הקדמה מאת יוסף יצחק ליפשיץ   הרב יחיאל יעקב וַינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), מגדולי הפוסקים במאה העשרים, היה אדם רב-אנפין, שלרוב התקשו לעכלו. הביוגרפיה שלו והישגיו האינטלקטואליים מלמדים על המורכבות: הרב וינברג היה תלמיד ישיבות סלובודקה ומיר, ונחשב לאחד מגדולי תלמידי החכמים

האחראי על האינטרנט סותם פיות אי אז באמצע שנות התשעים, כשרזי ברקאי ביקש בשידור ממפיקת תוכניתו בגלי צה"ל להעלות לשידור את "האחראי על האינטרנט", כולם התגלגלו מצחוק. כמעט כולם. עדה נכבדה של קשישים, שהאינטרנט היה להם אז שמועה רחוקה, לא

בג"ץ ההפרדה המגדרית באקדמיה מדגים כיצד מחקר עובדתי יכול לסייע בהכרעות חוקתיות ובכך למתן את המתחים הערכיים הנוטים להקצין בהגיעם לבית המשפט העליון. לקראת משפט חוקתי אמפירי האם יש לאפשר הפרדה מגדרית בתוכניות אקדמיות לחרדים ולחרדיות או שמא "אין הפרדה

מי שלוקחים את המאבק החשוב נגד הטרדות מיניות אל מחוזות משפטי-השדה נעדרי הפרופורציות, מייצרים כאן דור של גברים אשמים-מראש אני יודע לזהות פחד מהשמצה. ילדותי עברה עליי בצל קירותיה של מאה שערים. אני יודע בדיוק איך נראה זעזוע המתפשט "ת"ק

שנתיים וחצי אחרי מלחמת העולם השנייה, כשכבר (ועדיין) לא היה ראש ממשלת בריטניה, כתב צ'רצ'יל סיפור על מפגש עם אביו, הלומד ממנו מה התחדש בעולם ביובל השנים שמאז מותו – ונעל את הסיפור בתיבה תרגם, ביאר וכתב דברי הקדמה: קובי

בצד היותו "רומן שואה" ראוי לציון, ובזיקה עמוקה לכך, 'מקום' של ניצן ויסמן הוא גם רומן הגותי מעורר למחשבה על ייעודה ועתידה של תרבות הכתב א כשהתחלתי לכתוב ביקורות ספרות, סמוך לתחילת המילניום, נראֶה היה לי שהעיסוק של הספרות היפה

הפופולריות של השמרנות הפוליטית בחברה הדתית, וריבוי הדתיים בקרב השמרנים, אינם צירוף מקרים סוציולוגי או הצלחה תעמולתית. בין הדת לשמרנות יש זיקות יסוד עקרוניות ההיסטוריונית גרטרוד הימלפרב לימדה פעם קורס על ההוגה השמרן אדמונד בֶּרְק. בסיומו ניגשה אליה סטודנטית יהודייה

תיאוריית הניידים והנייחים של גדי טאוב תורמת להבנת מלחמת התרבות המתחוללת בישראל באמצעות מיצובהּ בהקשר מערבי-גלובלי, אך מיטיבה להצביע על בעיות הרבה יותר מכפי שהיא מקדמת פתרונות ניידים ונייחים מאבקן של האליטות נגד הדמוקרטיה הישראלית גדי טאוב ספריית שיבולת, 2020

בוויכוח על "חוק הלאום", ממש כמו בימי ראשית הציונות, הליברליזם הטהור מתקשה להצדיק את המדינה היהודית. הרצל הוא שבנה לה את התשתית הפילוסופית הנדרשת מדינה יהודית הרצל ואתגר הלאומיות יורם חזוני ספריית שיבולת, 2020 | 222 עמ'   "זהו רגע

שפתו של עם היא ביטוי ייחודי לרוחו, והשירה במיטבה היא ההפעלה העילאית של השפה. התפיסה הפושה בשירה הישראלית כיום, כאילו השפה היא רק כלי שרירותי להעברת "תוכן", משקפת משבר זהות א "שׁוּב פַּעַם הַמּוּזִיקָה שֶׁעָזַבְתִּי סְתָם / שׁוּב אֲנִי הוֹלֵךְ