אוי לנו מחמאס, אבוי לנו מהרשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית מממנת ומקדמת טרור, נלחמת בו ברפיון ולמראית עין, חלשה בדעת הקהל שלה ועלולה בכל רגע ליפול בידי חמאס או גורמים קיצוניים. הניסיון הבין-לאומי לנצל את המלחמה בעזה לשם חיזוק הרשות והמלכתה שם חייב להיבלם

מאז הטבח בשמחת תורה, מנהיגי מדינות המערב הבולטות מביעים תמיכה בישראל ובמלחמתה נגד חמאס. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ראשי ממשלות בריטניה ואיטליה וקנצלר גרמניה הגיעו לארץ כאות הזדהות. כולם מבינים שחמאס הוא ארגון טרור רצחני, בדומה לדאעש ואל־קאעידה, ושישראל אינה יכולה להשלים עם קיומו. אך בד בבד, ידידי ישראל אלה מתעקשים שחמאס אינו מייצג את הציבור הפלסטיני ומדגישים את מחויבותם לפתרון שתי המדינות.

בנאום מהחדר הסגלגל אמר הנשיא ביידן כי "אסור לוותר על השלום. אסור לוותר על פתרון שתי המדינות". ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, נפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית והדגיש את מחויבותו למדינה פלסטינית. ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, נועדה גם היא עם אבו־מאזן בקהיר והצהירה שהרשות הפלסטינית היא "הנציגה הלגיטימית של העם הפלסטיני". בעיצומה של מלחמת החורמה נגד חמאס, אנו עדים לשיקום תדמיתה של הרשות הפלסטינית והחזרתה לקדמת הבמה המדינית. לא מן הנמנע שלאחר הקרבות ישראל תתמודד עם גל לחץ מחודש לקדם מדינת אש"ף בשטחי יהודה, שומרון ועזה. אסור לנו ליפול למלכודת הזאת ולקבל את הדיכוטומיה של חמאס רע מול רשות פלסטינית מתונה.

לעומת הגינויים הרפים מצד פת"ח, הארגון הדומיננטי ברשות הפלסטינית, לאוזני המערב, בערבית ממשיכה התנועה להסית לרצוח ישראלים. כפי שארגון ממר"י חשף, הוועדה המרכזית של הפת"ח פרסמה הצהרה המשבחת את "צבאות הגבורה… המגינים על… הגדה המערבית ועזה", וקראה "להסלים את העימות עם הכובש". ב־14 באוקטובר, בכיר הארגון, עבאס זאכי, בריאיון משותף עם איש חמאס בערוץ לבנוני, הבטיח "לרוצץ את גולגולות היהודים", וקיווה לראות פיגועים דומים ביהודה ושומרון. מזכיר הארגון בלבנון, פתחי אבו אל־ארדט, התפעל מגילויי "האחדות הפלסטינית" והדגיש כי "עמדתנו הבלתי מעורערת היא שכל נשקנו מופנה לאויב הציוני".

אמירות אלו אינן רטוריקה זולה והתרברבות שנועדו להמון הפלסטיני. הרשות הפלסטינית מקצה כ־300 מיליון דולר בשנה עבור מחבלים, "שהידים", ומשפחותיהם. התמיכה הכספית של הרש"פ במחבלים מהווה כשבעה אחוזים מתקציבה, ויותר מחמישית מהסיוע הבינלאומי שמגיע אליה. התשלומים אינם מוגבלים לרוצחים שהם אנשי הרשות ופת"ח; קרוב לוודאי שיגיעו גם למבצעי מסע הרצח בשמחת תורה ולבני משפחותיהם. הרשות מתגמלת מחבלים במגוון דרכים נוספות, כגון העדפה בהעסקת אסירים משוחררים בעמדות רשמיות והעלאתם על נס כדמויות לחיקוי.

הרשות הפלסטינית מקדמת ומקדשת מלחמה אידיאולוגית במדינת ישראל ובציונות. היא מנחילה מלחמה זו לציבור הפלסטיני דרך מערכת החינוך, מוסדות דתיים והתקשורת הרשמית. לפי הנרטיב הפלסטיני, המשותף לכל הפלגים הפוליטיים, היהודים אינם עם, אלא רק קבוצה דתית שזייפה את זיקתה לארץ ישראל ומעולם לא ניהלה מדינה ריבונית בפלסטין. אמנת אש"ף, שמעולם לא תוקנה, קובעת: "טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלסטין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית. היהדות, כדת שמיימית (היינו של התגלות), אינה לאומיות בעלת מציאות עצמית, וכמו כן אין היהודים עם אחד, שלו אישיותו העצמית, אלא הם אזרחים במדינות שבהן הם מצויים". רק לפני חודש, אבו־מאזן, בנאום בכנס הפת"ח, פמפם תיאוריה חסרת בסיס שלפיה יהודים אשכנזים הם בכלל צאצאים של שבט טורקי שהתגייר בימי הביניים. עוד אמר כי האנטישמיות, ובכללה השואה הנאצית, הייתה תוצאה של התנהגות נצלנית של היהודים, כגון הלוואה בריבית.

ההצעה להעניק את עזה על מגש כסף לרשות הפלסטינית מתעלמת מהנסיבות שהביאו את חמאס לשלטון לכתחילה. כאשר ישראל פינתה את היישובים היהודיים מרצועת עזה, היא מסרה את המפתחות לרשות הפלסטינית. כידוע, ב-2006, בלחץ הנשיא האמריקני דאז ג'ורג' וו' בוש, הרשות הפלסטינית קיימה בחירות. חמאס זכה ברוב הקולות, וב-2007 היריבות בין פת"ח לחמאס התלקחה לכדי מלחמת אזרחים. לאחר כמה שבועות של מאבק, חמאס הצליח לגרש את הרשות הפלסטינית מהרצועה, לא לפני שאנשיו זרקו פעילי פת"ח מראש מגדלי עזה. במאי 2021, אבו-מאזן דחה קיום בחירות, הראשונות מזה 17 שנה, מתוך פחד משידור חוזר של ניצחון החמאס. ראשי שירותי הביטחון הישראליים, הירדניים והמצריים נועדו עם עם אבו-מאזן להתריע על ניצחון חמאס בבחירות. גם בסקרים הכי מעודכנים מיולי 2023, רוב הנשאלים בעזה, יהודה ושומרון ומזרחי ירושלים הביעו תמיכה בחמאס. אם כך, אין סיבה לחשוב שהרשות הפלסטינית תצליח למנוע השתלטות חזרה של חמאס או ארגון קיצוני אחר.

חמאס הוא ארגון אחד, אבל הוא משקף ומבטא תפיסת עולם הרווחת בציבור הפלסטיני שמחוצה לה. משתתפי טבח שמחת תורה לא היו רק מחבלים "רשמיים" של חמאס, אלא המון עזתי שהצרף בגל הביזה והרצח. מצלמות אבטחה מקיבוץ בארי מראים אזרחים עזתים נכנסים לקיבוץ כדי לבזוז ולשרוף. אזרחים ישראלים רבים נשבו בידי עזתים "מן השורה". בכיר חמאס צלאח ערורי הודה בראיון לרשת אל-ג'זירה שאזרחי עזה לקחו חלק פעיל בפרעות. דוגמה ברורה ומחרידה היא אותה שיחת טלפון של המחבל המתגאה באוזני הוריו שהוא רצח עשרה במו ידיו. הוריו, מדושני נחת, בירכו אותו בשם האל.

גם היום, צה"ל וכוחות הביטחון פועלים נגד חמאס ביהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית לא מצליחה למנוע התעצמות של חמאס בשטחה. על המעט שהיא כן עושה, בלחץ ישראלי ובינלאומי, היא סופגת ביקורת קשה מהציבור הפלסטיני. חלקים נרחבים בציבור זה רואים ברשות משת"פית של ישראל, כמו גם גוף מושחת ורודני. בכלל לא ברור מה עתידה של הרשות אחרי לכתו של אבו-מאזן בן ה-87. מתוך כך אין סיבה להאמין שהרשות הפלסטינית תרצה או תצליח למנוע הפיכה שנייה של גורמי אסלאם קיצוני.

לפני כשלושה שבועות, עם ישראל קיבל תזכורת מדממת לכך שהמאבק שלו על מדינה יהודית ועל ארץ ישראל לא תם. אסור לנו להשלות את עצמנו שהרצחנות והשנאה מוגבלות לחמאס בלבד. הרשות הפלסטינית אינה פרטנר לשלום ואינה גורם מתון. במשך עשורים, בכיריה ומוסדותיה מחנכים צעירים פלסטינים ל"התנגדות", מסיתים לפיגועים ומתגמלים מחבלים. הציבור הפלסטיני מואס ברשות. אין לצפות ממנו להילחם בכוחות הרצחניים והקיצוניים בקרבו, גם לו היה חפץ בכך. חלילה לנו להחליף מדינת חמאסטן בפת"חסטן. המשך קיומנו בארץ דורש מאיתנו להקים קיר ברזל נגד כל אויבינו.

עו"ד אברהם (ראסל) של"ו הוא חוקר במחלקה המשפטית של פורום קהלת.

photo credit: Roman Yanushevsky