מוסריות / יונתן זקס

מוסריות

שיקום הטוב המשותף בעידן מפולג

יונתן זקס

מאנגלית: צור ארליך

מגיד, 2022 | 382 עמ'

"לרפא עולם שבור" הוא שם של ספר אחר של הרב זקס, אך אילולא כך היה, הרי שמתבקש היה להעניק את השם לספר שלפנינו, הספר האחרון שזכה להשלים ולפרסם בימי חייו. לא שאין למוסר מקום מרכזי בספר. הטיעון המרכזי של הרב זקס הוא שהמערב, בשעטתו הטכנולוגית, בדהירתו אל הקדמה ואל מימוש זכויות הפרט ובתיאוריות הפילוסופיות שלו, הותיר מאחור את המוסריות – אותה מוסריות שהכרחית להישרדותו ואשר בלעדיה לא יוכל להתקיים לאורך זמן. אך המוסר הוא רק הכלי. התכלית היא ריפוי עולם משוסע, מקוטב ומפולג; במילים אחרות, עולם שבור.

אך מוטב להתחיל מן ההתחלה. במחצית הראשונה של הספר מתאר הרב זקס את המצב החברתי שכבר דובר רבות על אודותיו (פיחות באמון הציבור במוסדות החברתיים; הפיכתה של הפוליטיקה לפופוליסטית; בדידות מתרחבת המובילה לדיכאון, התמכרויות והתאבדויות; ערעור מעמד המשפחה והביטחון שהיא מעניקה ועוד) – וטוען כי הגורם המשותף לכל התופעות הללו הוא האינדיבידואליזציה ההולכת וגוברת של החברה המערבית. בלשונו, המעבר מ"אנחנו" ל"אני". הוא מתאר כיצד התפתחויות פילוסופיות, כלכליות, תרבותיות ופוליטיות הובילו להתכנסות של הפרט לתוך עצמו תוך התרחקות ואף התנתקות מהסביבה ומהחברה. התנתקות זו הביאה לחורבן קהילות המוסר, ובמידה מסוימת אף של המוסריות עצמה בצורתה המלאה (בהקשר זה נסמך הרב זקס על מחקרו של ג'ונתן היידט על סוגי המוסר).

במחצית השנייה פונה הרב זקס להציע דרך לשינוי המגמה, ולהשיב את המשמעות והתקווה לחיים המערביים. הדרך לטעמו היא בהשבת המוסר למרכז השדה החברתי, ובנייתן מחדש של קהילות המוסר. בנייה של קהילה כזו דורשת מהחברה לחדול מהסתמכותה הבלעדית על מוסדות פוליטיים וכלכליים, שמטבעם הם מוסדות מבוססי חוזים, ולחזור להסתמך גם על מוסדות "בריתיים": כאלה שעניינם אינו הרווח האישי, אלא הטוב הכללי. קיומם של יחסי-ברית בחברה ישלוף את האדם מבועתו האינדיבידואלית האומללה והריקנית, ויציב אותו שוב אל מול פני הזולת בעמדת אחריות שממנה נובעת משמעות.

כפי שניתן לצפות מהרב זקס, הספר משלב תיאוריות ומחקרים ממגוון תחומים רחב: פילוסופיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, ביולוגיה ותורת המשחקים הם רק חלק מהמנעד של מבטו. כל אלה מתובלים גם בסיפורים ואנקדוטות רבות מסביבתו של הרב זקס, התורמים להבנת תמונות העולם הנכונות והשגויות בעיניו. ברם, לעיתים דומה שריבוי התחומים בא על חשבון הבנה וניתוח מעמיק של כל אחד מהם, ושהתוצאה היא הצגה שטחית או לא מדויקת של חלק מההוגים.

זהו כנראה הספר הכי "חילוני" של הרב זקס, לפחות בין אלה שתורגמו לעברית. בניגוד לספרים כמו 'רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו' או 'בלשון עתיד', הספר חורג מנקודת המבט היהודית ואפילו הדתית-בכלל. כתוצאה מכך, הדתיות מוצגת בו בצורה תועלתנית למדי – היכולה להזכיר את ההימור של פסקל – כיסוד איתן ואמין ליצירת חברה מוסרית. בכך מתעלם הרב זקס מאלמנטים אחרים, לא תועלתניים, של האמונה הדתית שהוא עוסק בהם בכתבים אחרים שלו, ואשר רוב המאמינים יטענו שהם מהותיים לה. עמדה זו זכתה לאי אלו ביקורת זה מכבר, אך לטעמי זהו המחיר שנאלץ הרב זקס לשלם כדי לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר, ולקהלים בהיקף הדרוש להוביל לשינוי שהוא ביקש לחולל. אם המחיר מוצדק – אפשר להתווכח.