ההיסטוריה הכי קצרה של סין / לינדה ג'יווין

ההיסטוריה הכי קצרה של סין

לינדה ג'יווין

מאנגלית: תום דולב

הקיפוד והשועל, 2022 | 288 עמ'

משימה קשה במיוחד עמסה על כתפיה מחברת הספר שלפנינו, ואולי אף יומרנית – לספר את ההיסטוריה הכי קצרה של סין. מודבר אכן בקיצור מיוחד, שכן הספר שלפנינו מקדיש פחות משלוש מאות עמודים לאומה בת יותר משלושת אלפים שנה. לצורך השוואה, שני ספרים שיצאו בשנים האחרונות בעברית וניסו לתחום גם הם היסטוריה של אומה בעלת שיעור קומה היסטורי כזה, 'תולדות היהודים' של עשהאל אבלמן ו'ההיסטוריה של היהודים' של פול ג'ונסון, נזקקו כל אחד ליותר משש מאות עמודים. האם הצליחה ג'יווין  לעמוד באתגר שהציבה לעצמה?

למרבה האכזבה הצפויה, התשובה בעיקרה שלילית. אומנם הספר עושה סדר במעברי השושלות ושיטות השלטון בהיסטוריה הסינית, בתיבול סיפורים ואנקדוטות משעשעות או מפתיעות, אך את ההיסטוריה – אין הוא מצליח לספר.

היסטוריה אינה רק רצף של עובדות. חלק מהותי בה הוא שזירתן של העובדות לסיפור, מציאת מהלך של משמעות בהתגלגלות האירועים, או למצער חישולן בשרשרת בעלת כוח הסברי שיחד עם חשיפת האירועים שהתרחשו בימים עברו מארגן אותם במבנה קוהרנטי.

נדבך מהותי זה חסר כמעט כליל ב'ההיסטוריה הכי קצרה של סין'. סיפורים ושנים חולפים בו ביעף, אך אלמנט מחבר או מקשר של ממש אין. בכך, הופך יוצא הספר מתחום ההיסטוריה ומתגלה יותר ככרוניקה של סין. ואם זו הסוגה, אולי ניתן לכתוב אף קצרה ממנה.