פרק 3 – אסיפות עם חוקתיות, שיחה עם עו"ד רבקי דב"ש
לאחר ארבע מערכות בחירות סוערות, ההכרעה אינה נראית באופק. הפלונטר הפוליטי העמוק מצריך שינוי חוקתי, אך כיצד ניתן לבצע שינוי כאשר הפוליטיקה עצמה משותקת? על פי רבקי דב"ש כינוס אסיפת עם מודרנית הוא צו השעה.
להאזנה: 
| לקריאת המאמר
המערכת הפוליטית בישראל סוערת, ארבע מערכות בחירות ונדמה שההכרעה עוד רחוקה מאיתנו. אלטרנטיבות שונות הנהוגות במדינות מערביות, מועלות לשיח הציבורי השכם והערב בניסיון לצאת מהפלונטר אליו נקלענו.
בגיליון 22 של 'השילוח' מציעה רבקי דב"ש הנטועה עמוק בלב העשיה הפוליטית, הצעה מעניינת: אסיפות עם לסוגיות חוקתיות.
'לא פחות מהצורך בהסדרים חוקתיים מועילים, זקוקה מדינת ישראל כי הסדרים אלה ייהנו מאמון הציבור. כינוס אספת עם – במודל מודרני – הוא דרך המלך לערב את האזרחים בתהליך שיפור שיטת המשטר'. במילים אלו פותח המאמר.
להאזנה: | לקריאת המאמר
במימיו החמימים של הים התיכון מתנהלים מאבקים אסטרטגיים בין מעצמות אזוריות. ישראל יכולה וצריכה לבנות ציר משלה, עם יוון וקפריסיןבמאמרו 'מערבה מכאן' שפורסם בגיליון 22 של 'השילוח' פורס ניצן דוד פוקס את מפת היחסים והמתחים שבין מדינות האזור, מציין את הסיכונים ומדגיש את ההזדמנות -שלטענתו עומדת בפני מדינת ישראל ליצור ברית עם יוון וקפריסין. בפרק זה משוחח פוקס עם ליאת קושיצקי ואלון שלו סגני עורך השילוח על המאמר.
להאזנה: 
| לקריאת המאמר
כיצד פוליטיקת הדיכוי החליפה את העיסוק ביופי בפקולטות למדעי הרוח? לאן נעלמה חווית היפה ומדוע היא כל כך חשובה? אלון שלו וליאת נטוביץ קושיצקי בשיחה עם יואל מטרני, דוקטורנט ומורה לפילוסופיה פוליטית בסיינס פו, בעקבות מאמרו "הדה-קונסטרוקציה של חוויית היפה".
להאזנה:
לאחרונה יצא בעברית בהוצאת 'שיבולת' ספרו של הכלכלן והפילוסוף האוסטרי פרידריך האייק -"יומרה קטלנית: מדוע סוציאליזם לא יכול לעבוד".
לרגל צאת הספר, מכון 'ארגמן' וכתב העת 'השילוח' קיימו שיחה סביב השאלה: האמנם תפיסת העולם הסוציאליסטית היא אכן 'יומרה קטלנית'?
משתתפים : ד"ר שגיא ברמק, ראש תכנית אדם סמית במכון ארגמן, וד"ר אלי קוק, היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי.
בהנחיית ליאת נטוביץ'- קושיצקי, סגנית עורך כתב עת 'השילוח'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
העיר אלעד הייתה בגל הראשון ממוקדי ההדבקה החמורים בישראל, תת אלוף גל הירש החליט להתנדב ולסייע וביקש מראש עירית אלעד לקחת פיקוד על המצב. האסטרטגיה שגיבש לניהול המצב התבססה על נסיונו הצבאי העשיר ווהתאפיינה בהרבה רגישות וכבוד לתושבי העיר, תושיה ויצירתיות בפתרון בעיות מורכבות הן בענייני הפנים של העיר והן בהתנהלות מול הרשויות והגופים השונים, ובלמידה מעמיקה של השטח וניתוח הנתונים השונים בכדי ליצור שינוי אמיתי. האתגרים שעמדו לפתחו היו מורכבים מאד, איסוף מודיעין, אכיפה, הסברה, לוגיסטיקה מורכבת, וכמובן- רכישת אמונו של הציבור. בתוך כחודש מכניסתו לתפקיד העיר אלעד הפכה לעיר ירוקה, ללא נדבקים חדשים ונשארה כך כחודשיים עד לפריצתו של הגל השני. מניסיון הטיפול במקרה הזה ניתן ללמוד כיצד יש להיערך מבחינה לאומית למצבי חירום בלתי צפויים בכלל, ולמשבר הקורונה בפרט. תא"ל גל הירש כתב על כך מאמר לכתב העת 'השילוח', ובשיחה זו סיפר לדביר שוורץ על המציאות בשטח שהובילה לכתיבת המאמר.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
אידיאליזציה של גורם שלטוני לעולם אינה רעיון מוצלח, אך זה בדיוק מה שמקודם בעצמה בישראל בעת האחרונה. האם יש שחר לאידאולוגיה החדשה המקדשת את השירות הציבורי? פרק חדש בשיחת השילוח, והפעם – אלון שלו משוחח עם ד"ר רן ברץ בעקבות מאמרו "המיתוס המסוכן של הדרג המקצועי" מגיליון "השילוח" 21.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
המתח הקיים בציבוריות הישראלית בין החרדים לבין הציבור הכללי מתעצם והולך כבר כמה עשורים, בין הסוגיות העולות לסדר היום הציבורי בהן יש מתח כמעט מובנה בו החרדים ניצבים בצד אחד והחברה הכללית בצד האחר, ניתן למנות את הגיוס לצה"ל, תקציבי הישיבות והכוללים, נושאי דת ומדינה ונושאים נוספים. אך נראה שהמתח הגיע לשיא חדש בעקבות משבר הקורונה. טענות קשות עולות מכל עבר הן כנגד החרדים והן כנגד התקשורת וכוחות הביטחון -מצד החרדים. אך מתחת לפני השטח, מתרחשים תהליכי עומק של שינויים משמעותיים בתוככי החברה החרדית. הן ביחס למעורבות בציבוריות הישראלית על כל המשתמע מכך, והן ביחס לסוגיות פנים חרדיות. הקורונה, באופן מסוים מהווה מאיץ תהליכים לשינויים הללו. הרב יהושע פפר, ראש המחלקה החרדית בקרן תקווה ועורך ראשי של כתב העת צריך עיון כתב על כך מאמר מקיף בכתב העת 'השילוח' בו הוא סוקר את התהליכים העוברים על החברה החרדית ומציע קו חשיבה אסטרטגי עם מבט לעתיד. ד"ר רונן שובל, דיקן קרן תקווה, משוחח עם הרב פפר על הסיבה שהובילה אותו לכתיבת המאמר ועל השאלות הקשות שעולות סביב הנושא הטעון הזה.
להאזנה: | לקריאת המאמר | לצפייה
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
חשיבותה של ממלכתיות בעת הזאת | פרופ' ידידיה שטרן ואלון שלו | שיחת השילוח – אצלכם בסלון בתקופה פוליטית מפולגת ורבת מחלוקות זו, בשעה שמלחמות תרבות ושאלות של זהות צפות אל פני השטח, עולה השאלה האם נותר עוד גורם מאחד לחברה הישראלית? האם ישנה דרך למצוא מכנה משותף רחב מהוויכוחים היום יומיים, מכנה משותף כזה שיצור קרקע יציבה מתחת לרגלינו?
במאמרו "ממלכתיות בעת הזאת" מציע פרופ' ידידיה שטרן לפרש מחדש את ערך הממלכתיות כאלמנט מרסן, ולהציבו במרכז שיח הזהות והזכויות בישראל. לדבריו, מחויבות לערכים ממלכתיים מותאמים אלו יוכלו לחזק את החוסן הלאומי המתערער. בעידן הנוכחי, "ממלכתיות" צריכה להתפרש כהכלת המחלוקות והמגוון בחברה באופן שיאפשר את אחדותה. יש לתבוע אותה מראשי שלוש הרשויות ומבעלי השפעה ציבורית. אלון שלו סגן עורך השילוח שוחח עם פרופ' שטרן בעקבות מאמרו.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
עם עליית גל הקורונה השני, כבר ברור לכולם שהמשבר הכלכלי כאן כדי להישאר. הממשלה נדרשת לקבל החלטות כבדות משקל בכדי להתמודד עם הגרעון הדו ספרתי הצפוי לנו בתום השנה (לראשונה מזה 25 שנה). במאמרה "אפשרי והכרחי: תוכנית חירום כלכלית" מציעה ד"ר הודיה למפרט פעולות לטווח הבינוני והארוך תוך התבססות על ניסיונה החיובי של ישראל בהתמודדות עם המשברים של 2002 ו-2008. למפרט מתנגדת נחרצות להדפסת כסף, הגדלה נוספת של הגירעון או העלאת מיסים ותומכת בקיצוצים במגזר הציבורי ושינויים מבניים נחוצים.
דוד טל, ראש תחום כלכלה במכון ארגמן מבית קרן תקווה שוחח עם ד"ר הודיה למפרט-ד"ר לכלכלה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, אודות הצעתה וכיצד ניתן לקיימה מבלי להטיל עול נוסף על המשק הזקוק נואשות לצמיחה ועידוד.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
ליאורה לויאן שוהה בשנים האחרונות בשבדיה בשליחות, והפכה לכותבת פופולרית אודות התרבות השבדית בכלל, וביחס לישראל בפרט. במאמרה "לאגום או מה שטוב לשבדים" מגיליון 18, מפרטת לויאן אודות הלך הרוח המקומי הייחודי אשר מאפשר כלכלה חזקה לצד גישה חברתית-סוציאלית ועל האתגרים שהוא יוצר לאורך זמן ולנוכח ההגירה המסיבית למדינה. עם פרוץ משבר הקורונה ולאור דרך ההתמודדות הייחודית בה נקטה שבדיה על המחירים הכרוכים בה, הפכה לויאן לכותבת מרתקת במיוחד המספקת חלון הצצה בזמן אמת לפערים העצומים בטיפול במשבר, ותובנות מסקרנות על הסיבות התרבותיות העומדות בבסיסם.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר
ליאורה לויאן שוהה בשנים האחרונות בשבדיה בשליחות, והפכה לכותבת פופולרית אודות התרבות השבדית בכלל, וביחס לישראל בפרט. במאמרה "לאגום או מה שטוב לשבדים" מגיליון 18, מפרטת לויאן אודות הלך הרוח המקומי הייחודי אשר מאפשר כלכלה חזקה לצד גישה חברתית-סוציאלית ועל האתגרים שהוא יוצר לאורך זמן ולנוכח ההגירה המסיבית למדינה. עם פרוץ משבר הקורונה ולאור דרך ההתמודדות הייחודית בה נקטה שבדיה על המחירים הכרוכים בה, הפכה לויאן לכותבת מרתקת במיוחד המספקת חלון הצצה בזמן אמת לפערים העצומים בטיפול במשבר, ותובנות מסקרנות על הסיבות התרבותיות העומדות בבסיסם.
