לאומיות

משאל עם מעולם לא נוסה בישראל, אבל הוא כלי נפוץ בדמוקרטיות המפותחות. שימוש שקול בו עשוי לחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה, לשכלל את אוריינותו הדמוקרטית ולסייע ביישוב מחלוקות ובריכוך שסעים
בעולם מדע-המדינה ניכרים ניצני השתחררות משלטונו של הזרם ה"מודרניסטי", הרואה בלאומיות המצאה מודרנית – אך עיקר המחקר האמפירי והמחדש בנושא עדיין מתרחש מחוץ למחלקות למדע המדינה. שיחה נדירה עם סטיבן גרוסבי, מראשי הכופרים בגישה המודרניסטית
רומן חדש של אסף גברון מציג תשתית אידאולוגית של דור: החבר'ה שהתבגרו פה בשנות השמונים, ואימצו את האתוס הליברלי על כרעיו וקרבו
מדיניות הקליטה בישראל מותאמת בעיקר לעולים מארצות מצוקה. התרוקנות הקהילות היהודיות במערב אירופה העשירה יכולה להיתרגם לגל עלייה מחזק ומשגשג – אם תגובש מדיניות הולמת
לא כל קהילה לאומית ראויה וכשירה למדינה עצמאית. הקמה של מדינה פלסטינית היא הליכה בנתיב מסוכן ואוטופי שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה. הגיעה העת להוריד את הרעיון הכושל מסדר היום אחת ולתמיד
הכרעת האויב, לוחמה נגד צבא סדיר, כיבוש שטח, מקצוענות צבאית – כל אלה ועוד נעלמו זה שנות דור מתורת הלחימה של צה"ל ומתודעת מפקדיו, בהשפעת תאוריות פוסט-מודרניות שלא עמדו בשום מבחן והובילונו עד אסון

התיק הלא-משכנע של קץ הדמוקרטיה https://www.newyorker.com/newsletter/the-daily/what-its-like-to-live-under-autocracy   בשער הניו-יורקר ב-5 במאי, גברת פסל החירות יושבת מאחורי סורגים ועל קיר תא הכלא מאחוריה מסומנים בחריטות קווים 100 הימים הראשונים של כהונתו השנייה של טראמפ. "האם זה קורה כאן?", זוהי כותרת כתבתו

הצלחתו המפתיעה של ספר על מזרח אירופה היהודית קשורה גם לעיסוקו בעמי האזור שהתענו מתחת למגף הרוסי. יש כיום קרבה הדדית בינם לבינינו, והיא עקרונית ועמוקה
אתגרי הזהות, האחדות והמשילות העומדים בפני הודו, ובפרט התפיסות של השלטון הנוכחי בהודו לגביהם, אינם זרים למדינת ישראל. וזהו רק רובד אחד של הפוטנציאל הטמון בחיזוק הקשרים בין המדינות
הדיון הציבורי מצטמצם לוויכוח בין "עסקה עכשיו" ל"ניצחון מוחלט", תוך הזנחת שורש הדברים: העדר מדיניות ביטחונית סדורה והתחמקות מהכפפת גופי הביטחון לגוף מרכזי. לָריק המדיני נכנס הדרג הצבאי ומפר את האיזון

התחברות מנויים