להרחיק את העזתים – הכרח אסטרטגי
אם ישראל רוצה להשיב לעצמה את ההרתעה (והיא חייבת), ואם היא רוצה להבטיח שלעולם לא עוד – הגירה רחבה ותוכנית קליטה בעולם היא הכרח ישראל
במותם ציוו לנו את הלגיטימיות
במערב בן זמננו, וגם בישראל, רוֹוֵח מוסר לחימה מפוקפק המשלב פסיביות חסרת אחריות עם אלימות חסרת גבולות. חיים ומוות ביד המיתוס הנוצרי בסבבים הקודמים ברצועת
Their Legacy is Legitimacy- English summary
In this 2021 essay from the 24th issue of HaShiloach, Dr. Elad Lisson describes the bizarre, dysfunctional, and ultimately dangerous standards of legitimacy in the
Maneuver Warfare is the Key to Israeli Victory- English summary
In this 2021 HaShiloach essay, Dr. Omer Dostri, dispels the widely held assumption that successful counterinsurgencies cannot be decisively defeated on the battlefield, and must
נעורות נגד נאורות: הפרוגרסיביות ומדעי הטבע
ההסתייגות של הפרוגרסיבים ממדעי הטבע, ובעיקר מהמחקר של טבע האדם, מובילה לעיתים לפגיעה במחקר ולתופעות אבסורדיות – אך היא ממשיכה מסורת פילוסופית מכובדת של הומניזם
מנהיגות למען האומה ומכוחה
בתשתית הציונות ומדינת היהודים עומדת 'שליחות', תפיסת-מדינה שהתווה הרצל, ולא 'אמנה חברתית' אזרחית. ברירת-העומק הזאת היא גרעין המחלוקת החוקתית המערערת אותנו. ישראל הליברלית מבקשת להתנתק
יהודית, דמוקרטית, ולכן מאפשרת הפרדה
סובלנות להפרדה מגדרית היא מימוש ראוי לערכיה של ישראל כמדינה דמוקרטית, וראיית הפרדה כזו כמתבקשת לעיתים היא מימוש של ערכיה כמדינה יהודית. העמדה הדוגמטית של
גן העדן הקַמְבְּרִיוֹני
כמו עובר המתרקם אל אדם מלוא-קומה, כך המין האנושי התפתח מתוך בריאה שראשיתה תוהו ובוהו והשלמתה בבחירת אברהם. קריאה מחודשת בפרקי בראשית, לאור מסורות ספר
הכרוניקה, סתיו 2023
שלושה פסקי דין מהדהדים פרסם בית המשפט העליון של ארה"ב בסוף יוני, ממש לפני שהתפזר לפגרת הקיץ הקבועה שלו. שלושה פסקי דין שעוררו התלהבות רבה
מיתוס הדמוקרטיה החלולה
תזה אופנתית קובעת כי הדמוקרטיה הישראלית היא הקורבן הבא של רודנות מזן חדש. כדי לתקן את נזקי ההפרזה והתבהלה, אין ברירה אלא לחזור למושכלות היסוד
קוּם הַזְּמָן וּלְבַשׁ עֲדָנֶיךָ
מסה על משמעות הזמן ועל שני אופנים להיות בו, ועל מקומם של העבר והעתיד בהווה שלנו – בעקבות דמויותיהם של עשיו ויעקב ובעזרתם של פילוסופים
מענה שמרני למשבר האקלים
בתגובה למאמרים ולתגובות בענייני אנרגיה ואקלים בגיליון 31 במתוכנן או במקרה, הגיליון האחרון עסק בהרחבה בסוגיית האקלים. את מרבית דברינו כתבנו שם, ואנו שוקדים
האם אנו בפני משבר?
בתגובה ל"התרופה הגרועה מהחולי", מאת יונתן דובי, גיליון 29 ידידיה סינקלר ואהרן אריאל לביא אבחון המחלה הוא השלב הראשון בפיתוח התרופה סוגיית משבר האקלים
הלב והעורקים: חזון אסטרטגי לישראל כמדינת מרכז
תפיסת הביטחון של ישראל לכודה בין שתי גישות ותיקות שאין ביכולתן להבטיח את קיומה העתידי. הפתרון טמון באימוץ גישה אסטרטגית חדשה, שיסודה בהפיכת ישראל למרכזה
רגע ההתגלות של הרצל
חזונו של הרצל היה חזון יהודי יותר מאשר מערבי, ומקור ההנעה אליו היה מאורע המזכיר התגלות. מחולל המדינה עדיין זקוק לגאולה ממסלפי דמותו לפני יותר
פולמוס הטרנס
בתגובה ל"הטרנס ומעבר לו", מאת זאב שביידל, גיליון 32 טל קרויטורו במלכודת המגדריזם כתיבה עניינית על נושא הטרנסג'נדר דורשת בימינו אומץ רב. במאמרו של זאב
כשהדת מבשרת את שקיעת האדם
עליונותו של האדם והחופש שלו ליצור ולשגשג עמדו בטבורה של האמונה היהודית, עד שנדחקה אל מחוזות הדת הכנועה בימי הביניים. שקיעת המודרניות והציונות מעוררת את
חיֵי פא"י: אפשרות היסטורית לחרדיות עכשווית
תנועת פועלי אגודת ישראל הציעה מודל של חרדיות ארץ-ישראלית מודרנית, עובדת ומתיישבת – ועל הדרך, גם מודל למפלגת פועלים לא מעמדית. גם לאחר שהתפוגגה, נראה
הפיל שבלשכת הגיוס
סוגיית השוויון בנטל הגיוס היא סוגיה ציבורית מובהקת שצריכה להתלבן במערכת הפוליטית. התערבותו של בג"ץ יצרה תגובת שרשרת הרסנית שאנו עדיין בתוכה חוק הגיוס, שאפשר
התייסרות, מזוכיזם וכפרה: בין חז"ל למערב
רגשות אשם מובילים כיום את המערב לתפיסות מזוכיסטיות המסכנות את קיום האנושות. חז"ל הציעו גישות שונות לשאלת האשמה וההיטהרות, אך גם אלה מהם שחיבבו את
The Case for Israel's Judicial Reform
When it comes to the explosive debate surrounding the legal-reform package currently being advanced in Israel’s Knesset (the Israeli Parliament), the public has generally been
הרפורמה במערכת המשפט: כתב הגנה
שיח הגון ומדויק על הרפורמה במערכת המשפט דורש ראייה נכוחה של כשלי המצב הקיים, והכרה בתשתית התאורטית, המוסרית והעובדתית הענפה העומדת בבסיס השינויים המוצעים בשיח
"אתונה לעומת ירושלים"? בחינה מחודשת של דוֹגמה מודרנית
החתירה לבסס פילוסופיה אוניברסלית ואובייקטיבית התנפצה אל חומות המציאות, והולידה גישה רלטיביסטית שנואשה מהאמת. "רציונליות מעורבת" מציעה חלופה שלפיה חתירה לאמת מתאפשרת רק מתוך הקשר
להיוולד על האדמה ולא על המדרכה
החופש המוחלט של הפרט, ושחרור המוסר מכבלי האמונה, הדת, החברה והמסורת, היו חלומם של חלוצי המודרניות, והם המובן-מאליו של זמננו. באמצע המאה ה-19 הבין פיודור