ההשכלה הגבוהה בישראל אינה נתונה לפיקוח של הציבור. שינוי מוגבל במצב חריג זה ישבור את כוחנות האוניברסיטאות הוותיקות, יגוון את האחידוּת המחשבתית, יבטיח חופש אקדמי ויבריא את ההשכלה הגבוהה

החינוך בישראל ריכוזי עד כדי מחנק. הפתרון טמון בצמצום כוחם של משרד החינוך וארגוני המורים, בביזור המערכת ובהעברת המושכות למורים ולמנהלים – בשילוב רגולציה ממשלתית רזה שתבטיח שהמערכת תמשיך לשרת את האינטרס הציבורי

חוכמת ישראל עיצבה את הציוויליזציה המערבית מראשיתה. כיצד יכולים היהודים בזמננו לבנות בתי ספר שיעודדו את הדור הבא ליטול את הלפיד הזה?   היהודים ממלאים מאז ומקדם מקום יחיד במינו בציוויליזציה המערבית; במרכזה ובשוליה גם יחד. המחשבה העברית טבעה במערב

ההתגייסות המוסדית של אוניברסיטאות בישראל למאבק פוליטי פוגעת במטרת קיומן: חיפוש האמת, חקירתה והפצתה. חיפוש כזה יכול להיעשות רק באווירה של חופש מחשבה דמיינו את המצב הבא. אלוף פיקוד הדרום שולח הודעת דוא"ל לכל הקצינים, הנגדים והחיילים בפיקוד, ובה הוא

למרות מניעים נאצלים של שוויון, פוליטיקת הזהויות מרעילה את המעשה החינוכי ופוגעת בראש ובראשונה במי שהיא מבקשת להגן עליו. אמריקה כבר שם; אנחנו בדרך   לכיתה ז' באחת מחטיבות הביניים בארץ נכנסה מורה מחליפה, והתלמידים והתלמידות הורשו להתנהל ב"זמן חופשי"

בתגובה ל"הזמנה לבורות" מאת יואב שורק ו"למידה משמעותית – לא כך" מאת עדה גבל, גיליון 30   אני מסכים עם המגמה שבוטאה בידי ד"ר שורק וד"ר גבל, המסתייגת מן הרפורמה מרחיקת הלכת בדרכי ההערכה בתחומי דעת מח"ר (מורשת חברה ורוח

בעידן של שיח נראטיבי, ויתור על תשתית הידע של הנוער בישראל הוא משגה אסטרטגי מסוכן, בלי קשר לכוונות הטובות של שרת החינוך כעורך כתב-עת, כד"ר להיסטוריה, וכמי שעסוק בכתיבה ועריכה כבר מגיל בית הספר היסודי, אפשר היה לצפות שאמחא כפיים

ארגוני המורים, ומשרד החינוך הרוקד לחלילם, מציגים תמונה מסולפת על קשייה של המערכת במטרה להעמיק את העיוותים הקיימים המכבידים עליה זעקות השבר של הסתדרות המורים מוצאות אוזניים קשובות בכל מקום. "המערכת מתייבשת ממורים", הם קוראים, "המורים נוטשים בהמוניהם והמערכת כולה