דרך המלח

למה מטביעים לנו את האוכל במלח, לאן נעלמו הממלחות, מה עושה מלח לחילזון, מי מלח הארץ שזרה לנו מלח על הפצע, ואיך כל זה מתחרז עם אקטואליה

עִנְיָן שֶׁל טַעַם, אֲבָל מֵילָא:
גַּעֲגוּעַי לַמִּמְלָחָה.
אֵי-פַּעַם, כְּשֶׁבָּזַקְנוּ מֶלַח…
הַיּוֹם הֲרֵי שָׂמִים לְךָ

נָצִיב שֶׁל מֶלַח בַּצַּלַּחַת,
אֶת יַם הַמֶּלַח בַּמָּרָק,
וְכָל הַדָּם שֶׁלְּךָ בְּלַחַץ
כִּי מֶלַח דַּק בְּכָל מִזְרָק

וּמֶלַח לַח בְּכָל קַלַּחַת,
וְכָל דְּבַר מַאֲכָל מַצְמִיא
וּמְמַכֵּר אוֹתְךָ – הָלַךְ עַל
דְּיאֶטָה וְדִמּוּי עַצְמִי.

מְמֻלָּחִים זָרוּ מָלוּחַ
אֶל מְזוֹנֵנוּ בְּחַסְדָּם
וִידֵיהֶם לֹא דָּם מָלְאוּ אַךְ
וַדַּאי מָלְאוּ בְּלַחַץ דָּם.

בַּמּוּכָנִים, בַּדּוּכָנִים,
בַּמַּאֲפֶה וּבַמַּקְפִּיא
וּבַמִּטְבָּל
כְּבָר דָּאֲגוּ מִי לְהַכְנִיס
כַּמּוּת שֶׁל מֶלַח גְּדוֹלָה פִּי
חֲצִי מִילְיוֹן מֵהַנִּסְבָּל.

נַתְרָן בְּטוֹנוֹת לָן בַּטּוּנָה,
סָלָטִים שֶׁל נַתְרָן כְלוֹרִיד –
מִשְׁתֶּה מַלְחוּת קָרָאנוּ, שְׁתוּ נָא;
הִמְלַחְנוּ עַד לְאֵין מַפְרִיד.

כִּי אֶת הַמֶּלַח שֶׁהִפִּילוּ
יְדֵי שׁוֹטֶה אֶל הַתַּבְשִׁיל
כְּבָר לֹא נִמְשֶׁה מִשָּׁם אֲפִלּוּ
אִם אֶלֶף שַׁרְווּלִים נַפְשִׁיל.

דְּבָרִים כְּמוֹ מֶלַח יֵשׁ כְּמוֹ זֶבֶל:
שֶׁמֵּיטִיבִים רַק בְּקַמְצוּץ,
וְקַל לָתֵת מֵהֵם תּוֹסֶפֶת
אַךְ לְהַפְחִית – קָשֶׁה פִּצּוּץ.

לוּ רַק יָקוּם לָנוּ שָׁלִיחַ
שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּמוֹנִי סְתָם
אֶלָּא יָקִים אֶת אַל-מָלִיחַ,
כְּמוֹ שֶׁכְּבָר יֵשׁ אִרְגּוּן אַל-סַם.

הִנֵּה עַכְשָׁו בָּאַקְטוּאַלְיָה
נִקְרֵית לָנוּ דֻּגְמָה מִלְחִית:
אֵיךְ פֶּלֶג שֶׁל מִלְחֵי הָאָרֶץ
בְּצִ'יק מַקְדִּיחַ וּמַשְׁחִית

מַטְוֶה שֶׁל הֲבָנָה וְקֶשֶׁב
שֶׁהִתְרַקֵּם בְּמַאֲמָץ,
רַךְ וְחָשׂוּף יָצָא מִקֶּשֶׁת
הַקָּנְכִיָּה – וְבּוּם: הֻמַּס.

אֵיךְ יוֹן נַתְרָן וּפְּרִינְצִ'יפֶּסָּה
שֶׁלֹּא אִכְפַּת לָהּ לְשַׁקֵּר
בְּמֶלַח גַּס בָּאִים לַפֶּצַע
וְהוּא עַתָּה דּוֹקֵר.