המצאה נשכחת

התשובה והסליחה, האמון באדם שחטא והחליט לשנות את מעשיו, הם המצאה ישראלית עתיקה. איך קרה אם כן שהזירה הציבורית בישראל איבדה אותה לחלוטין?

הִכָּנְסוּ לְוִיקִיפֶּדְיָה אֶל הָעֵרֶךְ
"תַּגְלִיּוֹת וְהַמְצָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל"
וְתוּכְלוּ מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
לְהִתְפָּעֵל.

מֵהַצָּלָה וְעַד נוֹחוּת
מִנַּעַל סוֹרְס עַד נָנוֹ-חוּט,
מֵעַגְבַנְיַת הַדָּנִיאֵלָה
עַד הַדַּלְקָן וְסִיר הַפֶּלֶא,

הַדִּיסְקוֹן-כִּיס, מִשְׂחַק הַטָּאקִי והקוֹפַּקְסוֹן,
חֲדַר נִתּוּחַ בַּר-נִפּוּחַ לְזִירוֹת אָסוֹן,
מַעֲקָפִים בְּהַנְדָּסָה גֶּנֶטִית,
מִחְשׁוּב סְרִיגִי בְּדֶרֶךְ אִינְטֶרְנֶטִית,
רַב-בָּרִיחַ, גֶּשֶׁר הַגְּלִילִים,
מִגּוּן טִיסוֹת נוֹסְעִים מִפְּנֵי טִילִים,

דּוּד הַשֶּׁמֶשׁ, הַטַּפְטֶפֶת,
הַתַּעֲשִׂיָּה בְּתֵפֶן
וּפְתִיתִים, מֵעֵין מַזְכֶּרֶת מָן,
וַאֲפִילוּ לוֹגִיקַת הַזְּמַן,

וְזֶה גָּדוֹל, וְזֶה מַבְרִיק,
וְזֶה מְעַט מִזְּעֵיר;
אַךְ יֵשׁ עוֹד הַמְצָאָה עִבְרִית
גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה מִזֶּה,
שֶׁנְּבִיאִים קְדוּמִים פִּתְּחוּהָ
וְתַנָּאִים זְקֵנִים נִתְּחוּ
וּמְהַנְדְּסֵי חָכְמָה רִתְּכוּהָ,
הִיא רֶה-הִגְדִּירָה תְּחוּם –

וְהִיא הַיְּכֹלֶת הַמּוּכַחַת לַהֲפֹךְ
אֶת פְּנֵי הַזְּמַן סִיבוּב מְלוֹא צַוָּאר,
לָקַחַת לְאָחוֹר אֶת הֶעָתִיד-לָבוֹא
וּלְתַקֵּן אִתּוֹ אֶת הֶעָבָר,

הַיְּכֹלֶת לַהֲפֹךְ גַּם זְמַן גַּם לֵב
בַּחֲרָטָה וְקַבָּלָה וּבְלִי מַגְלֵב:
הַהַמְצָאָה הַחַדְשָׁנִית הַחֲשׁוּבָה
שֶׁל הַסְּלִיחָה וְהַתְּשׁוּבָה.

הַהַמְצָאָה הַחַדְשָׁנִית מִזְּמַן עַתִּיק
אֲשֶׁר הִפְרִידָה בֵּין הָאִישׁ לְבֵין הַתִּיק
שֶׁהוּא סוֹחֵב, וְהִקְנְתָה לוֹ טֶכְנִיקָה
נָקִי וְקַל שׁוּב לְהַתְחִיל אִם הִתְנַקָּה.

מַהְפֵּכָה – גַּם פִיזִיקָלִית,
גַּם מוּשָׂגִית, גַּם מוּסָרִית,
עוֹקֶרֶת סַף, שׁוֹבֶרֶת סְקָאלוֹת
וּמְשַׁבֶּשֶׁת כָּל תַּסְרִיט.

וְאָנוּ שׁוּעָלֵי הָאַקְטוּאַלְיָה,
צְבוֹעֵי הַבַּר וְעַכְבְּרֵי הַחֲדָשׁוֹת,
מִתְפַּעֲלִים מֵהַסְּגֻלּוֹת שֶׁלָּהּ עַד וּוָאלָה
כְּשֶׁהִיא הוֹדֶפֶת מִגַּבֵּנוּ אֶת הַשּׁוֹט –

אֲבָל דָּנִים אוֹתָהּ לְשִּׁכָּחוֹן מֻחְלָט
כְּשֶׁהִיא צְרִיכָה לָחוּל עַל הַזּוּלַת.