סקירה כוללת של עשרות שנות פעילות ציבורית, מן הכלא ועד לסוכנות, משרטטת את דמותו של נתן שרנסקי כלוחם זכויות אדם וכציוני מזווית מעוררת מחשבה Never Alone: Prison, Politics and My People Natan Sharansky & Gil Troy New York: Public Affairs,

שני ספרים חדשים ממפים את תוכניתה השאפתנית של סין לחבר את אסיה, אפריקה ואירופה ברשת תחבורה ומסחר. שניהם מצביעים על פערים בין הצהרות בייג'ינג למציאות בשטח – אך הערכותיהם שונות באשר ליכולתה להשלים את המיזם   One Belt One Road

Time of the Magicians Wittgenstein, Benjamin, Cassirer, Heidegger, and the Decade That Reinvented Philosophy Wolfram Eilenberger Penguin Press, 2020 | 418 pp. כל מי שעוסק בהגות בצורה רצינית יודע: אי אפשר להבין הגות נתונה באמת, מבלי לדעת לפחות משהו על

דווקא אליטה! מסות אורי הולנדר נהר, 2020 | 150 עמ' אליטה תרבותית היא דבר נצרך; ואם צריך לומר זאת, ואם צריך להסביר שאליטיזם אינו מילה גסה, טוב שבא אורי הולנדר ועושה זאת ומוסיף "דווקא" וסימן קריאה. שכן אם תאבד הלגיטימיות

כמה ביאליק יש? על ריבוי פניו של המשורר הלאומי שמואל אבנרי ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2021 | 568 עמ' אף שהוכתר כ'משורר הלאומי', חיים נחמן ביאליק הטביע את חותמו על התרבות העברית בשלל דרכים נוספות; דומה שכיום מצטטים ממסותיו, איגרותיו

ספקות ואהבות יהודה עמיחי – חיים עידו בסוק שוקן, תש"ף | 485 עמ' "סְפֵקוֹת וַאֲהָבוֹת עוֹשִׂים / אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ / כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כְּמוֹ חָרִישׁ", כתב יהודה עמיחי בשירו המצוטט עד מיאוס 'המקום שבו אנו צודקים'. עידו בסוק היטיב לעשות

נסיבות פוליטיות גרמו לחילונים לחשוב שלדתיים אין לבטים, ולדתיים לחשוב שלחילונים אין שׂגב. שירת עמיחי קראה תיגר על שתי השגיאות הללו – אך הן-הן שגרמו לקוראיו להחמיץ את הבשורה שלה יהודה עמיחי (1924–2000) הוא מהמשוררים האהובים והמצוטטים בישראל ביובל השנים

במערב בן זמננו, וגם בישראל, רוֹוֵח מוסר לחימה מפוקפק המשלב פסיביות חסרת אחריות עם אלימות חסרת גבולות. חיים ומוות ביד המיתוס הנוצרי לפני כחמש שנים נזרק בקבוק תבערה לעבר רכבה של שכנתי בשעה שנסעה בו עם שלושת ילדיה הקטנים סמוך

אהרן שמואל תמרת עריכה ומבוא: צחי סלייטר וחיים רוטמן בלימה, 2021 | 183 עמ' מאה שנה לאחר שהודפס, יוצאת לאור מהדורה חדשה של ספרו החשוב של הרב אהרן שמואל תמרת (ההגייה הנכונה היא, בכתיב יידי, תאמארעס). כמות יוצאת-דופן של אישים

על סף הרנסנס, ביצירתו הגדולה 'דקאמרון' המתרחשת לעת נגף, מציע ג'ובאנו בוקאצ'ו עסקת חבילה: הלל לארוס וליצר ולעג לדת – אבל רק בסיפור, ולא בחיים. עונג ספרותי יש כאן; פריצת דרך מוסרית – פחות א כמה יצירות ספרותיות שבו למודעות,