חיים נבון

התמיכה הגורפת בחמאס באוניברסיטאות האמריקניות אינה נובעת מכשל הסברתי או מטעות בהבנת המצב המדיני. זהו תוצר מתבקש של התפתחויות אינטלקטואליות עמוקות ומסוכנות שהשתלטו על האקדמיה המערבית למחרת טבח שמיני עצרת תשפ"ד, התייצבה האקדמיה האמריקנית ברובה לצד חמאס. הפגנות תמיכה בחמאס

"ביבי" מסופר בגוף ראשון, אבל הגורם המניע את הדמות ואת העלילה היא ההיסטוריה והמודעות אליה. אלא שלמסַפר אחריות גם על כך שמה שהניע מנהיג כמותו עלול להיעדר מאמתחתו של הדור הבא   ביבי: סיפור חיי בנימין נתניהו מאנגלית: שאול לילוב

ההעדפה להיטיב עם קרובינו ולעשות חסד עם בני עמנו מגונה בעיני דוברים בשם המוסר האוניברסלי – אבל יש לה בסיס ערכי מוצק: פילוסופי, ערכי ומעשי הביטוי "עניי עירך קודמים" נפוץ מאוד בשיח הישראלי העכשווי. הוא הופיע בפולמוס הסוער סביב קליטת

הפופולריות של השמרנות הפוליטית בחברה הדתית, וריבוי הדתיים בקרב השמרנים, אינם צירוף מקרים סוציולוגי או הצלחה תעמולתית. בין הדת לשמרנות יש זיקות יסוד עקרוניות ההיסטוריונית גרטרוד הימלפרב לימדה פעם קורס על ההוגה השמרן אדמונד בֶּרְק. בסיומו ניגשה אליה סטודנטית יהודייה

ההפרדה בין עובדות לערכים היא משורשי ההגות בת זמננו, וממקורות הכשל המוסרי שלה. יש להציב לה חלופה הומניסטית ומאמינה א ב-1738 פרסם הפילוסוף הסקוטי דיוויד יוּם את חיבורו הראשון, "מסכת על טבע האדם". בספר השלישי של המסכת, המוקדש למוסר, החריב

תמרונים פוליטיים מלוכלכים, שבעבר עוררו מחאה, מעוררים היום בעיקר פיהוק. אסור להיכנע לאדישות: שיטת הממשל שלנו חולה, וחייבים לעמול על שינויה     בשנת 1990 פירק שמעון פרס ממשלת אחדות כדי להקים ממשלה צרה עם החרדים. ברגע האחרון נכשל המעלל

לנוכח תפיסות פרוגרסיביות הרואות את המוסדות החברתיים כדכאניים ומסוכנים, על השמרנות הישראלית להעמיד חזון מלהיב משלה. המשפחה כמקור של חום, זהות ושייכות יכולה לשמש כערך מוביל זה   ארווינג קריסטול היה עורכו של כתב-עת חשוב ו"הסנדק של השמרנות החדשה". פעם

בתגובה ל"פוסטמודרניזם טוב ליהודים" מאת אוריה מבורך במאמר מבריק טענה אוריה מבורך כי אין סתירה בין פוסטמודרניזם לשמרנות. להפך; לדעתה, "רק שמרנות פוסטמודרנית מסוגלת אפוא לחנך כיום לשמרנות". זהו טיעון שאני שומע לעיתים, בדיונים בעקבות ספרי 'מכים שורשים: ביקורת יהודית

  על אחווה ואחריות: מבט יהודי על שוק חופשי יהודים הם רחמנים וגומלי חסדים, והתורה ראשיתה וסופה בחסד. אך משמעות הדבר אינה אימוץ תפיסת עולם סוציאליסטית, אלא כינון חברה על אדני ערכי האחריות והאחווה, חברה הרואה את הזולת ונותנת לו

רוחות הפירוק הרווחות במערב מאיימות לכרסם את המשפחתיות הישראלית. אליהן מצטרף השיח האקדמי, שנכבש מזמן על ידי תפיסות שאינן מאמינות כלל במוסד הזה. בעולם המתנכר לילדים, בעולם של בדידות, ראוי לשוב לתפיסת הנישואין כברית   המשפחה הישראלית מתקיימת בשני עולמות

התחברות מנויים