ג'וני שב משדה הקרב / דלטון טרמבו

ג'וני שב משדה הקרב

דלטון טרמבו

מאנגלית: יותם בנשלום

אחוזת בית, 2022 | 232 עמ'

כותרת ספרו של דלטון טרמבו מטעה במקצת, שכן חסר סימן שאלה בסופה. על כל הספר מרחפת השאלה האם ג'וני אכן שב משדה הקרב, או ליתר דיוק, האם מה ששב משדה הקרב הוא עדיין ג'וני. הסיפור, שנכתב ב-1938 בהשראת מעשה שהיה במלחמת העולם הראשונה וזוכה כעת לתרגום מחודש לעברית, מתרחש כולו בבית חולים שבו שוכב ג'וני, חייל אמריקני שנפצע אנושות בשוחות האירופיות. ג'וני איבד חלקים ניכרים מגופו ועל כן גם אינו יכול לתקשר עם סביבתו. כיוון שכך, עיקר הספר מתרחש בתודעתו של ג'וני, המבין אט אט את מצבו ומגיע לידי כך שהוא שואל את נפשו למות.

סיפורו של ג'וני מכמיר לב, והדרך שבה אנו נחשפים שלב אחרי שלב למצבו הקשה, ובמקביל לומדים עוד ועוד על חייו טרם הפציעה, מבליטה לעינינו את הטרגיות הרוחשת כל העת במציאות. בכך יש חשיבות רבה, שכן דומה שקל לנו מדי לשכוח דווקא את אלה ששרדו מאימת הקרב אך חזרו מצולקים בגופם ובנשמתם עד כדי כך שעולה השאלה אם אכן שבו. ואף כי חלה התעוררות לנושא זה לאחרונה, אותם לוחמים ואזרחים פגועים עדיין אינם זוכים להכרה המגיעה להם. אפשר אולי לתלות את האשמה במונחים עצמם, שכן המילים "קשה" או "אנוש" הן סטריליות למדי; הסרת המסווה מעל פני המילים הללו, הנעשית בספר הזה, היא לפיכך חיונית.

סיפורו של ג'וני מעלה שאלה קשה לגבי מחיר המלחמה. האומנם אנו מבינים אותו? האם ניתן לאפשר, ואף לחייב, בני אדם להתגייס ולהילחם תוך חשיפתם לאפשרות של פציעה חמורה שלעיתים, כעולה מהספר, יכולה להיות חמורה אף ממוות?

השאלה קשה ונוקבת, והיא עולה בכמה רמות על התשובה החד-משמעית "לא" שהספר נותן לה. טרמבו מסיק, ומסקנה זו אף מופיעה בספר בסגנון מניפסטי, שאין שום מחיר המצדיק פגיעה כזו, ושמדובר בהונאה ואף בניצול של האנשים הפשוטים התמימים בידי בעלי הכוח והשררה שלעולם אינם עומדים בקו החזית ואינם מוכנים לשלם את המחיר שהם תובעים מאחרים.

תשובה זו, אולי יש לה מקום לגבי מקומו ומצבו של ג'וני, שנפצע בקרב שלא הבין ושלא היה לו בו חלק אמיתי, בהיותו אמריקני על אדמת אירופה במלחמה שעד היום לא תמיד ברור מה היא נועדה להשיג. אך האם אפשר היה לענות כך אם ג'וני היה נפצע במערכה נגד גרמניה במלחמת העולם השנייה? האם ניתן לענות זאת לגבי חיילים שנפצעים במלחמת הגנה על בתיהם ומשפחותיהם?

תשובתו של טרמבו נראית נחרצת מדי, אך דחיית תשובתו אינה פוטרת אותנו מן השאלה. המחיר אכן כבד מנשוא, ורק מטרה נעלה או מחיר כבד ממנו יכולים להצדיקו. לצערי, נראה שבמקרה של מדינת ישראל כיום – שתי ההצדקות תקפות.