הציונות לדיקטטורת הפרולטריון מרחב תמרון זעום: המשולש שבין
קרא עוד
אם אין אלי לי אני לי / קריאה שנייה, ינואר 2021
אריק גלסנר
הדת חוזרת לראש סדר היום העולמי, והכתיבה האוטוביוגרפית היא התופעה הספרותית הבולטת בזמננו. מן הרומן 'המלכות' של עמנואל קארר אפשר להבין את הקשר הניגודי בין התופעות א 'המלכות' הוא רומן מעניין מאוד שראה אור בצרפת ב-2014 ותורגם לאחרונה לעברית ('בבל'; מצרפתית: ניר רצ'קובסקי). מחברו, עמנואל קארֶר (נולד ב-1957), הוא מהסופרים
קרא עוד
הצג הכל

קלאסיקה עברית

עת לדת ברווזות עיתונאיות
שלומי ליס
מול הצהוב המרעיל: נחום סוקולוב על תפקיד העיתונות נחום סוקולוב (1859–1936) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר, חוקר ומחלוצי העיתונות העברית. כילד וכנער צעיר בפלוצק שבפולין נודע כלמדן ועילוי, ומוריו צפו לו גדולות ונצורות בשדה הרבנות – אולם הוא פנה למסלול אחר, וכבר בגיל
קרא עוד
שאלה לוֹהטה
אליעזר בן-יהודה
גם לאב מייסד יש רגע של הולדת: על השאלה הלוהטה של אליעזר בן-יהודה | הקדמה מאת דביר שוורץ "שאלה לוהטה", קרא סטודנט פריזאי לרפואה ושמו אליעזר אוליאנוב למאמר הראשון ששלח לפרסום בעיתונות העברית. השנה היתה 1879 והוא אומנם היה אז רק בן עשרים ואחת, אך כבר הספיק להתנסות בכל תהפוכות
קרא עוד
בין עוז לכישלון
אלון שלו
נפשות יהודיות הומיות: א"א קפלן על י"ח ברנר הקדמה מאת אלון שלו המחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה מן התקופות הרעות שראה ישראל בתולדותיו, אם לא הרעה שבהן. ועם זאת, היא הייתה מן התקופות התוססות והמגוונות מבחינת הזרמים הרעיוניים והאידאולוגיים שרגשו בעם היהודי. השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה ראו את
קרא עוד
הצג הכל

ביטחון ואסטרטגיה

אל תשכחו את קלאוזביץ
אריאל וישנה
ההוגה הצבאי הקלאסי אבחן שלושה יסודות שיישארו תמיד בעימותים אלימים: כוח המקרה, האופי האנושי, והיות המלחמה חלק ממדיניות בעלת תכלית. כל הניסיונות בזמננו להתעלם מאחד מהשלושה חוללו תבוסות ואסונות מיוליוס קיסר וסון טסו בימי קדם עד ג'ון פרדריק פולר, באזיל לידל הארט והיינץ גודריאן במאה העשרים, דברי הימים ודברי העמים
קרא עוד
השִׁדרה הכפולה: חזון למאה ה-21
ליאור כוריאל
באמצעות תכנון חכם וכולל המטמיע שלל טכנולוגיות חדשות, יכולה ישראל לכונן ריכוז אוכלוסין תוסס ואטרקטיבי בבקעת הירדן. צעד כזה, ההולם את כל התוכניות המדיניות הישימות, יזניק את הכלכלה, את הפיתוח ואת הרוח הציונית המונח "בין חדרה לגדרה" מציין את התכנסות הליבה האסטרטגית של מדינת ישראל, על מרבית אוכלוסייתה ומרכזי התעסוקה
קרא עוד
הסינים באים? גאופוליטיקה על רקע משבר הקורונה
ניסים אוטמזגין
בעשורים האחרונים הפכה סין לגורם מכריע בכלכלה העולמית ובפוליטיקה הבינלאומית – ונגיף הקורונה שהתפרץ בשטחה לא צפוי לעצור את המשך התעצמותה. בעוד יחסי סין וארצות הברית מאופיינים בשותפות מתוחה, נדרשת ישראל להלֵך בין הטיפות שני העשורים האחרונים התאפיינו בעלייה עצומה בנוכחותן הגלובלית של מדינות אסיה ובראשן סין. מעורבות אסייתית זו
קרא עוד
הצג הכל

כלכלה וחברה

אפשרי והכרחי: תוכנית חירום כלכלית
הודיה למפרט
משבר הקורונה מביא את כלכלת ישראל אל פתחו של בור כלכלי עמוק ומסוכן. כדי להציל את המשק נדרשים צעדים אמיצים ומרחיקי ראות – שהניסיון כבר הוכיח את תועלתם לכלל משבר הקורונה יצר מציאות שאין לה אח ורֵע במאת השנים האחרונות. תכונותיו של נגיף הקורונה והשפעותיו, במעגלים השונים, הן כה חריגות
קרא עוד
אסֵפות עם לסוגיות חוקתיות
רבקי דב"ש
לא פחות מהצורך בהסדרים חוקתיים מועילים, זקוקה מדינת ישראל כי הסדרים אלה ייהנו מאמון הציבור. כינוס אספת עם – במודל מודרני – הוא דרך המלך לערב את האזרחים בתהליך שיפור שיטת המשטר "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוֵי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראהּ, איש את רעהו חיים בְּלָעוֹ".[1] שלוש
קרא עוד
על דעת המקומי: הדרך לחירות מתחילה בביזור
תום זיו
בחברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית, הדרך הנכונה למנוע קיטוב, לאפשר לאנשים לחיות על פי אמונתם ולהתוות מדיניות המיטיבה איתם היא להאציל סמכויות פוליטיות לרשויות מקומיות הדיון הפוליטי בן זמננו בנוגע לתפקודו התקין (או הראוי) של משטר נסוב בעיקר סביב שתי שאלות: מה המדינה נוטלת מאיתנו ומה היא נותנת לנו בתמורה
קרא עוד
הצג הכל

חוק ומשפט

לא צדק ולא יעילות: כך חוטאת מערכת המשפט לתפקידה
כרמל הורוביץ
על מערכת המשפט הישראלית, העמוסה לעייפה, מופעל לחץ בלתי פוסק להתייעל. אלא שמערכת הערכים המנחה אותה, והתמריצים המפעילים את שופטיה, דוחקים בה להתייעל על חשבון עשיית צדק. על השינוי להתחיל בדין האזרחי למערכת המשפט במדינה דמוקרטית כמה תפקידים. שניים מהם, המושכים תשומת לב רבה ונמצאים בלב הדיון הציבורי, הם אכיפת
קרא עוד
הנציב שאיש לא מינה
מתנאל בראלי
הרחק מעיני הציבור, וללא כל החלטה של הרשויות הנבחרות, מקדמים במשרד מבקר המדינה תפיסה שלפיה המבקר יהיה ל"נציב זכויות האדם". כמו במהפכה החוקתית, גם כאן צומח בשקט גורם שיערער את האיזונים של המשטר הימין בישראל עוד מנהל קרב מאסף נגד המהפכה החוקתית ורעידות המשנה שלה, אך אדריכלי המהפכה כבר סימנו
קרא עוד
מסילות אל המשילות
ח"כ איילת שקד
הכנסת מבקשת לחוקק את חיינו לדעת, ובית המשפט חורג אל תפקידים לא לו: ההתנהלות של חלק מהרשויות מאיימת יותר ויותר על החירויות שלנו ועל המשילות של נבחרינו. עלינו להשיב בהקדם האפשרי את רכבות המשילות למסילות הראויות להן – מתוך הגדרתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית אחד המושגים שלאחרונה קנו שביתה בשיח
קרא עוד
הצג הכל

ציונות והיסטוריה

ממלכתיות בעת הזאת
ידידיה שטרן
בעידן הנוכחי, "ממלכתיות" צריכה להתפרש כהכלת המחלוקות והמגוון בחברה באופן שיאפשר את אחדותה. יש לתבוע אותה מראשי שלוש הרשויות ומבעלי השפעה ציבורית על מגרש המסדרים הצה"לי בגליל העליון עמדו כמאתיים חיילות וחיילים במסדר סיום של קורס המיועד לחיילים עולים. אלה הם צעירים יהודים שגדלו בחו"ל והחליטו לשרת בצה"ל, איש ואישה
קרא עוד
לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות
יואב רימר
מדינה יהודית אינה רק מדינה שבה חיים יהודים רבים אלא גם מדינה המגשימה את ייעודו של העם היהודי. כדי לעצב את מדינת היהודים לאור ערכי החירות, הצדק והשלום המקראיים, ברוחה של מגילת העצמאות, נדרשת התגייסות משותפת לנוכח גוניה המרובים של החברה הישראלית, ולנוכח השסעים ההולכים-ומתעמקים ביניהם, נשמעים כיום קולות רבים
קרא עוד
לציונות, לקפיטליזם, לאחוות עמים
יוסי ברנע
פרופ' עזרה זהר, מדען והוגה דעות, נשא את מורשת השומר הצעיר והכנעניות גם כשהיה מראשי גוש אמונים וכשניהל מאבק ממושך, דון-קישוטי למראית עין, נגד המבנה הסוציאליסטי של המשק הישראלי. מחווה לחלוץ רופא בכיר ומנהל מחלקה, חוקר אקלים ופיזיולוגיה ואיש צבא – ועם זאת פעיל פוליטי והוגה דעות בעל השקפות מקוריות
קרא עוד
השילוח" – כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, מיסודה של "קרן תקווה" – רואה אור בירושלים מאז ראש השנה תשע"ז. כתב העת מציע שלל מאמרים מעמיקים ורחבי יריעה בתחומים המשתרעים מן השאלות הקונקרטיות של המדיניות הציבורית ועד לשורשים ההגותיים של השיח שאנו שותפים בו. בלי גינוני אקדמיה, קרא עוד

הכותבים ב'השילוח'

יואב שורק העורך הראשי של כתב העת "השילוח"
יורם חזוני פילוסוף ישראלי, חוקר תנ"ך ותיאורטיקן פוליטי.
ריקי ממן עמיתת מחקר בפורום קהלת
עמיעד כהן מנכ"ל קרן תקווה
רות וייס פרופסור לספרות יידיש באוניברסיטת הרווארד
תמונת כותב_משה קופל
משה קופל יו"ר פורום קהלת
הדס לנציאנו מסטרנטית בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב
עינת רמון מרצה בכירה למחשבת ישראל וללימודי מגדר ופמיניזם
לכל הכותבים

גליונות

השילוח 23 שבט תשפ"א | ינואר 2021
השילוח 22 כסלו תשפ"א | נובמבר 2019
השילוח 21 תשרי תשפ"א | ספטמבר 2020
גיליון קורונה תשרי תשפ"א | ספטמבר 2020
השילוח 20 יוני 2020
לכל גליונות השילוח