פרק 5 – במותם ציוו לנו את הלגיטימציה

שיחה עם ד"ר אלעד ליסון

 


להאזנה | לקריאת המאמר

במערב בן זמננו, וגם בישראל, רוֹוֵח מוסר לחימה מפוקפק המשלב פסיביות חסרת אחריות עם אלימות חסרת גבולות. חיים ומוות ביד המיתוס הנוצרי. במילים אלו פותח ד"ר אלעד ליסון את מאמרו 'במותם ציוו לנו את הלגיטימציה' שפורסם בגיליון 24 של כתב העת 'השילוח.

בפרק זה הוא מסביר איך רעיונות בני 2,000 שנה מעצבים את מוסר המלחמה בעולם המערבי, וגם אצלנו בצה"ל.

האזנה נעימה.

להאזנה:    | לקריאת המאמר

כיצד פקידי ממשל ממסמסים את החלטות השרים שאינן מוצאות חן בעיניהם? מדוע שרים מתרכזים באוטובוסים שלא מגיעים ליעדם או ברמת הטמפרטורה ברכבת ולא במדיניות ארוכת טווח? ומה הקשר בין שתי התנהלויות בעייתיות הללו?

על פי עו"ד תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה, שינוי פשוט ונטול עלות במבנה הממשלה יקל על המתחים בין נבחרי הציבור לבין הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, ויאפשר קביעת מדיניות ראויה ויישומה באופן מקצועי וענייני.

ליאת נטוביץ-קושיצקי שוחחה עמו בעקבות מאמרו "פתרון הדירקטוריון: מבנה חדש לממשלה" שפורסם בגיליון 22 של 'השילוח'.

האזנה נעימה.

 להאזנה:    | לקריאת המאמר

המערכת הפוליטית בישראל סוערת, ארבע מערכות בחירות ונדמה שההכרעה עוד רחוקה מאיתנו. אלטרנטיבות שונות הנהוגות במדינות מערביות, מועלות לשיח הציבורי השכם והערב בניסיון לצאת מהפלונטר אליו נקלענו.

בגיליון 22 של 'השילוח' מציעה רבקי דב"ש הנטועה עמוק בלב העשיה הפוליטית, הצעה מעניינת: אסיפות עם לסוגיות חוקתיות.

'לא פחות מהצורך בהסדרים חוקתיים מועילים, זקוקה מדינת ישראל כי הסדרים אלה ייהנו מאמון הציבור. כינוס אספת עם – במודל מודרני – הוא דרך המלך לערב את האזרחים בתהליך שיפור שיטת המשטר'. במילים אלו פותח המאמר.


 להאזנה:    | לקריאת המאמר

במימיו החמימים של הים התיכון מתנהלים מאבקים אסטרטגיים בין מעצמות אזוריות. ישראל יכולה וצריכה לבנות ציר משלה, עם יוון וקפריסיןבמאמרו 'מערבה מכאן' שפורסם בגיליון 22 של 'השילוח' פורס ניצן דוד פוקס את מפת היחסים והמתחים שבין מדינות האזור, מציין את הסיכונים ומדגיש את ההזדמנות -שלטענתו עומדת בפני מדינת ישראל ליצור ברית עם יוון וקפריסין. בפרק זה משוחח פוקס עם ליאת קושיצקי ואלון שלו סגני עורך השילוח על המאמר.

להאזנה:     | לקריאת המאמר

כיצד פוליטיקת הדיכוי החליפה את העיסוק ביופי בפקולטות למדעי הרוח? לאן נעלמה חווית היפה ומדוע היא כל כך חשובה? אלון שלו וליאת נטוביץ קושיצקי בשיחה עם יואל מטרני, דוקטורנט ומורה לפילוסופיה פוליטית בסיינס פו, בעקבות מאמרו "הדה-קונסטרוקציה של חוויית היפה".

להאזנה:

לאחרונה יצא בעברית בהוצאת 'שיבולת' ספרו של הכלכלן והפילוסוף האוסטרי פרידריך האייק -"יומרה קטלנית: מדוע סוציאליזם לא יכול לעבוד".

לרגל צאת הספר, מכון 'ארגמן' וכתב העת 'השילוח' קיימו שיחה סביב השאלה: האמנם תפיסת העולם הסוציאליסטית היא אכן 'יומרה קטלנית'?

משתתפים : ד"ר שגיא ברמק, ראש תכנית אדם סמית במכון ארגמן, וד"ר אלי קוק, היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי.

בהנחיית ליאת נטוביץ'- קושיצקי, סגנית עורך כתב עת 'השילוח'.

להאזנה:   | לצפייהלקריאת המאמר

העיר אלעד הייתה בגל הראשון ממוקדי ההדבקה החמורים בישראל, תת אלוף גל הירש החליט להתנדב ולסייע וביקש מראש עירית אלעד לקחת פיקוד על המצב. האסטרטגיה שגיבש לניהול המצב התבססה על נסיונו הצבאי העשיר ווהתאפיינה בהרבה רגישות וכבוד לתושבי העיר, תושיה ויצירתיות בפתרון בעיות מורכבות הן בענייני הפנים של העיר והן בהתנהלות מול הרשויות והגופים השונים, ובלמידה מעמיקה של השטח וניתוח הנתונים השונים בכדי ליצור שינוי אמיתי. האתגרים שעמדו לפתחו היו מורכבים מאד, איסוף מודיעין, אכיפה, הסברה, לוגיסטיקה מורכבת, וכמובן- רכישת אמונו של הציבור. בתוך כחודש מכניסתו לתפקיד העיר אלעד הפכה לעיר ירוקה, ללא נדבקים חדשים ונשארה כך כחודשיים עד לפריצתו של הגל השני. מניסיון הטיפול במקרה הזה ניתן ללמוד כיצד יש להיערך מבחינה לאומית למצבי חירום בלתי צפויים בכלל, ולמשבר הקורונה בפרט. תא"ל גל הירש כתב על כך מאמר לכתב העת 'השילוח', ובשיחה זו סיפר לדביר שוורץ על המציאות בשטח שהובילה לכתיבת המאמר.

להאזנה:   | לצפייה | לקריאת המאמר

אידיאליזציה של גורם שלטוני לעולם אינה רעיון מוצלח, אך זה בדיוק מה שמקודם בעצמה בישראל בעת האחרונה. האם יש שחר לאידאולוגיה החדשה המקדשת את השירות הציבורי? פרק חדש בשיחת השילוח, והפעם – אלון שלו משוחח עם ד"ר רן ברץ בעקבות מאמרו "המיתוס המסוכן של הדרג המקצועי" מגיליון "השילוח" 21.

להאזנה:   | לצפייה | לקריאת המאמר

המתח הקיים בציבוריות הישראלית בין החרדים לבין הציבור הכללי מתעצם והולך כבר כמה עשורים, בין הסוגיות העולות לסדר היום הציבורי בהן יש מתח כמעט מובנה בו החרדים ניצבים בצד אחד והחברה הכללית בצד האחר, ניתן למנות את הגיוס לצה"ל, תקציבי הישיבות והכוללים, נושאי דת ומדינה ונושאים נוספים. אך נראה שהמתח הגיע לשיא חדש בעקבות משבר הקורונה. טענות קשות עולות מכל עבר הן כנגד החרדים והן כנגד התקשורת וכוחות הביטחון -מצד החרדים. אך מתחת לפני השטח, מתרחשים תהליכי עומק של שינויים משמעותיים בתוככי החברה החרדית. הן ביחס למעורבות בציבוריות הישראלית על כל המשתמע מכך, והן ביחס לסוגיות פנים חרדיות. הקורונה, באופן מסוים מהווה מאיץ תהליכים לשינויים הללו. הרב יהושע פפר, ראש המחלקה החרדית בקרן תקווה ועורך ראשי של כתב העת צריך עיון כתב על כך מאמר מקיף בכתב העת 'השילוח' בו הוא סוקר את התהליכים העוברים על החברה החרדית ומציע קו חשיבה אסטרטגי עם מבט לעתיד.  ד"ר רונן שובל, דיקן קרן תקווה, משוחח עם הרב פפר על הסיבה שהובילה אותו לכתיבת המאמר ועל השאלות הקשות שעולות סביב הנושא הטעון הזה.

להאזנה:     | לקריאת המאמר | לצפייה

ספרי השירה של דורי מנור נכנסו לליבה של המשוררת בכל סרלואי בנערותה וטלטלו את עולמה. המשורר אשר נשא בגאון את ההומוסקסואלית כבשורה המכוננת את זהותו, ואף את זהותו היהודית, השיב אל סדר היום המרכזי של השירה העברית את המחויבות למוזיקליות ולליטוש אומנותי. בספרו החדש "נפש אחת אחריך" עבר מנור מהתמקדות בבשר אל הנפש; דבר שעידן מעט את הבוטות שלו אך לא את התנכרותו לחיינו הלאומיים בארץ. אך לדידה של סרלואי המרחק העצום בין העולמות הביוגרפיים והרעיוניים שלהם הוא מרחק הראוי לשאתו, לטובת היופי, הרגש, המורשת העברית וניצחונה של הרוח בעולם המתפרק מערכיו. מאמרה של בכל סרלואי על ספרו החדש של מנור ועל קודמיו מופיע בגיליון החדש של 'השילוח'. יואב שורק, עורך 'השילוח', שוחח עם המשוררת בַּכֹּל סֶרְלוּאִי על כתיבתו של מנור ועל המתח שבין רתיעה רעיונית להוקרה אמנותית.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

להאזנה:     | לצפייה | לקריאת המאמר

חשיבותה של ממלכתיות בעת הזאת | פרופ' ידידיה שטרן ואלון שלו | שיחת השילוח – אצלכם בסלון בתקופה פוליטית מפולגת ורבת מחלוקות זו, בשעה שמלחמות תרבות ושאלות של זהות צפות אל פני השטח, עולה השאלה האם נותר עוד גורם מאחד לחברה הישראלית? האם ישנה דרך למצוא מכנה משותף רחב מהוויכוחים היום יומיים, מכנה משותף כזה שיצור קרקע יציבה מתחת לרגלינו?

 במאמרו "ממלכתיות בעת הזאת" מציע פרופ' ידידיה שטרן לפרש מחדש את ערך הממלכתיות כאלמנט מרסן, ולהציבו במרכז שיח הזהות והזכויות בישראל. לדבריו, מחויבות לערכים ממלכתיים מותאמים אלו יוכלו לחזק את החוסן הלאומי המתערער. בעידן הנוכחי, "ממלכתיות" צריכה להתפרש כהכלת המחלוקות והמגוון בחברה באופן שיאפשר את אחדותה. יש לתבוע אותה מראשי שלוש הרשויות ומבעלי השפעה ציבורית. אלון שלו סגן עורך השילוח שוחח עם פרופ' שטרן בעקבות מאמרו.

הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

להאזנה:   | לצפייה | לקריאת המאמר

עם עליית גל הקורונה השני, כבר ברור לכולם שהמשבר הכלכלי כאן כדי להישאר. הממשלה נדרשת לקבל החלטות כבדות משקל בכדי להתמודד עם הגרעון הדו ספרתי הצפוי לנו בתום השנה (לראשונה מזה 25 שנה). במאמרה "אפשרי והכרחי: תוכנית חירום כלכלית" מציעה ד"ר הודיה למפרט פעולות לטווח הבינוני והארוך תוך התבססות על ניסיונה החיובי של ישראל בהתמודדות עם המשברים של 2002 ו-2008. למפרט מתנגדת נחרצות להדפסת כסף, הגדלה נוספת של הגירעון או העלאת מיסים ותומכת בקיצוצים במגזר הציבורי ושינויים מבניים נחוצים.

דוד טל, ראש תחום כלכלה במכון ארגמן מבית קרן תקווה שוחח עם ד"ר הודיה למפרט-ד"ר לכלכלה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, אודות הצעתה וכיצד ניתן לקיימה מבלי להטיל עול נוסף על המשק הזקוק נואשות לצמיחה ועידוד.

הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

להאזנה:   | לצפייה | לקריאת המאמר

עו"ד משה גולן, פרקליט בכיר לשעבר בפרקליטות המדינה, מכיר מקרוב את פגמיו של המבנה החוקתי הרעוע במדינת ישראל. בית המשפט העליון לקח על עצמו ועל דעת עצמו את מילוי החלל, הכנסת סירבה למשול, והאמון הציבורי במוסדות המדינה התדרדר במהירות. במאמרו "ישראל זקוקה למועצה חוקתית" (גליון מס' 18, לינק בהמשך התיאור) פורש גולן רעיון מקורי לאופן שבו ניתן יהיה להכריע סוגיות הציבוריות והפוליטיות הסוערות של ישראל, תוך שמירה על כוחן של שלושת הרשויות. מדוע הפתרונות הקיימים לא יועילו? והאם החברה הישראלית בשלה לשינוי תשתיתי במערכת הדמוקרטית שלה? ליאת נטוביץ-קושיצקי, סגנית עורך 'השילוח' שוחחה עמו ועם עו"ד שמחה רוטמן, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה וכותב הספר "מפלגת בג"ץ- כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל" אודות כל אלו ועוד.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר

מתוך האבסורד הקיומי פורצת ההכרעה המחייבת. מתוך שלילת המשמעות המוחלטת הפוסטמודרנית צומח ריבוי המשמעויות המדרשי, ומתוך הייסורים שבעולם בוקעים המוסר והרחמים. הרב שמעון גרשון רוזנברג – שג"ר – הוא מההוגים המקוריים והמסקרנים שצמחו בישראל בעת האחרונה. חסידיו מתארים אותו כמי שיצר סינתזה בין היהדות לבין הפוסטמודרניזם; ספריו נפוצים בישיבות רבות ושונות ברחבי ישראל ובעולם; ומחקרים אקדמיים סביב הגותו הולכים ומתרבים. בגיליון 19 של השילוח התפרסם מאמר אודות הגותו (לינק בהמשך התיאור) אלון שלו, סגן עורך 'השילוח' בשיחה עם ד"ר אהוד פירר, אודות הגותו המסועפת והנועזת של הרב שג"ר.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

להאזנה: | לצפייה | לקריאת המאמר

בישראל, אדם המוגדר כ"עני" יכול להיות בעל דירה נאה השווה מיליונים. לא מדובר בקוריוז שולי, למעלה ממחצית ממקבלי הבטחת הכנסה הינם בעלי דירות – על פי מדדי הביטוח הלאומי כולם מוגדרים כעניים. סיפורי הכזבים של מדדי העוני מובילים את מדינת ישראל להשקיע מיליארדי שקלים בקצבאות מיותרות ופוגעים בראש ובראשונה בעניים האמיתיים שלא מקבלים מענה ראוי. בגליון 'השילוח' מס' 9 (לינק למטה, בהמשך התיאור) ניתח עמיעד כהן מנכ"ל קרן תקווה, את הטענות הנפוצות שנטענות בדיון זה, בדק את הסטטיסטיקות והמחקרים והציג תמונה שונה מהמקובל. כהמשך, מוצגת בפניכם שיחה זו העוסקת בנושא. עו"ד ג'וני גרין, מנכ"ל הפורום הישראלי למשפט וחירות, בשיחה עם עמיעד כהן, אודות תודעת העוני הכוזבת והדרכים לשינויה.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

לצפייה | לקריאת המאמר

ליאורה לויאן שוהה בשנים האחרונות בשבדיה בשליחות, והפכה לכותבת פופולרית אודות התרבות השבדית בכלל, וביחס לישראל בפרט. במאמרה "לאגום או מה שטוב לשבדים" מגיליון 18, מפרטת לויאן אודות הלך הרוח המקומי הייחודי אשר מאפשר כלכלה חזקה לצד גישה חברתית-סוציאלית ועל האתגרים שהוא יוצר לאורך זמן ולנוכח ההגירה המסיבית למדינה. עם פרוץ משבר הקורונה ולאור דרך ההתמודדות הייחודית בה נקטה שבדיה על המחירים הכרוכים בה, הפכה לויאן לכותבת מרתקת במיוחד המספקת חלון הצצה בזמן אמת לפערים העצומים בטיפול במשבר, ותובנות מסקרנות על הסיבות התרבותיות העומדות בבסיסם.

הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

להאזנה:   | לצפייה | לקריאת המאמר

ד"ר שגיא ברמק היה מורה בבית ספר, ותכנן להיות מורה לחיים. אבל כמו רוב המורים בישראל הוא עזב אחרי שנים ספורות. המאמר הראשון שכתב לכתב העת השילוח (לינק בהמשך התיאור) עסק בתחלואי מערכת החינוך ובקשר ביניהם לבין מעורבות היתר של המדינה בחינוך הילדים בישראל. במפגש זום פתוח לקהל מטעם 'השילוח', שוחח איתו צור ארליך על הבעיה, על הפתרון האפשרי, ועל השאלה איך היה נראה משבר הקורונה במערכת חינוך עם תחרות חופשית.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

להאזנה:   | לצפייה | לקריאת המאמר

האם כלכלת הבריאות היא ייחודית בשל העובדה שהיא עוסקת בשאלות של חיים ומוות? האם מערכת הבריאות המופרטת בארה"ב תרמה למשבר הרפואי הנוכחי? ומהי הדרך להבראת מערכת הבריאות הציבורית בישראל? הלל גרשוני, עמית מחקר בפורום קהלת, טוען במאמרו "רפואה חופשית" (לינק בהמשך התיאור) כי מערכת הבריאות הישראלית חייבת להתייעל ולהשתחרר משליטת המדינה. לשיטתו, תקציבים נוספים רק ייבלעו במנגנון הבירוקרטי המגושם. האם גרשוני דבק בעמדתו גם כשמגפה עולמית ומידבקת במיוחד קופצת לביקור? האם בימי הקורונה לא נחשפים יתרונותיה של הרפואה הציבורית הריכוזית בישראל? ומה בדבר הקריסה של מערכת הבריאות האמריקנית? ליאת נטוביץ קושיצקי, סגנית עורך 'השילוח', בשיחה עם הלל גרשוני מנסים לשפוך אור ולעשות סדר.
הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.

להאזנה:   | לצפייה | לקריאת המאמר

ליאורה לויאן שוהה בשנים האחרונות בשבדיה בשליחות, והפכה לכותבת פופולרית אודות התרבות השבדית בכלל, וביחס לישראל בפרט. במאמרה "לאגום או מה שטוב לשבדים" מגיליון 18, מפרטת לויאן אודות הלך הרוח המקומי הייחודי אשר מאפשר כלכלה חזקה לצד גישה חברתית-סוציאלית ועל האתגרים שהוא יוצר לאורך זמן ולנוכח ההגירה המסיבית למדינה. עם פרוץ משבר הקורונה ולאור דרך ההתמודדות הייחודית בה נקטה שבדיה על המחירים הכרוכים בה, הפכה לויאן לכותבת מרתקת במיוחד המספקת חלון הצצה בזמן אמת לפערים העצומים בטיפול במשבר, ותובנות מסקרנות על הסיבות התרבותיות העומדות בבסיסם.

הוקלט במסגרת סדרת השיחות 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון'.
אייקונים:
Icons made by Freepik from www.flaticon.com

עוד ב'השילוח'

אתגר ההיסטוריה העממית
עדה, לא גזע
מי ישמור על העבר שלנו?

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

שאלה לוֹהטה
אליעזר בן-יהודה
קרא עוד
קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *