"התלוּש" הניהיליסט שהספרות העברית טיפחה בדור התחייה חוזר בגלגול עכשווי, מפוכח אפילו יותר. כי כאז כן עתה, הדרך להיחלצות מהניהיליזם היא ההתכנסות בסיפור: גשר של מילים על פני התהום פעם אמר לי א"ב יהושע במבט שובבי: "אי אפשר בלי קצת

בד בבד יהיה עמוס זְרוּק אשמורת, תשפ"ו | 132 עמ' ספר כיס זה מכבד את קוראיו ואת מילותיו – בעיצובו המוקפד והעדין, באסתטיקת צבעי המים של העטיפה וצבע הגוויל של הדף, בגימור הגבוה של הטקסט, וכמובן בדברים עצמם. שירים קצרצרים,

עיר אין-גולה רות חוה פוירשטיין בלימה, תשפ"ו | 107 עמ' רות פוירשטיין מתייצבת כמשוררת המז'ורית הבולטת בזמננו. מז'ורית משמע הולכת בגדולות, עוסקת בסוגיות שברומו של עולם ושל ציבור, מעצבת קול ייחודי ומשמיעה אותו ברמה. היא גם, כבר בשלב מוקדם זה

כאן נעמה שקד הקיבוץ המאוחד, 2025 | 99 עמ' כמוטו לספרה החדש של נעמה שקד – השני בלבד של משוררת ותיקה וידועה לטוב – אפשר לבחור שורה מתוך מחזור השירים 'אקליפטוס' שבתחילתו: "לָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַף יָדָהּ שֶׁל הֲוָיָה". ודוק, לא

אוצר מילים שיחות אישיות עם מיטב הסופרים מהארץ ומהעולם שירי לב-ארי עם עובד, 2025 | 383 עמ' בשיחתו עם שירי לב-ארי השיב הסופר האמריקני דון דלילו לשאלה מדוע אין הוא מרבה להתראיין. "סופר חש אוטומטית שהעבודה שלו מדברת בעד עצמה,

בפופ האמוני המצליח, כמו גם באמונה עצמה, אפשר להבחין בין אלו שהאמונה מקנה אצלם ערך לאדם ולחיים, לבין אלה שנופלים לצידוק-דין ונרקיסיזם

הקלאסיקה הרומית שלנו: על מפעלו העברי של שלמה דיקמן | הקדמה מאת דביר שוורץ   מדור "קלאסיקה" בגיליון זה מוקדש לגוון ייחודי מתוך הספרייה העברית: שלפנו מתוכה הפעם לא קטע שנכתב במקורו בעברית כי אם כזה שתורגם מרומית, הלקוח מעבודתו

עֹל הלוּ רואי רביצקי מוסד ביאליק, 2024 | 77 עמ' משהו טוב קורה לאחרונה לשירה הישראלית. מדרגה אחר מדרגה היא עולה מהשפל המדכדך, הפרוזאי, שאפיין אותה מאז התחלפות הדורות בשנות השישים. אומנם, בכל השנים הללו היו בה נאות מדבר שעלו

  והימים לא חלפו אלי עמיר עם עובד, 2024 | 276 עמ' אלי עמיר חוזר ברומן שכמו רבים מספריו הקודמים מגולל פרקים מסיפור חייו. הפעם הוא מספר על חוויותיו כעולה חדש מעיראק בצבא ובאוניברסיטה – תוך דרמטיזציה קלה ושינוי שמות.

שְׂרָפים עליךָ סִלעית לזר הוצאה עצמית, תשפ"ד | 108 עמ' השיר הראשון ב'שרפים עליך' נכתב כבר במוצאי שמחת תורה השנה, בקיבוץ סעד הנצור. סופו: "אָנוּ כָּאן, נְצוּרִים. / סְבִיבֵנוּ פּוֹגְרוֹם". סִלְעִית לָזָר היא אחת מכמה משוררים שהקיבוץ הדתי סעד שעל