בתגובה ל"המסורתיות כפרדיגמה חלופית לחברה הישראלית", מאת עמיחי דנינו, גיליון 29 עמיחי דנינו הציג בשכנוע רב את מה שהוא קורא לו "הפרדיגמה המסורתית-רצפית" כתשתית לכינונו של חזון ישראלי שיתגבר על השבטיות והגבולות המאפיינים את הרצף הדתי-חילוני המתקיים בחברה היהודית
בתגובה ל"היועמ"ש שלך ואתה: מורה נבוכים לנבחר הציבור" מאת איתן דל, גיליון 27. כיועץ משפטי של עירייה בעל ותק של שני עשורים, קראתי בעיון את מאמרו של עו"ד איתן דל שבו ביקש לתת כלים לנבחרי ציבור "להתמודד" עם היועץ המשפטי
בתגובה ל"עולם חדש מופלא" מאת יצחק בר-זאב ו"הורות מכוח האופנה" מאת מיכאל ויהודה פואה, גיליון 25 אני נוטה מטבעי לראות בצירופי-מקרים צירופי-מקרים בלבד עד אשר יוכח ההפך, וגם אז איני ממהר להשתכנע שיד מכוונת בדבר. על כן, יש צירוף
בתגובה ל"הכביש להגמוניה עולמית" מאת אופיר זיגלמן ברצוני להוסיף כמה הערות בעקבות הסקירה החשובה על שני הספרים מאת אייק פריימן ('חגורה אחת, דרך אחת') וג'ונתן הלמן ('הדרך החדשה של הקיסר'), שיצאו לאור לאחרונה ועוסקים בפרויקט העל הסיני. ראשית, חשוב לתת
בתגובה ל"במותם ציוו לנו את הלגיטימציה" מאת אלעד ליסון הכלה כאסטרטגיה יעילה ד"ר ליסון יוצא נגד המדיניות הרווחת, הממתינה לפגיעה בחיי אדם על מנת לצאת במתקפה חריפה במקום לקיים את "הקם להורגך השכם להורגו" ולפעול לסכל איום כבר בשלבים המוקדמים.
בתגובה ל"להמציא פטנט אחר" מאת הודיה למפרט, גיליון 22 אינני מומחה בהיסטוריה וגם לא בכלכלה. מעולם לא חקרתי דבר הקשור לפטנטים. המחקרים היחידים שעשיתי היו בתחום הכימיה הפיזיקלית, ועליהם קיבלתי את התואר השני והשלישי שלי. אני עורך פטנטים כבר יותר
בתגובה ל"לא צדק ולא יעילות: כך חוטאת מערכת המשפט לתפקידה" מאת עו"ד כרמל הורוביץ שמחתי לקרוא את מאמרה של עו"ד כרמל הורוביץ. הבעיות שנידונו בו חשובות בפני עצמן, ויותר מכך בהקשר הרחב של אמון הציבור והיחסים בינו לבין הרשויות. בהיותי
בתגובה ל"הדקונסטרוקציה של חוויית היפה" מאת יואל מטרני במאמר משתמש מטרני במושג המופשט "יופי" ומנסה באמצעותו להגדיר מהלכים שליליים בתרבות ובייחוד באקדמיה. בכך הוא עושה, למרבה הצער, שימוש לא הוגן במושג, הפוגע במהלך השלם. הכותב עצמו מודע לכך שיופי הוא
בתגובה ל"הדקונסטרוקציה של חוויית היפה" מאת יואל מטרני יואל מטרני תיאר במאמרו את מה שהוא רואה כמגמה מדאיגה המאפיינת את מדעי הרוח והחברה באירופה ובישראל: השתלטות של הלך רוח "מפרק" על החוקרים, המרצים והסטודנטים, והשתעבדותה של האקדמיה לתיאוריות פוסט-מודרניות שכל
