המנטליות האנטי-קפיטליסטית / לודוויג פון-מיזס

המנטליות האנטי-קפיטליסטית

לודוויג פון-מיזס

מאנגלית: אורי רדלר

סלע מאיר, 2023 |  140 עמ'

ביקור בחנות ספרים מלמד שאנחנו נמצאים בעיצומה של התעוררות של כתיבה אנטי-קפיטליסטית. על מדפי התצוגה העליונים נחים כותרים כמו "ריאליזם קפיטליסטי: האם אין אפשרות אחרת?" מאת מרק פישר, "קיצור תולדות השוויון" של תומא פיקטי ו"כלכלת משימה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם" מאת מריאנה מצוקטו. כמה בתי קפה ירושלמיים החלו להציע למכירה ספרים מהוצאת רדיקל, כגון הספר "פחות זה יותר" המציע חזון של איזון כלכלי משוחרר מ"מעגל ההרס" של השיטה הקפיטליסטית.

בעיתוי די מוצלח, אם כן, בחרה הוצאת סלע מאיר להגיש את "המנטליות האנטי-קפיטליסטית", הספרון הקצר של לודוויג פון-מיזס המבקש להסביר את המניעים הפסיכולוגיים והאינטלקטואליים לאיבה הרווחת כלפי השיטה הכלכלית שבה אנו, ושאר העולם הראשון, מתנהלים.

הספר ראה אור לראשונה ב-1956, אך הוא רלוונטי כיום בדיוק כשם שהיה אז. המנטליות האנטי-קפיטליסטית הייתה רווחת לפני כשבעים שנה כשם שהיא רווחת היום, ומיזס, מכתיבתו, נשמע כמי שעמד בדד מולה אז, כשם שספרו ניצב כיום בדד מול שלל הוצאות וכותרים אנטי-קפיטליסטיים.

זה מצב מתסכל, והתסכול הזה מורגש בכתיבה של מיזס. הנקודות הבעייתיות ביותר בספר הן אלו שבהן מיזס עורך ניתוח פסיכואנליטי זריז למאמינים בסוציאליזם וטוען שהם "אינם מבקשים סוציאליזם משום שהם יודעים כי הסוציאליזם ישפר את מצבם … הם סוציאליסטים משום שהתעוורו בגלל בורות ושנאה" (עמ' 62–63). בנקודה אחרת מקדיש מיזס כמה עמודים לניתוח ספרי הבלשים שצברו תאוצה באותה תקופה, וסיפרו לעיתים קרובות על בלש פיקח המצליח להוכיח שאדם כלשהו, מכובד ובעל מוניטין וממון, אינו אלא נוכל שהצליח להתל בסובבים אותו. ספרים אלה, טוען מיזס, זכו לפופולריות רבה בקרב אנשים מתוסכלים שלא הגיעו למעמד החברתי או המקצועי הראוי להם לדעתם, ונהנים מסיפורי הבלשים כמעין פנטזיית נקמה במתחריהם המצליחים יותר.

נקודות אלו אינן שגויות בהכרח, אבל הן כתובות בסגנון שירחיק את רוב אלה שאינם מזדהים מלכתחילה עם עמדותיו של מיזס, ומשום שבלהט הביקורת, הן מסתכנות בהשטחת התופעה שמיזס מבקש להסביר.

לצד זאת, למיזס יש יכולת נדירה להבחין בניצניהן של תופעות חברתיות שמעטים מאוד זיהו בזמנו. תפיסה סוציאליסטית, על פי מיזס, כרוכה תמיד בהתנגדות לחופש, ולא רק חופש כלכלי. כך למשל מתאר מיזס כיצד שליטתם של בעלי עמדות שמאל ושמאל-כלכלי בתחומי התרבות יוצרת שיח קנאי שמוביליו "רגישים יותר מאשר המלכים והרודנים של ימים עברו. הם לא נהנים מבדיחות. רגישותם פוגעת בסאטירה, בקומדיה … ודנה את הסרטים לעקרות. … החושבים העצמאיים הבודדים שיש להם אומץ לפקפק בדוֹגמות הללו כמעט ומוצאים אל מחוץ לחוק … אורתודוכסיה בלתי-סובלנית של אסכולות 'לא-אורתודוכסיות' שולטת בזירה" (עמ' 76–78).

"המנטליות האנטי-קפיטליסטית" מספק הצצה לצד ה"קליל" יותר של הגותו של מיזס. הוא חושף את הקורא להבחנות הכואבות של איש מבריק שחי בחברה שהתמסרה בהדרגה לאופנות אינטלקטואליות שהיו בעיניו חסרות היגיון ובלתי-מוסריות; והוא מראה לקורא כיצד מצב עניינים זה השפיע על כתיבתו של מיזס, ולא תמיד לטובה.