חוכמת ישראל עיצבה את הציוויליזציה המערבית מראשיתה. כיצד יכולים היהודים בזמננו לבנות בתי ספר שיעודדו את הדור הבא ליטול את הלפיד הזה? היהודים ממלאים מאז ומקדם מקום יחיד במינו בציוויליזציה המערבית; במרכזה ובשוליה גם יחד. המחשבה העברית טבעה במערב
ההתגייסות המוסדית של אוניברסיטאות בישראל למאבק פוליטי פוגעת במטרת קיומן: חיפוש האמת, חקירתה והפצתה. חיפוש כזה יכול להיעשות רק באווירה של חופש מחשבה דמיינו את המצב הבא. אלוף פיקוד הדרום שולח הודעת דוא"ל לכל הקצינים, הנגדים והחיילים בפיקוד, ובה הוא
למרות מניעים נאצלים של שוויון, פוליטיקת הזהויות מרעילה את המעשה החינוכי ופוגעת בראש ובראשונה במי שהיא מבקשת להגן עליו. אמריקה כבר שם; אנחנו בדרך לכיתה ז' באחת מחטיבות הביניים בארץ נכנסה מורה מחליפה, והתלמידים והתלמידות הורשו להתנהל ב"זמן חופשי"
בתגובה ל"הזמנה לבורות" מאת יואב שורק ו"למידה משמעותית – לא כך" מאת עדה גבל, גיליון 30 אני מסכים עם המגמה שבוטאה בידי ד"ר שורק וד"ר גבל, המסתייגת מן הרפורמה מרחיקת הלכת בדרכי ההערכה בתחומי דעת מח"ר (מורשת חברה ורוח
בעידן של שיח נראטיבי, ויתור על תשתית הידע של הנוער בישראל הוא משגה אסטרטגי מסוכן, בלי קשר לכוונות הטובות של שרת החינוך כעורך כתב-עת, כד"ר להיסטוריה, וכמי שעסוק בכתיבה ועריכה כבר מגיל בית הספר היסודי, אפשר היה לצפות שאמחא כפיים
הרפורמה שמובילה שרת החינוך לא תשיא את התועלות המצופות ותדרדר את היחס למקצועות המח"ר. הטעויות נמצאות בפרטים ובתהליך גבריאל תירוש, דמות המורה המיתולוגי להיסטוריה בספרו המופלא של יצחק שלו, מלמד את תלמידיו היסטוריה ב'למידה משמעותית'. כן, כבר בשנות השלושים של