מאמרים

במלחמה עם צבאות הטרור זנח צה"ל את מושג ההכרעה, ועימו גם את השימוש בתמרון היבשתי כאסטרטגיה התקפית ויוזמת לניצחון במערכה. מבחן ההיסטוריה, והמציאות החדשה באזור,

אבי הנאו-שמרנות, אירווינג קריסטול, הבין שהחברה המערבית שברירית הרבה מכפי שהיא נראית. כתרופה למוסר הליברלי החותר תחת יסודותיה, הוא הציע שיבה לאתוס הבורגני ולעמוד התווך

בעוד המחוקק נזהר בהענקת התואר "הורה", המגדיר את הזיקה העמוקה ביותר של האדם, פקידים ושופטים נוהגים בו קלות ראש וקובעים – בלא סמכות – עובדות

השיח הישראלי הורגל לפקפק בנחיצותו של מוסד הנשיאות, לראות בו סמל ריק ולהעלים עין מהשפעתו הרבה על המדינה לאורך השנים. התבוננות בעבר מלמדת אחרת –

משטרת ישראל סובלת מתרבות ארגונית הרסנית, שתוצאתה לא רק התרסקות האמון הציבורי אלא גם תפקוד כושל באירועי מפתח, ממירון ועד לוד. קווי יסוד לרפורמה עמוקה

בתגובה ל"הכביש להגמוניה עולמית" מאת אופיר זיגלמן ברצוני להוסיף כמה הערות בעקבות הסקירה החשובה על שני הספרים מאת אייק פריימן ('חגורה אחת, דרך אחת') וג'ונתן

בתגובה ל"במותם ציוו לנו את הלגיטימציה" מאת אלעד ליסון הכלה כאסטרטגיה יעילה ד"ר ליסון יוצא נגד המדיניות הרווחת, הממתינה לפגיעה בחיי אדם על מנת לצאת

בעולם שאימץ תפיסה פרוגרסיבית, מי שמבקשים לשמור על ערכיהם אינם יכולים להסתמך על עקרונות כחופש הדת, חופש הביטוי וחופש המצפון. הללו אינם תופסים עוד בעולם

חבל הצפון סובל זה שנים מדשדוש ניכר בשלל תחומים, וזאת על אף יתרונותיו הבולטים ונכסיו הגיאוגרפיים הייחודיים. סקירה והצעה לפתרון "איך אני מקנא בכם", "אתם

שני ספרים חדשים ממפים את תוכניתה השאפתנית של סין לחבר את אסיה, אפריקה ואירופה ברשת תחבורה ומסחר. שניהם מצביעים על פערים בין הצהרות בייג'ינג למציאות

נסיבות פוליטיות גרמו לחילונים לחשוב שלדתיים אין לבטים, ולדתיים לחשוב שלחילונים אין שׂגב. שירת עמיחי קראה תיגר על שתי השגיאות הללו – אך הן-הן שגרמו

במערב בן זמננו, וגם בישראל, רוֹוֵח מוסר לחימה מפוקפק המשלב פסיביות חסרת אחריות עם אלימות חסרת גבולות. חיים ומוות ביד המיתוס הנוצרי לפני כחמש שנים

בתגובה ל"היסטוריונים חדשים בכיפה סרוגה" מאת ראובן גפני, גיליון 23 במאמרו מתריע ד"ר גפני על התפתחויות שליליות באופיו של "השיח ההיסטורי הדתי-לאומי", שלטענתו נועד "למצב

בתגובה ל"להמציא פטנט אחר" מאת הודיה למפרט, גיליון 22 אינני מומחה בהיסטוריה וגם לא בכלכלה. מעולם לא חקרתי דבר הקשור לפטנטים. המחקרים היחידים שעשיתי היו

בבית הספר למדנו, בטעות, שמקור החוקים הוא הכנסת. בחדשות נראה שמקורם בממשלה. אך האמת היא שכיום מנסחי החוקים שלנו הם בעיקר פקידים ומשפטנים יותר מ-300

באליטות האקדמיות, המשפטיות, הכלכליות והתרבותיות בישראל מצויים רק מעטים מבין יוצאי צפון אפריקה – בניגוד בולט למצב בארץ הגירתם החלופית, צרפת. עובדות וכיווני מחשבה בקיץ