בחודש שבט האחרון מלאו מאה שנים לפטירתו של ההיסטוריון הציוני-דתי זאב יעבץ. את המאמר המוגש לפניכם הוא פרסם בשנת 1903 בכתב העת 'המזרח', ביטאון סיעת 'המזרחי' שזה מקרוב נוסדה. זאב יעבץ (1847–1924) נולד בעיר קולנו שבצפון מזרח פולין. אביו זוסמן
אור גנוז בדגניה: מאמרו המצונזר למחצה של גורדון על נצרות ויהדות הקדמה מאת עינת רמון א"ד (אהרן דוד) גורדון הוא בעיניי, כמו בעיניהם של עוד ועוד חוקרים וקוראים, גדול ההוגים היהודים שפעלו בארץ ישראל בעת החדשה, בקרב החוגים הלא אורתודוקסיים.
סיור מודרך במרחבי שירתו של המשורר הלאומי. השבילים: נושאיה. התחנות: שיאיה. החזיקו היטב בידית האחיזה – ובלב מאה וחמישים שנה מלאו לאחרונה להולדתו של בכיר השירה העברית, חיים נחמן ביאליק (1873–1934). ברצוני להציע לקוראי "השילוח" (הנקרא, כזכור, על שם כתב
"אשלח הגיוני ליבי חוּצה": מזיכרונות הסופרת העברית הראשונה הקדמה מאת מיכל פרם כהן 'מזיכרונות ימי ילדותי, או: מראה העיר דווינסק', שנכתב ב-1902 ופורסם שנה לאחר מכן, הוא ככל הידוע ספר זיכרונותיה הראשון של אישה שנכתב בעברית.[1] ספרה זה של שרה
ברית המיעוטים המודרים: מנחם בגין ונאום הצ'חצ'חים הקדמה מאת אלעד נחשון מנחם בגין היה אדם מלא סתירות. מפקד מחתרת ונץ מדיני מובהק, שגילה רגישות יוצאת דופן לחיי אדם; ג'נטלמן אדיב וחם, שתקף ללא רחמים עמיתים שסירבו להיכנע לרצונו; פולני בכל
לחירות האומה – ויהי מה: פסח של ישראל אלדד הקדמה מאת יהודה עציון ישראל אלדד אהב את חג הפסח. הוא אהב פסיחה, רבולוציה. הוא אהב חירות – חירות של אומה הקמה וצועדת על רגליה. ואהבה היא מחויבות, ללא שאלות מה?
הקדמה מאת צור ארליך ה"מַחברת", הלוא היא המקאמה העברית – פרוזה מחורזת, סיפורית בדרך כלל, עתירת רמזי לשון ושיבוצים, אמרי חוכמה ופתגמים – נוצרת ברציפות זה כתשע-מאות שנה. נדודיה בין תפוצות ישראל הם כנדודי מרכזי היצירה העברית שמעולם לא חדלה
הקדמה מאת אליעזר פויכטונגר מאה שנים מלאו בסתיו החולף להולדתו של משה שמיר, מענקי הספרות שידעה הרוח העברית. שמיר היה רב-אומן בר-אוריין, שהעמקתו במקורות היהודיים הקדומים, בהזינה את כוח-היוצר שלו, העמידה את תולדות עם ישראל בארצו במראה-חזון חי, חריף ומעורר
