סדרה של שינויים בערכים, במדיניות ובפסיקה הובילה לדחיקת לימודי התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים אל השוליים, ולהרחקת ספר הספרים מליבם של התלמידים. חשבון נפש לאומי (ואישי), והצעה למדיניות חדשה (ישנה)

משאל עם מעולם לא נוסה בישראל, אבל הוא כלי נפוץ בדמוקרטיות המפותחות. שימוש שקול בו עשוי לחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה, לשכלל את אוריינותו הדמוקרטית ולסייע ביישוב מחלוקות ובריכוך שסעים

המסכת השנייה על הממשל ממשיכה להיות רלוונטית, אבל חשוב לעמוד נכונה לא רק על מעלות המסה והישגי מחברה אלא גם על הקשרה ההיסטורי ועל מגרעותיה

בשורת הריבונות היהודית איננה להתייחס לכוח כפי ששאר העמים הריבוניים מתייחסים אליו, אלא להראות איך משתמש בו עם שחושל בכור המצרף של הגלות

אנו חיים במציאות מורכבת וכאוטית מכדי שהתבונה האנושית תוכל לה לבדה. החזרת אלוהים לשיח היא מן היתרונות הטמונים במפגש הבין-דתי בין יהודים, נוצרים ומוסלמים

מהפכת המידע תשנה לטוב ולרע את הפרקטיקה החברתית-אנושית המקובלת, ובפרט את זו הדתית. המסורת היהודית תצטרך לעבור הסתגלות ניכרת, אך יש לה גם מה להציע בתמורה

השיח הציבורי על יחסי דת ומדינה חוטא למציאות ומקשה להגיע להסכמות. לא דת מול מדינה יש בקרב היהודים בישראל, אלא ארבע "כנסיות" שצריכות ללמוד לחיות זו עם זו, ויכולות להתחזק דווקא מתוך כך

בסיפורו של משה שמיר על אלישע בן אבויה, "על סוסו בשבת", מסתתרת תובנה חדשנית על צער-כפירתו: "אחֵר" הבין באיחור שהאמונה היא דבק חברתי, והכפירה בָּעיקר היא-היא ההוצאה העצמית מהכלל

משנת ההתחדשות של הגאון: הרב גלאזנר והתורה שבעל-פה הקדמה מאת יואב שורק הרב משה שמואל גלאזנר (1856 – 1924) היה מגדולי התורה המקוריים של מפנה המאה העשרים. במשך יותר מארבעים שנה שימש כרב הקהילה הראשית, האורתודוקסית, של קלויזנבורג (כיום קלוז'-נפוקה),

תחיית העברית הייתה, במידה רבה אך נשכחת, מפעל של יהודים ספרדים. לדידם זו לא הייתה מהפכה, אלא היבט מובהק של תפיסת העולם המסורתית