הספר האדום / אייל פרופר

הספר האדום

המדריך לסין העכשווית

עורך: אייל פרופר

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וידיעות ספרים, 2022 | 296 עמ'

השאלה הסינית מטרידה את המערב. בעידן הגלובלי החדש, האומה שהייתה לאורך ההיסטוריה כתם מטושטש בזווית העין של העולם המערבי נהפכת לגורם משמעותי הדורש יחס, תשומת לב ובעיקר – הבנה מעמיקה. לאור זאת הולכים ומתרבים הכתיבה והמחקר על סין (גם כאן ב'השילוח').

כחלק ממהלך זה, המכון למחקרי ביטחון לאומי הקים תוכנית מחקר למדיניות ישראל בנושא סין, ו'הספר האדום' הוא אחת מתוצאותיו.

אנשי המכון השכילו לראות שסין גדולה ומורכבת מכדי שיוכל אדם אחד להציג את כל פניה, ועל כן הספר שיצרו הוא אסופת מאמרים מאת מחברים שונים (רובם אקדמאים חוקרי סין, אבל ישנם חריגים). בכך יש כמובן יתרון גדול, משום שכל כותב עוסק בתחום המומחיות הספציפי שלו, ובו בלבד. החסרונות שבדבר הם החזרתיות הנוצרת לעיתים בין מאמרים, ומנגד הופעת מונחים ומושגים שלעיתים יוסברו רק במאמר מאוחר יותר. דומה לעיתים שעורך הספר התקשה להכריע אם זהו ספר לקריאה רציפה, או ילקוט מאמרים עצמאיים.

הספר אכן מקיף מאוד ועוסק הן בענייני הפנים ובהבנת המשטר והשלטון הסיני, הן ביחסי החוץ והקשרים שבין סין לעולם בכלל ולישראל בפרט. יש בו מאמרים על הכלכלה הסינית, המפלגה הקומוניסטית, מבנה המשטר, מערכת החינוך, המיעוטים בסין, יוזמת החגורה והדרך (שפרופ' יצחק שיחור מתאר, באופן מפתיע ומעורר מחשבה, כ"יוזמה מדומה" וכפעולת יחצנות בלבד) והיחס לדתות. הדיון בנושאים, רובם ככולם, נעשה במקצועיות רבה, ומנסה לתת תמונה רחבה אך גם חדה וברורה ככל הניתן של התחום שבו הוא עוסק בהקשר הסיני. ברם, בהינתן שאורך המאמר הממוצע הוא כ-12 עמודים בלבד, ברי שהוא לא יכול להיות ממצה. המאמרים הם תשתית ידע ראויה ורחבה לאדם הפשוט, שתאפשר גם לקורא הסקרן להמשיך ולהרחיב את ידיעותיו בנושאים השונים.

לכל אורך הספר חוזר עניין הדגש הרב ששמה המפלגה הקומוניסטית על היציבות החברתית במדינה, וכיצד, לפחות מאז מות מאו, הרצון לשמור על יציבות זו מוביל את החלטות המפלגה. אלא שברי לכול שמה שמעניין את הממשל הסיני אינו היציבות החברתית במובן השמרני של המילה, הווה אומר יציבות שנועדה לשמר את חייו וביטחונו ויכולתו של האזרח לחיות "חיים טובים", אלא יציבות חברתית שתאפשר יציבות שלטונית, לטובתם של אנשי השלטון. תיאור מתן פריווילגיות מרחיקות לכת לאזרחים העירוניים שאת תמיכתם צריך לרכוש, על חשבון האזרחים הכפריים שכבר רתומים למפלגה הקומוניסטית, כפעילות לשימור היציבות החברתית – זו מכבסת מילים.

כדי לשים גבול ליריעה, בספר אין כמעט התייחסות להיסטוריה של סין. למעט מאמר מבוא קצר, כל המאמרים דנים בסין בעת המודרנית בלבד, ורובם אף נוגעים רק בתקופת המפלגה הקומוניסטית של סין ששלטונה החל ב-1949. אפשר להבין זאת, אך הדבר פוגם בשלמות התמונה. לא רק הסקרנות האישית נכזבת; הדבר גם מטיל דופי במטרה ובתכלית של הספר עצמו. דמיינו ספר מבוא על ישראל העכשווית ללא הסבר על ההיסטוריה של ירושלים, על האמונה היהודית בגאולה, או על חיים יהודיים בארץ לפני הקמת המדינה. ברור שהתמונה שתיווצר לא תוכל להסביר כראוי רבות מסוגיות הבסיס של המדינה והחברה בישראל כמו שאלת יהודה ושומרון, היחס שבין המרכז לפריפריה, או אפילו ההבחנות וההבדלים בין הזרמים היהודיים השונים במדינה. אפשר לשער שגם במקרה הסיני, הסתכלות על הדברים מפרספקטיבה רחבה יותר, המכירה במשקעים דתיים, תרבותיים והיסטוריים, קריטית בחלק מהמקרים ויכולה לתרום לא מעט באחרים.