טָרָרָמִים וּמַגְרֵפוֹת

איך נזכור את שנת תשע"ח? אולי כשנה של מגפות חברתיות ואחרות. נקרא לזה מגרפות

לִי זֶה קַל: בְּתַשְׁעָ"ח בִּקַּרְתִּי בְּתשֶׁעחְיָה.
אַךְ זֶה לֹא מְעַנְיֵן אֶת הַשְּׁאָר.
אֵיךְ נִזְכֹּר אוֹתָךְ, אַתְּ שֶׁעוֹדָךְ נִמְשֶׁכֶת,
תַּשְׁעָ"ח?

אוּלַי נִזְכְּרֵךְ בִּזְכוּת מֶזֶג אֲוִיר
שֶׁהָיָה סָבִיר, שֶׁהָיָה עָבִיר:
חֹרֶף גָּשׁוּם (שֶׁהֻכְרַז כְּבַצֹּרֶת)
קַיִץ קָרִיר (אֲבָל חַם מִן הַצֹּרֶךְ)
אָבִיב שֶׁהִקְדִּים (וְלָלֶכֶת אֵחֵר)
וּסְתָיו (שֶׁמִּי עוֹד זוֹכֵר).

אוּלַי בִּגְלַל טְרַאמְפּ וּמַה שֶׁתָּרַם
הָאִישׁ לַסְּבִיבָה בְּהַרְבֵּה טָרָרָם:
אֶת פְּיוֹנְגְיָאנְג-טֶהֶרָן,
מִשְׁטְרֵי קִים וְקוֹם,
הֶעֱמִיד הַבַּרְנַשׁ בַּמָּקוֹם.
וְכַנָּ"ל, בְּתוֹסֶפֶת לַשְּׁנַיִם,
אֶת דִּגְלוֹ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם:
עַל אַפָּם שֶׁל עוֹשֵׂי אַף עָקֹם
הֶעֱמִיד גַּם אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם.
וּלְקִנּוּחַ טָרַף לְשׁוּנְרָא
קְרִי אוּנְרָ"א.

אוּלַי תִּזָּכְרִי כִּי לַדִּיר קָם מַנְהִיג,
וְאוּלַי תִּזָּכְרִי לִצְמִיתוּת
דַּוְקָא בַּהַשְׁטַג הַהוּא #גַּםאֲנִי
הַיָּדוּעַ בִּשְׁמוֹ #מִיטוּ.

אוֹ, עִם אוֹ בְּלִי קֶשֶׁר, כִּשְׁנַת מַגֵּפוֹת;
כְּלוֹמַר, בְּלִי לִהְיוֹת שִׁפּוּטִי, מַגְרֵפוֹת:
מֵאֵילַת עַד חֵיפָה בְּלִי אֵיפָה וְאֵיפָה
נִגְרְפוּ שׁוּב וָשׁוּב עַד לַעֲיֵפָה
אֲנָשִׁים בִּגְרִיפוֹת אֲשֶׁר לֹא נֶהְדְפוּ
כִּי הַנֶּגֶף הָיָה כְּבָר לִדְפוּס.

עֲפִיפוֹן הַדְּלֵקָה וּבָלוֹן הַשְּׂרֵפָה:
מַגְרֵפָה הֲמוֹנִית. בְּהֶחְלֵט מַגְרֵפָה.
הַכְּבִישִׁים שֶׁחוֹסֵם כָּל פָנָאט וּפַנְתֵּר
בְּזָדוֹן שֶׁפִּתְאוֹם נַעֲשָׂה פֹּה הֶתֵּר.
מַגְרֵפַת הָעַכְבֶּרֶת. מַגְרֵפַת הַחַצֶַּבֶת.
מַגְרֵפַת הַהֶפְקֵר שֶׁאוֹתָהּ מְיַצֶּבֶת,
הַפּוֹשָׂה בְּשִׁכְבָה שֶׁשִּבְּשׁוּ וְשִׁטּוּהָ
בְּהַבְלֵי אִי-חִסּוּן וְעוֹלָם שָׁטוּחַ:
מַגְרֵפַת הַטְפָּשָׁה, הַשְׁטָיָה, הֲפָתָה.
מַגְרֵפַת פָּרָנוֹיַת הַהֲדָתָה.
מַגְרֵפַת, כְּבָר אָמַרְנוּ, הַהַצָּתָה.

אַל תִּקְרֵי טְרֶנְדִים, קְרִי טָרָפוֹת.
אַל תִּקְרֵי מְגָמוֹת, קְרִי מַגֵּפוֹת.
אַל תִּקְרֵי מַגֵּפוֹת, קְרִי מַגְרֵפוֹת.
אִם תַּשְׁעָ"ט תִּשְׁעַט עוֹד בְּכִוּוּן הַגְּרָף,
תַּשְׁעָ"ח תִּזָּכֵר כִּשְׁנַת הַנִּגְרָף.