השורש הנעלם / אביחי צור

השורש הנעלם

פרדוקס הידיעה והבחירה במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין

אביחי צור

מכללת הרצוג ותבונות, 2022 | 1,507 עמ'

בעולמם של ספרי מחשבת ישראל ישנה תופעה מצויה, שמעולם הולידה בי תסכול מסוים. אדם סורק את הכותרים שעל המדף – הפיזי או האלקטרוני – וממנו ניבטות אליו שלל כותרות מרשימות כלליות הנוגעות בסוגיות יסודיות, כלליות, קיומיות ואף חברתיות ופוליטיות, המבטיחות לכאורה טיפול מקיף בעניין הרה גורל. אך משהוא אוחז בספר הוא מגלה – לרוב מכותרת המשנה, אך לעיתים רק מתוכן העניינים – שבעצם מדובר במחקר נקודתי ומצומצם על הוגה או על חיבור מסוים, בסגנון של עבודת דוקטורט (כי אכן, רבים מכותרים אלה הם עיבוד של דוקטורט לכדי ספר). תמיד חשתי שיש כאן איזו זעיר-הונאה. אדם מרים בהתרגשות ספר בחושבו שסוף סוף מצא חיבור שיפרוס בפניו נושא היקר לליבו, והוא מגלה – שוב – שמדובר בעוד שפיץ של קומקום.

ובכן, ספרו של אביחי צור הוא ההפך מכך. הספר מציג עצמו כחיבור המוקדש לנושא מסוים – שאלת הבחירה האנושית – במסגרת הגותו של הוגה מסוים – ר' צדוק מלובלין; קרי מחקר נקודתי למשעי. בפועל החיבור העצום הזה – 1,500 עמ' על פני ג' כרכים – רחב לא רק בהיקפו אלא גם בנושאים המטופלים בו, באורח יוצא דופן. ר' צדוק הוא החוט המקשר של החיבור, והנושאים המטופלים בו נידונים דרך משנתו. אך דיונים אלה חורגים בהרבה מנושא הבחירה לבדה ומתפרסים על סוגיות יסוד רבות דוגמת התשובה, בעיית הרוע, משיחיות, אנטינומיזם ושאלות קיומיות מודרניות; וכל אחד מהנושאים הללו נסקר בהיקף רחב ותוך התייחסות להוגים רבים ומגוונים כהקדמה לשיטתו של ר' צדוק או בהשוואה אליה. הפרק הראשון, "ידיעה ובחירה בפילוסופיה, בדתות וביהדות", מחזיק לבדו מאה עמודים וכולל סקירה של הוגים יהודים מחז"ל, דרך ימי הביניים ועד העת המודרנית, והצגה של שלל פרספקטיבות פילוסופיות קבליות וחסידיות. דיונים אלו לא נגמרים בר' צדוק, אלא ממשיכים הלאה ליישום של הרעיונות הנידונים בהם לשאלות בנות זמננו, דוגמת היחס התאולוגי לשואה, לעולם הפוסט-מודרני ולנצרות.

חיבור זה הוא מרובה המחזיק את המרובה, ובמידת מה הדבר בעוכריו, שכן בדומה לתופעה שבה פתחתי – רק במהופך – מי שיתקל בספר זה על המדף עלול לקבל רושם מוטעה לגבי רוחב והיקף התוכן שהוא עשוי למצוא בו. כמות החומר אף יוצרת את הסכנה שהקורא ילך בו לאיבוד. המחבר מודע לכך, וכמענה לדבָר הוא כולל במבוא מעין הדרכה לקריאה בספר, שבה הוא ממליץ לאו דווקא לקרוא את החיבור כסדר, אלא לברור פרקים מתוכו, על פי עניינם, לאחר עיון בכמה פרקים מסוימים שיש בהם מבוא חיוני. ועדיין, ייתכן שמוטב היה לו הציע המחבר את מרכולתו גם במסגור אחר; בחיבורים כלליים על נושאים כלליים, בלי תלות בעיסוקו בהוגה מסוים דווקא (המכתיב במידה רבה גם את אופי וסדר הדיון הכללי), על מנת שיהא גם מנת חלקם של מי שאינם מתעניינים בר' צדוק דווקא.